בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
שהם. לפסוק תוך זמן סביר [צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90]
|
|
בתי הדין - שיאני התלונות המוצדקות [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]
|
|
דוח נציב התלונות על שופטים, אורי שהם, לשנת 2019:
|
|
|
23% מהתלונות נגד שופטים היו מוצדקות
|
13% מן התלונות בהן ניתנה החלטה לגופן היו מוצדקות לחלוטין, וב-10% נוספות ניתנה הערה לשופט או לדיין ● זינוק של 42% בתלונות על שופטי המשפחה ● שהם דחה תלונה של הרב הראשי נגד הדיין הרב שלמה שטסמן ● שופט שלום מחק תביעות בצורה שיטתית; שופטת משפחה יצאה נגד פס"ד של העליון; קאדי שרעי פרסם ספר ובו העתקות שיטתיות
החלטות נציב התלונות על שופטים מתפרסמות בצורה אנונימית, משום שכך קובע החוק. קביעה זו היא תולדה של פשרה בין התנגדותם הנחרצת של רבים מן השופטים לעצם הקמת הנציבות, לבין הדרישה להקים אותה. היא גם מובילה לכך שהביקורת מאבדת חלק ניכר מן האפקטיביות שלה ויש בה מימד של חוסר הגינות. זכותו של האזרח לדעת מה טיבו של השופט המעניק לו שירות, וזה כולל האם היו החלטות בעניינו (לטוב ולרע). אם השופטים יידעו ששמותיהם יתפרסמו, התנהגותם מלכתחילה תהיה נכונה יותר וראויה יותר. העדר שמות גורם להחשדת-שווא של שופטים רבים אחרים. 99% מההחלטות של אורי שהם אשתקד היו נקודתיות ואישיות, ולא מערכתיות. הנשיאה אסתר חיות טוענת שוב ושוב, שהשופטים פתוחים לביקורת עניינית. אז הנה אתגר: לפעול לשינוי החוק ולאפשר לנציב לפרסם את השמות - כך שביקורתו (שהיא בוודאי עניינית) תהיה בעלת משמעות, די בכך שלשופטים יש חסינות מפני תביעות; לא צריכה להיות להם חסינות מפני דעת הקהל.
|
|
|
|
23% מכלל התלונות אותן בדק נציב התלונות על שופטים, אורי שהם, בשנת 2019 היו מוצדקות - מוסר הדוח השנתי שמפרסם (יום ד', 9.9.20) שהם. 13% היו מוצדקות לחלוטין וב-10% נוספים ניתנה הערה לשופט או לדיין - מה שמלמד שגם בהן היה מן הצדק. הנציבות קיבלה אשתקד 965 תלונות וקיבלה 931 החלטות (כולל משנים קודמות). 54% מן התלונות בוררו לגופן; האחרות לא היו בתחום סמכותה של הנציבות. שיעור התלונות המוצדקות הוא מכלל אלו שבוררו לגופן. 38% מן התלונות המוצדקות היו על התמשכות הליכים ועיכובים בפסקי דין (לעומת 29% בשנה הקודמת; עלייה שיש לתת עליה את הדעת, אומר שהם), 26% היו על ליקויים בניהול המשפט; 21% היו על התנהגות בלתי ראויה (לעומת 29% בשנת 2018) ו-15% היו על פגיעה בכללי הצדק הטבעי. שהם מציין גם את הזינוק של 42% במספר התלונות על בתי המשפט למשפחה. בחלוקה לפי ערכאות, שמונה תלונות נגד שופטים בבית המשפט העליון נבדקו לגופן: שש נדחו, באחת ניתנה הערה לשופט ובאחת נמצא שמדובר בליקוי מערכתי. בבתי המשפט המחוזיים נמצאו מוצדקות 14% מבין התלונות שנבדקו לגופן; בבתי משפט השלום - 39%; בבתי המשפט למשפחה - 34%; בבית הדין הארצי לעבודה - 14%; בבתי הדין האיזוריים לעבודה - 38%; ובבתי הדין הרבניים האיזוריים - 43%. הדוח מגלה, כי שהם דחה תלונה של נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי, הרב דוד לאו, על אב בית דין שטיפל בתיקי הקדשות [הכוונה לרב שלמה שטסמן, המטפל בהקדשות רגישים ובהם זה של ישיבת עץ חיים בירושלים - א.ל], שהוגשה בטענה ל"שיפוץ" פרוטוקול ובטענה שאִפשר לנציג בד"ץ העדה החרדית להביע עמדה בתיק בו הבד"ץ לא היה צד. שהם מציין, כי התגלתה בפניו תמונה מדאיגה בנוגע לטיפול בהקדשות בעלי נכסים של מאות מיליוני שקלים: "קיים חשש כי גורמים רבי השפעה, מחוץ למערכת בתי הדין, עושים כל שלאל ידם בכדי לסלק מדרכם דייני בית דין מסוימים [שוב, הכוונה לרב שטסמן - א.ל], אשר מבקשים לבחון את דרך התנהלותם של נאמנים כאלה ואחרים בנכסי ההקדשות". שהם קורא ליישם בהקדם את המלצות המשנים ליועץ המשפטי לממשלה לטיפול בבעיה, ואומר כי מן הראוי לסייע לרב שטסמן "בנסיונותיו להעלות את אופן ניהול ההקדשות על דרך המלך". לגופם של דברים קבע שהם, כי מדובר באירועים חריגים בהם הייתה הצדקה למעשיו של הרב שטסמן. יצוין, כי פרטים אלו הם היחידים שפרסם שהם על הבירור החריג שערך; תמצית ההחלטה אינה נכללת בדוח ואינה מופיעה באתר הנציבות. בין התלונות שנמצאו מוצדקות: - הרכב בבית המשפט העליון לא נתן בצורה פורמלית החלטה הדוחה שתי בקשות, והשופטים הביעו צער על כך. שהם מעיר, כי מן הראוי היה לתת את ההחלטה כדי למנוע מן המתלונן (שאינו מיוצג) תחושה של איפה ואיפה.
