בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
השרה רגב. למה לא לקצץ בשכר שופטים? [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
גנץ. "לא לעשות עליהום" [צילום: אורן בן חקון]
הממשלה אישרה קיצוץ שכר ח"כים ושרים
שרי הליכוד: לקצץ גם בשכר השופטים
השרים אוחנה, רגב ואקוניס קראו לקצץ גם בשכר בכירי הרשות השופטת, ולא רק בשכר חברי הכנסת והשרים ● גנץ: אנחנו צריכים לתת דוגמה אישית ולא לרדוף אחרי גופים אחרים ● נתניהו האשים את ח"כ שאשא-ביטון בדילול הנחיות הקורונה והודיע על כינוס קבינט הקורונה מחר
שרי הליכוד אמיר אוחנה, מירי רגב ואופיר אקוניס, קראו לאשר בממשלה קיצוץ בשכר בכירי הרשות השופטת. זאת, כחלק מדיון שמתקיים בהצעת שר האוצר לקצץ בשכר שרים וחברי כנסת כצעד של שותפות המגזר הציבורי בעול הכלכלי שבמשבר הקורונה. בסיומו של הדיון אושר קיצוץ של 10% בשכר חברי הכנסת והשרים ובוטלה העלאת שכר הח"כים והשרים שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2021.
שר המשפטים, אבי ניסנקורן (כחול לבן) אומנם אמר כי הוא אינו מתנגד להפחתת שכר של מגזרים נוספים במגזר הציבורי, אך יו"ר מפלגתו, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, מתנגד למהלך.
"אנחנו צריכים לתת דוגמה אישית. אני מציע לא לעשות עליהום, לא לרדוף אחרי גופים אחרים, לקחנו על עצמנו גזירה וטוב שאנחנו עושים את הדבר הזה ואפשר ליצור חבילה נפרדת למגזר הציבורי. לא לשפוך את התינוק עם המים עם הצעה כזאת או אחרת", אמר בישיבת הממשלה שנפתחה (יום ב', 21.9.20) באיחור של שלוש שעות ושמתקיימת בזום.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא הגיב על הקריאות לקצץ בשכר השופטים. הוא תקף בדבריו את יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, וטען כי פעילותה הביאה לעליית התחלואה בקורונה. "כל מי שזלזל בהנחיות או יותר גרוע מזה שדילל אותן בכנסת שלא ישאל איך התחלואה עלתה ושלא יבוא בטענות", אמר.
לדבריו, הסיבה לתחלואה היא התקהלויות ואי עטיית מסיכה. "מחר בקבינט הקורונה נדון בצעדים נוספים", הודיע.
כל מדינה תוכל לקבוע את סדר מתן החיסונים, אך ההנחה היא שתינתן עדיפות לעובדי רפואה ולמי שמצויים בסיכון הגבוה ביותר ▪ לאחר מכן יחולקו חיסונים שיספיקו ל-20% מתושבי כל מדינה; אם עדיין יהיה מחסור - יחולקו החיסונים הבאים בהתאם לרמת הסיכון של המדינות השונות ▪ 150 מדינות המהוות 64% מתושבי העולם כבר הצטרפו לתוכנית
ניסוי במיאמי בחיסון של חברת מודרנה [צילום: טיימי אלוורז, AP]
ניסוי באינדונזיה של חיסון בפיתוח מקומי [צילום: AP]
יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת משיבה מתקפה לראש הממשלה שתקף אותה בישיבת הממשלה והאשים אותה באחריות להתגברות תחלואת הקורונה ▪ "מציעה לראש הממשלה להתעשת ולהפסיק לחפש אשמות. טוב יעשה ראש הממשלה אם יתרכז בכך ולא בבריחה מאחריות והטלת בוץ ורפש"
שאשא ביטון. אחריות להטלת ספק על ההתמודדות [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
