משרד החקלאות וארגון מגדלי דגים מפרסמים (יום ב', 14.9.20) לקראת ראש השנה וחגי תשרי נתונים על ענף הדגים: בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1.8 ק"ג דגים, כאשר כ-30% מכמות זו היא של דגים טריים, ואילו במהלך החודש הקודם לערב ראש השנה נוסקת הצריכה לכ-2.3 ק"ג לנפש.

לקראת ראש השנה בשבוע הקניות לחג (7 ימים לפני ערב החג) צופים במשרד החקלאות גידול של כ-78% בכמות צריכת כלל הדגים לעומת שבוע ממוצע בימות השנה. צריכת הדגים הטריים בשבוע הקניות לחג מהווה כ-38% מסך התצרוכת של דגים בכלל (טריים וקפואים), לעומת כ-30% בממוצע על פני כל השנה. קרי בשבוע זה עולה הביקוש לדגים טריים. הדג המוביל במכירות ברשתות השיווק בתקופת החג הוא האמנון, עם כ-36% מסך מכירות הדגים, אחריו סלמון עם כ-29%, במקום השלישי והרביעי הקרפיון והדניס עם כ-4.5% ואחריהם הנסיכה והכסיף עם כ-4% מסך צריכת הדגים בשבוע הקניות לחג.

במקום הרביעי בעולם בצריכית בשר בקר

הישראלי הממוצע צורך בשנה כ-18.1 ק"ג בשר בקר (טרי וקפוא) לנפש. בשנת 2019 הישראלים צרכו כ-164,000 טונות בשר, כ-14% מהכמות היא בשר שנשחט בישראל וכ-86% מהכמות היא בשר מיובא. בנוסף, בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה של כ-100% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר ימות השנה.

על-פי נתוני ה-OECD הצריכה המקומית של בקר לבשר בישראל היא במקום הרביעי בעולם, כאשר בראש הרשימה עומדת ארגנטינה עם 38 ק"ג לנפש, במקום השני ארה"ב עם 26.3 ק"ג לנפש, ובמקום ה-3 ברזיל עם 25.2 ק"ג לנפש, כאשר הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 14.5 ק"ג לנפש, והממוצע העולמי עומד על 6.4 ק"ג לנפש בלבד.

בשנים האחרונות, נערכו שתי רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של הבשר הטרי המצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות. לאור רפורמות אלו, ניתן לראות ברשתות השיווק גידול בצריכת בשר טרי ואיכותי על חשבון בשר קפוא.

צריכת עוף - הגבוהה בעולם

הצריכה המקומית של עוף היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-64 ק"ג לנפש בשנה, בעוד הצריכה במדינות ה-oecd נאמדת בכ-31.3 ק"ג לנפש בשנה, בארה"ב המדורגת במקום השני כ-50 ק"ג לנפש בשנה. הממוצע העולמי נאמד בכ-14.7 ק"ג לנפש בלבד. כיום, בענף העוף המקומי (פטם) פועלים כ-500 מגדלים. לקראת חג ראש השנה, בשבוע הקניות לחג הצריכה עולה בכ-55% (לפי ניתוח נתוני מכירות ברשתות השיווק בשנת 2019).

על-פי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2020, הערכה היא שיבול הרימונים יעמוד על כ-35,000 טונות, נמוך משמעותית מהיבול של שנת 2019 שעמד על כ-55,000 טונות. במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ-3,500 דונם. לפני למעלה מעשור, פותחה על-ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003-2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי.

כ-4.9 ק"ג רימונים לנפש בשנה

בשנים האחרונות עקב ירידה ברווחיות ישנן עקירות של מטעים, בעיקר במשק המשפחתי. כיום, הענף עומד על כ-18,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ-2,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על-ידי כ-200 מגדלים בכל רחבי הארץ. ניתן לראות גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק בשבוע לפני ערב החג. הכמות הנמכרת של רימונים בשבוע זה מהווה כ-15% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה. הישראלי הממוצע צורך כ-4.9 ק"ג רימונים לנפש בשנה, וכ-0.75 ק"ג סביב ראש השנה.

על-פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ-40,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2019 עמד על כ-104,000 טונות. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ-14.7 ק"ג תפוחים. בשבוע הקניות לחג צורכים כ-64% יותר תפוחים משבוע ממוצע במהלך ימות השנה. הזנים העיקריים הם: "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב) ו-"פינק ליידי" (ורוד-ירוק).

ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ-90%, של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר. ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2019 עמד על כ-30,060 טונות בעיקר מארה"ב, איטליה, צרפת וספרד.