החברה המשותפת לאלקטרה בנייה וקבוצת מנרב, מבט לאופק מודיעין, מבקשת לבטל את זכייתה של קבוצת שיכון ובינוי (באמצעות חברת הקמפוס, הקריה למודיעין פענוח וסייבר) במכרז להקמת קרית המודיעין בנגב ולתפעולה במשך 26 שנים.

קרית המודיעין תשתרע על שטח של 2,500 דונם ותוקם בסמוך לפארק התעשיה עומר. על פי התוכנית, החל ב-2026 יעברו אליה, על-פי התוכנית, רוב יחידות אמ"ן: 12,000 חיילים, מתוכם 5,000 אנשי קבע. עם זאת, צה"ל מתנה את המעבר במציאת פתרונות תחבורה, וכאלו טרם הוסכמו. משרד הביטחון הודיע בחודש יולי על זכייתה של שו"ב.

אלקטרה ומנרב - הבונות יחדיו את קרית הבה"דים בנגב - טוענות, כי במכרז נפלו שורה ארוכה של פגמים, ולכן יש להורות לוועדת המכרזים של משרד הביטחון לנקד מחדש את ההצעות ולבחון שוב את עמידתם של המשתתפים והצעותיהם בתנאי הסף. העתירה הוגשה (15.9.20) לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הצעתן של אלקטרה ומנרב דורגה במקום השני. לטענתן, אמות המידה לבחינת ההצעות לא הופעלו באופן שוויוני, וזכייתה של שו"ב לוקה במגמתיות בוטה ובהתנהלות מפרה היורדת לשורשו של ההליך.

טענתן העיקרית של אלקטרה ומנרב היא, כי חברת הקמפוס לא דיווחה מיוזמתה במשך שנתיים לוועדת המכרזים (עד אוקטובר אשתקד), כי חברת-האם שיכון ובינוי ובכירים בה מצויים בחקירה בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור באפריקה. ועדת המכרזים לא ייחסה לסוגיה זו כל חשיבות, כגורם שאמור להוביל להעדפת מתמודדים שאינם נתונים בחקירה ואשר לא צפוי להיות מוגש בעניינם כתב אישום בקרוב. לדבריהן, בפסיקה נקבע, כי קיומם של הליכים פליליים נגד מתמודדת במכרז, לרבות בשלב שטרם הגשת כתב אישום, יכול להוות עילה לפסילתה, ולכל הפחות מהווה תנאי מסנן מרכזי שיש לשקול אותו.

עוד טוענות העותרות, כי נפלו פגמים בניקוד המענה האיכותי בצד ההנדסי, התפעולי, התקשובי והפיננסי, וכי שו"ב זכתה לניקוד גבוה ללא התייחסות לכך שהצעתה איננה עומדת בתנאי המכרז. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון, וטרם הוגשו תגובות משרד הביטחון ושו"ב.