הצורך בפירוק שיתוף במשק חקלאי מתעורר כאשר שני ההורים בעלי הנחלה הלכו לעולמם, לא מינו בן ממשיך ולא ערכו צוואה בחייהם, או ערכו צוואה בה ציוו כי המשק יחולק בין כל היורשים. ברי כי לפי מדיניות רשות מקרקעי ישראל לא יכול להרשם כבעל נחלה יותר מיורש אחד ומשכך מתעורר הצורך לפרק את השיתוף בנחלה.
פירוק שיתוף בנחלה יכול להעשות בהסכמת היורשים ובאין הסכמה יכריע בית המשפט. על הסוגיה המשפטית הנ"ל חלים הסכמי המשבצת שבתוקף (חוזה משולש או חוזה דו-צדדי), בהתאם למושב בו מצויה הנחלה. ככל שלא מונה בן ממשיך במשק כאמור או ככל שלא נערכה צוואה על-ידי בעלי המשק יכריע בית המשפט בהתאם לכללים הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה.
מיהו הבן המסוגל לקיים את המשק?
סעיף 114 לחוק הירושה קובע מעיין זכות קדימה ליורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי שיקבל את המשק ויפצה את שאר היורשים. הקביעה מיהו היורש המסוגל לקיים את המשק הינה קביעה משתנה ותלויית נסיבות. כך למשל יורש אשר עבד בחקלאות בנחלה בעוד ההורים בחיים, יזכה בעדיפות לקיים את המשק משאר היורשים, אך זאת אם יכול הוא לפצות את שאר היורשים בגין חלקם במשק החקלאי. אם אין יורש אשר מסוגל לקיים את המשק או לפצות את שאר היורשים, תימכר הנחלה לצד ג' והתמורה תחולק בין היורשים.
לאחרונה עלתה סוגיה במספר פסקי דין אשר דנו בשאלה מהו סכום הפיצוי שנדרש היורש לשלם לשאר היורשים, האם פיצויי ברוטו בגין שווי הנחלה כשוויה במכירה מרצון לצד ג', או שמא פיצוי נטו, שווי הנחלה בהפחתת המיסים ודמי ההסכמה אותם יש לשלם לרשות מקרקעי ישראל? כדי להבין עד כמה סבוכה הסוגיה יש לתת את הדעת לכך שנחלה העוברת בירושה אינה מחויבת בדמי הסכמה, ודמי ההסכמה נדחים למועד בו יבקש היורש למכור את הנחלה לצד ג'. במספר פסקי דין נקבע כי הפיצוי יהיה פיצוי נטו בהפחתת דמי הסכמה, אך קביעה זו טרם נבחנה על-ידי בית המשפט העליון ואינה בבחינת הלכה מחייבת.
בן ממשיך במשק חקלאי והסכמים פנים משפחתיים
לעיתים קרובות בסכסוכי ירושה בנחלה חקלאית עולה טענה על-ידי אחד היורשים כי מונה לבן ממשיך עוד בחיי ההורים, או כי נערך הסכם פנים משפחתיים לגבי זהות הבן שיקבל את הנחלה עם פטירת ההורים אשר נערך ללא ידיעת המוסדות המיישבים, הסוכנות היהודית או רשות מקרקעי ישראל. במצבים אלה, יש חשיבות להכרעת בית המשפט, שכן אם יקבע כי אחד האחים מונה לבן ממשיך או שסוכם בין המשפחה בהסכם פנים משפחתי כי הוא זה שיקבל את המשק החקלאי, הרי שהוא יקבל את המשק ולא יהיה חייב בפיצוי שאר היורשים. על הסכמים אלה מחילים בתי המשפט את דיני המתנה וחוק החוזים.
אמצעי יצור נלווים לנחלה חקלאית האם עוברות לבן הממשיך?
במושבים מסוימים צמודות לנחלה זכויות כלכליות נוספות כגון מכסת ביצים או מכסת חלב וכדומה. עולה השאלה האם אמצעי יצור אלה הינם חלק בלתי נפרד מהמשק החקלאי ועוברות לבן הממשיך או למי שזכה במשק על-פי צוואה? בעניין זה נקבע בפסקי-דין רבים כי מכסת הביצים אינה חלק מהנחלה והיא בבחינת זכות כלכלית נפרדת שלא עוברת באופן אוטומטי לבן הממשיך. מאידך-גיסא, ישנם פסקי דין אשר אימצו את הקביעה לפיה מכסת הביצים עוברת גם היא לבן הממשיך, הדבר תלוי נסיבות פרטניות של כל מקרה ומקרה.
הכותב הינו עו"ד גיא קמרי המתמחה בתחום דיני הירושה במושבים ונחלות ממשרד עורכי דין קמרי ושות'. אין להסתמך על האמור לעיל כייעוץ משפטי המשתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות.
קמרי ושות' משרד עורכי דין כתובת: החרושת 48 כרמיאל.
