על-פי מתווה הסגר שתתבקש הממשלה לאשר ביום ראשון, מערכת החינוך תיסגר כבר ביום רביעי, והסגר יחל ביום שישי ב-06:00 בבוקר. כך עולה מההצעה להחלטה שהופצה לשרים.

על אף לחצים לשנות את המתווה, בייחוד בעניין האיסור על הפעלת בתי מלון בכל חודש החגים ובסוגיית התפילות, צפוי שר הבריאות יולי אדלשטיין לא לוותר. על-פי התוכנית, בשלב ראשון יוטל סגר מלא, ככל הנראה למשך שבועיים, ולא תתאפשר יציאה למרחק של יותר מ-500 מטרים מן הבית. המגזר הציבורי והמגזר הפרטי יושבתו, חוץ ממקומות עבודה חיוניים, ממרכולים ומבתי מרקחת.

מוסדות החינוך ייסגרו, למעט החינוך המיוחד, והתלמידים יִלמדו מרחוק "ככל האפשר". אם תצטמצם התחלואה תעבור ישראל למתווה מקל יותר המכונה "ריסון מהודק".

במשרד האוצר אומדים את הפגיעה הכלכלית משבועיים של סגר ושבועיים נוספים של "ריסון מהודק" בכ-18 עד 19 מיליארד שקלים. כל הארכה של הסגר או הריסון המהודק תגדיל עוד את עלות הפגיעה הכלכלית. במשרד האוצר פעלו במהלך כל סוף השבוע לריכוך ההחלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה ביום חמישי, זאת בתיאום עם ממונה הקורונה רוני גמזו ומשרד הבריאות.

מבחינת האוצר, הטלת סגר באופן שבו החליט הקבינט ביום חמישי משמעותה מכה אנושה לכלכלה, שתעלה יותר מ-20 מיליארד שקל. זאת משום שאפילו במרבית הסגר הראשון כ-30% ממקומות העבודה נותרו פתוחים, ואילו בהחלטה של יום חמישי דובר רק על מקומות עבודה חיוניים. כעת הצעת ההחלטה החדשה שתעלה מחר לממשלה קובעת כי 30% ממקומות העבודה, במגזר הציבורי והפרטי, יישארו פתוחים. באוצר מנסים כעת להביא לכך שגני הילדים וכיתות א׳-ד׳ יישארו פתוחות במתכונת מסוימת, אחרת, לטענת גורמים באוצר, מדובר בסגר דה-פקטו משום שהורים רבים לא יוכלו לעבוד.

בד בבד, דוח של משרד הבריאות שנמסר לוועדת חוץ וביטחון מעיד מ-1 ביולי ועד היום התבקשו 978 אלף ישראלים להיכנס לבידוד. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר, קרא לבחון אפשרות לקיצור ימי הבידוד ביומיים - לאחר בדיקה שתיערך ביום התשיעי.