- דיין בבית הדין הרבני הגדול התחמק ממתן החלטה, בניגוד להודעת הרב לאו ובניגוד להנחיית הנציבות. שהם ביקש מהרב לאו לקיים בירור עם הדיין.
- שופט מחוזי דחה שוב ושוב את הדיונים בתיק, שנפתח ב-2013 והועבר לטיפולו בדצמבר 2015. שהם מדגיש, שהזכות למשפט הוגן כוללת את ניהולו וסיומו בתוך פרק זמן סביר.
- שופט שלום מחק בצורה שיטתית תביעות בעילה של "חוסר מעש", גם במקרים בהם מי שלא קיימו את הוראותיו היו הנתבעים או המומחים מטעמו. שהם אומר שמדובר בהתנהלות שאין לה אח ורע, ובגישה מרחיקת לכת ובלתי סבירה.
- שופטת שלום התייחסה בצורה משפילה לאם שייצגה את בנה, כינתה אותה "תגרנית בשוק" ושאלה את הבן "האם הוא נתן לאמו את הכדורים באותו בוקר".
- שופטת שלום לא נתנה פסק דין במשך שנתיים וחצי, למרות מספר פניות ולמרות תלונה דומה עליה בעבר. נשיאו של אותו בית משפט התבקש לפעול כדי למנוע עיכובים נוספים מצידה.
- שופט שלום ניהל שיחה שלא לפרוטוקול עם נאשם שהופיע לדיון ללא סניגורו. שהם קובע שאין מקום להתנהלות כזאת.
- שופט שלום נתן החלטה בנוגע לצו איסור פרסום בתיקים מתוקשרים רק לאחר 45 יום. שהם אומר כי החלטות כאלו צריכות להינתן במהירות.
- שופט תעבורה קבע שהוא מרשיע נהג על-פי הודאתו - למרות שכמה ימים קודם לכן הבהיר הנהג שהוא כופר באישומים נגדו.
- שופטת משפחה כינתה במילים "פיגוע רב-נפגעים" החלטה של בית המשפט העליון בנוגע למזונות ילדים; שהם דוחה את טענתה, לפיה דיברה באופן אקדמי בלבד.
- שופטת משפחה ביטלה את חיובו של אדם במזונות ילדיו בצורה רטרואקטיבית למשך שנה, למחרת בקשתו ובלא לשמוע את עמדת האם. שהם אומר כי זוהי התנהלות בלתי סבירה ובלתי ראויה.
- שופטת משפחה נפגשה בלשכתה בארבע עיניים עם האישה, ללא הבעל. שהם אומר כי טוב עשתה כאשר פסלה את עצמה מהמשך ניהול התיק.
- שופטת משפחה הציעה לאישה לפנות לטיפול פסיכולוגי, ואמרה שאם הביאה ילד לעולם - "שהיא תשלם עליו" ותצמצם את הוצאותיה משום שהאב לא היה מעוניין בילדה.
- שופטת משפחה ייחסה לעורך דין הקלטה בלתי חוקית של הדיון ואמרה ללא ביסוס ש"כנראה יש מי שמממן את ההוצאות".
- שופטת עבודה צברה שורה של עיכובים במתן פסקי דין. שהם העביר את החלטתו בעניינה לנשיאה אסתר חיות, לנשיאה ורדה וירט-ליבנה, לשרה דאז איילת שקד ולמנהל בתי המשפט יגאל מרזל, כדי לבחון את עניינה ברמה המערכתית.
- שופטת עבודה התבטאה והתייחסה בזלזול כלפי עובדת ניקיון שטענה לסביבת עבודה משפילה ומבזה ולהטרדות מיניות. שהם אומר, שהיא נהגה בנוקשות יתרה ולא גילתה רגישות למצוקותיה של התובעת.
- שופטת עבודה אמרה לאחד הצדדים שאולי הוא צריך הסתכלות, הוסיפה ש"אולי צריך כאן פסיכיאטר" וביקשה מרעייתו הבוכייה "להכניס בו בינה".
- אב בית דין רבני התבטא בצורה פוגענית כלפי רב ששימש כמדריך מטעם בית הדין לאדם שביקש לחזור ליהדות. שהם קובע, כי הדברים היו מיותרים ונאמרו ללא כל סיבה נראית לעין.
- בית דין רבני איזורי חייב אישה בהוצאות בחתימת שלושה דיינים, למרות שרק אחד מהם נכח באולם.
- בית דין רבני איזורי נתן מספר החלטות שגויות באותו תיק, כולל עיקול בגובה פי חמישה מסכום הכתובה והחלטה על חלוקת רכוש למרות שהנושא היה בטיפולו של בית המשפט למשפחה.
- בית דין רבני לא נתן פסק דין בתביעה לגירושין ופירוק שיתוף, למרות שחלפו שנתיים מהגשת הסיכומים ולמרות בקשות חוזרות ונשנות לעשות זאת.
- בית דין רבני חייב אישה בהוצאות, בין היתר בשל פנייתה לנציבות. שהם מזכיר, כי כל אדם רשאי להתלונן ואין לקנוס אותו בשל כך.
- קאדי שרעי פרסם ספר בו העתיק חלקים נרחבים מספרים קודמים, בלא לציין כנדרש את המקורות. שהם אומר כי מדובר בזכויות היוצרים הקנייניות והרוחניות של הכותבים המקוריים.
|
תאריך:
|
09/09/2020
|
|
|
עודכן:
|
09/09/2020
|
|
איתמר לוין
|
+ביה"ד הגדול פעל בכוונה טובה - אך בדרך מוטעה
|
10:13 09/09/20 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
שהם: הרב מימון נהרי חתם על פסק דין שחלק ניכר ממנו לא ראה משום שלאחר מכן חלה בקורונה; הרב שלמה שפירא והרב אברהם שינדלר היו צריכים להחליף אותו בדיין אחר ולהכריע על סמך החומר שבתיק (הרב נהרי. חתם בפברואר [צילום: יעקב כהן, פלאש 90])
|
|
23% מהתלונות נגד שופטים היו מוצדקות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שפן
|
9/09/20 11:15
|
|
2
|
|
ירושלמית
|
9/09/20 16:21
|
|
חובות אשר נוצרים במהלך ההליך הפלילי הפכו בפני עצמם לגורם מכביד ולעיתים מכשיל, המאיים לשבש את שיקומם של עוברי החוק ולהחזירם אל מעגל הפשיעה. כך מתריעה (יום ד', 9.9.20ׂׂ (הסניגוריה הציבורית בדוח על פעילותה בשנת 2019. מדובר בערבויות לשם שחרור ממעצר, קנסות מינהליים, תשלומי כופר, קנסות פליליים, חילוטים ופיצויים לנפגעי עבירה. לדברי הסניגוריה, הבעיות העיקריות הן בשל הקנסות והחילוטים.
|
|
|
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה, וסגן הנשיא, אילן איטח, אינם יכולים לדון בסכסוכי עבודה של המורים בשל מניעויות מול ארגוני המורים ומשרד החינוך. כך מלמדת רשימת המניעויות של כל השופטים, המתפרסמת (יום ב', 7.9.20) באתר "נט המשפט".
|
|
|
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימ.) דוד רוזן, מותח ביקורת על הפרקליטות שהתעלמה במשך כשנה וחצי מפניות שהופנו אליה בבקשה לפתיחת חקירה פלילית נגד קצינת המשטרה הבכירה נצ"מ שרית פיליפסון.
|
|
|
"אני לא מאמינה שפרקליטות המדינה תופרת תיקים לאנשים. ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה היא החלטה קשה. היא בפרט קשה לאביחי מנדלבליט, שהיה יד-ימינו ומזכיר הממשלה בתקופתו. הוא עושה את זה כי זו המסקנה שהוא מגיע אליה, ולא מתוך הנאה או כדי להפיל את ראש הממשלה. במידה מסוימת זה יהיה גם משפטו של מנדלבליט. הכי פשוט זה לסגור תיק ולא להתמודד. אני מאמינה שמנדלבליט מאמין שיש בחומר הראיות כדי לבסס את כתב האישום".
|
|
|
השופט יצחק עמית מדורג במקום הראשון במדד תפוקת כתיבת פסקי הדין בידי שופטי בית המשפט העליון, הנערך בלעדית בידי News1 זו השנה השביעית. את המקום השני תופס השופט נעם סולברג. עמית וסולברג החליפו ביניהם מקומות בהשוואה לדירוג בשנת 2019. במקום השלישי מדורג השופט עופר גרוסקופף, אשר זינק מן המקום השלישי מהסוף.
|
|
|
|