אדם הרוכש מפייסבוק שירותי פרסום הוא צרכן של החברה, ולכן תביעה שלו נגדה תתברר בישראל ולא בקליפורניה. כך קובע (16.9.20) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחמים כהן.

תנאי השימוש של פייסבוק קובעים: "אם אתה צרכן, חוקי המדינה שבה אתה מתגורר יחולו על כל טענה, עילה או מחלוקת שיש לך כנגדנו אשר נובעת מתוך או קשורה לתנאים אלה או למוצרי פייסבוק ואתה רשאי לפתור את הטענה שלך בכל בית דין מוכר במדינה זו אשר יש לו סמכות שיפוט לגבי הטענה". בכל המקרים האחרים, סמכות השיפוט הייחודית נתונה לבתי המשפט בקליפורניה וחוקי מדינה זו יחולו על ההתדיינות בין הצדדים.

פייסבוק טענה, כי צדדים מסחריים נחשבים למתוחכמים יותר מאשר אדם מן השורה, ולכן הם ראויים פחות להגנות מפני תנאים בחוזה הנחשבים למקפחים. כהן דוחה גישה זו: "תאוריה זו אינה עומדת במבחן המציאות בה 'חיים' המפרסמים והמשתמשים בפייסבוק. פייסבוק מנסחת את תנאי השירות ואת כללי הפרסום כראות עיניה, וברצונה היא משנה אותם, ולמשתמשים אין כל אפשרות להשפיע על תנאי ההתקשרות עם פייסבוק. המשתמשים כפופים למעשה לתנאים
שמכתיבה להם פייסבוק. פייסבוק גם מחליטה באופן עצמאי מי יישאר משתמש של פייסבוק ומי ייחסם, בבחינת - מי לשבט ומי לחסד".

כהן מוסיף: "נדמה, שנוכח פערי הכוחות העצומים שבין פייסבוק לבין המשתמשים בפלטפורמה של פייסבוק, אין הבדל בין משתמשים 'רגילים' לבין מפרסמים תמורת תשלום. שניהם מצויים באותה עמדת נחיתות ביחס לפייסבוק ושניהם זקוקים להגנת דיני הגנת הצרכן. ניתן אף לסבור, שהצרכנים
המפרסמים זקוקים להגנה זו אף יותר מהמשתמש החינמי, שכן הם משלמים לפייסבוק עבור השירות שמקבלים ממנה מחד-גיסא ומצויים באותה עמדת נחיתות מול פייסבוק, מאידך-גיסא".

כהן דחה את בקשתה של פייסבוק לדחות על הסף בקשה לתביעה ייצוגית שהגישו נגדה רותם גל וסמיון ולדברג, אשר רכשו ממנה שירותי פרסום ונחסמו בטענה להפרת מדיניותה. בבקשה נטען בין היתר, כי פייסבוק מפרה את התחייבותה לבדוק מראש האם מודעה אינה עומדת בכלליה; היא אינה מודיעה ללקוחותיה אלו הפרות מנעו את פרסום המודעות; היא משביתה את חשבונות הפרסום של
לקוחותיה ללא התראה מוקדמת וללא כל הסבר; והיא עושה זאת מסיבות בלתי לגיטימיות, שלא פורטו במסמך הנחיות הפרסום. פייסבוק חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל.