|
|
הפשקוויל שהופץ בירושלים
|
|
|
|
|
מודעות שיימינג ל"גביר המעגן", יעקב הופמן, נתלו לקראת החג בירושלים - כולל ליד בית המדרש בו הוא מתפלל. הדבר נעשה כחלק מן הלחצים על הופמן, שעל-פי פסקי דין חוזרים ונשנים של בתי הדין הרבניים ושל בית המשפט העליון - הוא האחראי לכך שבנו מסרב מזה 15 שנה להעניק גט לאשתו, אשר חלתה בצורה קשה בעת ביקור בישראל.
המודעות הן פשקווילים בסגנון חרדי מקובל, בחתימה אנונימית של "המעוררים". הן מתפרסמות לאחר שבית הדין קיבל את בקשתה של האישה, והתיר לפרסם גם את שמו של הבעל - חיים יהודה הופמן - וגם את שמו של אביו. יעקב הופמן הוא איש עסקים אמריקני עשיר, אשר נהנה מתמיכתם של גורמים חרדיים שניהלו מסע הכפשות נגד בית הדין הרבני.
הפשקוויל נושא את הכותרת "אוי לנו מיום הדין" - רמז לימי הדין בהם אנו מצויים - ומתחתיה המילים "ידיכם דמים מלאו" המתייחסות (בנבואת ישעיהו) לרוצחים. הוא מייחס להופמן "מעשה זמרי" - נשיא בית אב לשמעוני, אשר שכב בפרהסיה עם מדיינית - ואף "כאשר נאמר על ירבעם בן נבט", מייסד ממלכת ישראל ומי שמוצג בידי חז"ל כדוגמה לאדם ש"חטא והחטיא את הרבים". על-פי הכרוז, "הוא מקשה את עורפו, עומד במריו, ממשיך בדרכו הרעה ומשאיר את כלתו עגונה ולא ילדיה לסבול".
הכרוז קורא להטיל על הופמן חרם חברתי, בהשתמשו במילים שאומר משה רבינו על עדת קרח - "היבדלו מתוך העדה הרעה הזאת". הכותבים ממשיכים: "על כל אחד ואחד מוטל לבער הנגע הרע הזה מקרבנו, ולא יישמע ולא ייפקד ולא ייזכר עוד כדבר הרע הזה". והם מסיימים בשילוב שני פסוקים ממגילת איכה: "סורו סורו טמא קראו למו".