בתים רבים בהתנחלויות ביהודה ושומרון נמצאים בסכנת הריסה בעקבות פסק דין מצפה כרמים, משום שגם בהם קיימת הבעייתיות שהובילה לפסק הדין בנושא יישוב זה. כך אומרת המדינה (יום ו', 11.9.20), בבקשתה מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בנושא. בית המשפט קבע בחודש שעבר, כי יש לפנות בתוך שלוש שנים את רוב בתי היישוב, שהוקמו על קרקע שאינה ממשלתית, וחייב את המדינה להעניק לתושבים דיור חילופי.

מצפה כרמים הוקם על קרקע פלשתינית לגביה הוצא "צו סגירה" אך לא הוצא "צו תפיסה". הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר קבעו בדעת הרוב, כי הממונה הממשלתי על רכוש האויב ביו"ש לא פעל בתום לב כאשר אישר את בניית היישוב, שכן לאורך השנים נראו סימני אזהרה רבים לכך שאין המדובר בקרקע ממשלתית שנתפסה כחוק אלא בקרקע פרטית. עוד נקבע, כי שטח שנתפס בצו תפיסה לצרכים צבאיים איננו "רכוש ממשלתי". לצד זאת הוסכם פה אחד (עם השופט ניל הנדל), כי ניתן להחיל ביו"ש "מעין תקנת שוק" שתאפשר להכשיר בדיעבד בנייה על קרקע פרטית, בתנאי שהדברים נעשו בתום לב (ראו קישור משמאל).

המדינה מבקשת לקיים דיון נוסף בשני המרכיבים שהובילו בפועל להחלטה על פינוי מצפה כרמים: הקביעה לפיה חוסר תום לב של המדינה יגרור את הפינוי של אזרחים פרטיים שפעלו בתום לב; והקביעה לפיה צו תפיסה אינו יוצר רכוש ממשלתי. לדברי המדינה, פסיקה זו עלול להוביל ל"פגיעה קניינית קשה בתושבים רבים בתחומי ההתיישבות, אשר נשענו על הפרקטיקה הנהוגה על-ידי הרשויות, המבוססת על העמדה לפיה הממונה ניהל את הקרקעות התפוסות לבקשת מפקד כוחות צה"ל באזור, אשר שימש כבעל זכויות השימוש והקניין בהן.

"[ההלכות] עשויות להשפיע לא רק על היישוב מצפה כרמים שדינו הוכרע בפסק הדין, שמתיישביו הסתמכו בתום לב על כך שהמקרקעין עליהם הוקם יישובם הם 'רכוש ממשלתי', אלא גם על מקרים אחרים נוספים, לא מועטים, שבגדרם עלולים מתיישבים שהתיישבו בתום לב במקרקעין, אותם חשבום לרכוש ממשלתי, תוך הסתמכות על הממונה, להימצא בפני שוקת שבורה, על לא עוול בכפם".

המדינה טוענת, כי הגבהת רף תום הלב של הממונה - בניגוד לפסיקה קודמת של ביהמ"ש העליון - עלולה לעקר מתוכן את הגנת השוק, שכאמור בג"ץ החליט פה אחד שניתן להעניק אותה ביו"ש. "הדרישה להתקיימות תום לב אצל מעביר הזכות היא דרישה מחמירה וייחודית. היא אינה מצויה בתקנות שוק אחרות. אשר על כן, על-אף שהמדינה מסכימה כי נדרשת הוכחת תום לב גם מצד המתקשר, הרי שהעצמת תנאי מחמיר וייחודי זה, כך שתקבע לגביו פרשנות מחמירה, יש בה כדי לפגוע יתר על המידה בצדדים שלישיים תמי לב, אשר אינם יכולים לבחון את תום ליבו של הממונה כלל ועיקר", נטען עוד.

הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד ישראל בלום ואפי יגל על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. מאחר ששלושת השופטים הבכירים ביותר בעליון ישבו בתיק, הבקשה תועבר ככל הנראה להכרעתו של השופט עוזי פוגלמן - הרביעי בבכירותו בעליון (מבחינת סיניוריטי).