נתניהו. כולם אשמים חוץ ממנו [צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90]
בשבוע האחרון נכנסו לבידוד קורונה 254,532 בני אדם בישראל ▪ מ-1 ביולי נכנסו לבידוד 1.16 מיליון בני אדם ▪ "קיצור ימי הבידוד ביומיים יחסוך כ-150 מיליון שקל בחודש" ([צילום: הדס פרוש, פלאש 90])
אקונומיסט מצביע על הבדל ניכר בין מצב ענפי הטובין למצב ענפי השירותים, ועוד יותר מכך - על פערים בין המדינות השונות (לונדון, 12.9.20. המיתון העמוק ביותר [צילום: דומיניק ליפינסקי, AP])
את היחידה לחקירות אפידמיולוגיות יאיישו עשרות חיילי מילואים ו-600 חיילים בסדיר ▪ גנץ הורה לצה"ל להיות ערוך לפתוח בית חולים שדה עם 200 מיטות בהתאם לצורכי מערכת הבריאות ([צילום: פלאש 90])
בתום דיון סוער אישרה הוועדה כי ההגבלות על שימוש בתחבורה הציבורית יהיו בתוקף עד אמצע אוקטובר ▪ הרכבת הקלה הוחרגה מההגבלות תוך התחייבות משרד התחבורה להפעיל בה מנגנון ויסות במספר הנוסעים ▪ מספר הנוסעים ברכבת הקלה - 52% לעומת יום רגיל
מ-1 ביולי ועד היום התבקשו 1,166,255 אנשים להיכנס לבידוד. כך עולה מנתונים שהועברו (יום ב', 21.9.20) ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צבי האוזר. על-פי הנתונים שהועברו אליו, בשבוע האחרון לבדו נכנסו לבידוד 254,532 בני אדם בישראל.
היום הגרוע ביותר של הקורונה – לפחות עד כה ולפחות מבחינה כלכלית – היה "יום שישי הטוב". ב-10.4.20 היה הסגר במדינות רבות ברמתו החמורה ביותר, תוך שהוא מותיר אנשים בבתיהם ומרסק את הפעילות הכלכלית. התוצר העולמי באותו יום היה נמוך ב-20% מהרגיל. מאז ממשלות הסירו את הסגר והכלכלה החלה להתאושש; התחזיות לרבעון השלישי הן עלייה של 7% ביחס לרבעון השני [כל זה בהנחה שלא יהיה סגר נרחב נוסף – א.ל].
שר הביטחון, בני גנץ והרמטכ״ל רב-אלוף אביב כוכבי, אישרו (יום ב', 21.9.20) את הקמת יחידת ׳אלה׳ לחקירות אפידמיולוגיות. משימת היחידה היא להרחיב את מערך החקירות האפידמיולוגית תחת המפקדה המשימתית ׳אלון׳ בפיקוד העורף. כך הוחלט בתום עבודת מטה שבוצעה בהובלת סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר ומפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין.
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 21.9.20) את התקנות שאושרו בממשלה בדבר הגבלות על השימוש בתחבורה הציבורית בתקופת הסגר. התקנות נכנסו לתוקף כבר ערב החג, ב-18 בספטמבר, ויהיו בתוקף עד ה-15 בספטמבר. כבר בתחילת הדיון התייחסה ח"כ אסנת מארק, שניהלה את הישיבה, לעובדה כי הרכבת הקלה בירושלים הוחרגה מההגבלות ודרשה לבחון זאת. חברי כנסת נוספים דרשו תשובות בעניין ובתחילה סירבו לאשר את ההחרגה. האישור התאפשר לאחר שמנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, התחייב בפני הוועדה להפעיל מנגנון לוויסות מספר הנוסעים ברכבת הקלה. בנוסף לכך, במהלך הישיבה התברר כי פחות מ-5% מהנוסעים בתחבורה הציבורים עוברים בדיקת חום לפני העלייה לאמצעי התחבורה.
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
