קיבוץ גלויות

דיוויד פרלמן, אספן וחוקר גלויות יוצא דופן, תרם כ-130 אלף גלויות מאוספו הפרטי למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית. האוסף כולל גלויות שהודפסו על-ידי מעל 1,500 מו"לים - 80 אלף מהן ממוינות (החל בגלויה הראשונה שנוצרה על-ידי הדואר האוסטרי בירושלים בשנת 1883 ועד גלויות שנוצרו ערב הקמת המדינה) ו 50 אלף גלויות בתפזורת שנוצרו אחרי 1948 עם הקמת מדינת ישראל ועד השנים האחרונות (מחציתן של חברת "פלפוט"). אוסף זה של גלויות ארץ הקודש הוא הגדול בעולם, מבסס את המרכז לחקר הפולקלור כמוסד מוביל בחקר הגלויה מבין המוסדות האקדמיים בעולם.

הגלויות נאספו, נחקרו וקוטלגו בין השנים 1961 ל-2017 על-ידי דיוויד פרלמן, רואה חשבון במקצועו, יליד 1935 המתגורר בלונדון, ונתרמו ל"ידידי האוניברסיטה העברית" בבריטניה בנובמבר 2019. פרלמן אסף בביתו את הגלויות וארז אותן בזהירות בקופסאות נעליים ישנות, תוך כדי שהוא מתעד את ההיסטוריה שלהן בדקדקנות. "כשהתחלתי לאסוף את גלויות ארץ הקודש, לא שיערתי עד כמה האתגר הזה הינו יוצא דופן - מעל 1,500 מו"לים של גלויות מכל העולם הפיקו גלויות של הארץ, והתיעוד של כולן הוא כמעט בלתי אפשרי", ציין פרלמן "הבנתי מראש שיהיה זה בלתי אפשרי לשים את ידי על כל דבר, אך האמת היא שהאתגר וההיקף העצום רק דירבנו אותי להתמיד ולמצוא גלויות רבות ככל הניתן".

הגלויות מכילות מידע היסטורי עשיר, חלקו נדיר ויוצא דופן. דוגמאות בולטות כוללות גלויות המציגות את ביקורו של הקייזר הגרמני וילהלם השני בירושלים בשנת 1898; סיור הניצחון של הגנרל אדמונד אלנבי בירושלים בשנת 1917; ביקורו של לורד ארתור ג'יימס בלפור בירושלים לקראת פתיחת האוניברסיטה העברית בשנת 1925 ועוד ציוני דרך היסטוריים משמעותיים רבים בהיסטוריה של ארץ ישראל לפני קום המדינה ואחריה.

אולם עיקר האוסף דווקא חורג מהאירועיים המדיניים החד-פעמיים. האוסף מציע חלון הצצה ייחודי לחיי היומיום בארץ של מגוון התושבים שחיו במקום, לרבות התפתחות היישוב היהודי - בערים, בתעשיה ובחקלאות, מגמות אופנה ולבוש מהמאות ה-19 עד 21, יצירות של אמנים מובילים מהמאה העשרים דוגמת מאיר בן-גור אריה וזאב רבן, אורחות החיים של תושבים ערבים ובדואים בגליל, בירושלים ובנגב, כמו גם אתרים קדושים ובמיוחד כנסיות ומקומות קדושים לנוצרים. האוסף מגלם בתוכו את הדימוי של ארץ ישראל לאורך הדורות.

ד"ר דני שרירא, חוקר ומנהל המרכז לחקר הפולקלור, ומי שיחד עם פרופ' הגר סלמון, ראשת התוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית, קלט את האוסף העצום, סיפר על ההתרגשות הגדולה כשהגלויות נחתו בישראל: "אל מול עינינו המשתאות ואחרי חודשים של ציפייה והכנות, הגלויות הגיעו בארבעה מיכלי עץ ענקיים, ונפרקו מבטן של משאית ההובלה - טון וחצי של גלויות! כשהתחלנו לסדר את הגלויות בארכיון, נפעמנו גם מגודל האוסף, אבל בעיקר מהעושר ההיסטורי והאתנוגרפי הטמון בו. בחלק מהגלויות גם יש מלל כתוב, עדות לשימוש בהן כאמצעי תקשורת זול, שבו הכותבים משתפים את קרוביהם בחוויותיהם מהמזרח התיכון".

פרלמן: "כל חיי הקדשתי לקיבוץ הגלויות הזה. עתה, האוסף הזה שהודפס בארץ ישראל ונשלח טיפין-טיפין לבריטניה, חוזר לארץ ישראל, לאוניברסיטה העברית, ובעצם עושה מעגל שלם שבו יזכה לחיים חדשים". ד"ר שרירא ממשיך: "למרות שזו תרומה שאין לה מחיר בשל חד-פעמיותה, ולמרות שלכאורה גלויה היא בת חלוף, מדובר באוסף יקר ערך. עיון באלפי הדימויים של הארץ מצית את הדמיון. אוסף פרלמן, בשל היקפו יוצא הדופן, יעסיק את תלמידינו ואת חוקרי האוניברסיטה בשנים הקרובות, כמעט בכל תחום מחקר אפשרי - חקר הפולקלור, היסטוריה, תרבות, יחסים בינלאומיים, דתות, גאוגרפיה, תקשורת, אנתרופולוגיה ומה לא. האוסף שהתחיל בגראז' ביתו של פרלמן יזכה להמשכיות שלה הוא ראוי, כצומת של מפגשים, בין צלמים ומצולמים, בין חוקרות לחוקרים, בין העבר להווה והעתיד של המקום".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, אמר על התרומה הנדיבה: "תרומת מר פרלמן היא הצבעת אמון באוניברסיטה העברית ובמיוחד בחוקרי התרבות המעולים שלנו. האוסף העצום כולל מנעד רחב של ידע, שמצד אחד מעורר רגשות נוסטלגיים ומצד שני מפגיש אותנו עם היסודות ההיסטוריים והמתחים שמעצבים את החברה הישראלית עד היום. בהמשך השנה, שמו של פרלמן יצטרף לקיר הנדיבים של האוניברסיטה".

המרכז לחקר הפולקלור נוסד על-ידי פרופ' דב נוי ב-1970 וכולל מספר אוספים הקשורים לתחום התרבות היהודית והתרבות בישראל בתחומים שונים. חלק מהחומרים במרכז כוללים צילומים שנוצרו על-ידי חוקרי המרכז בשנות השבעים והשמונים של טקסים שונים, פרויקט מפתוח אלפי פתגמים בשפות שונות שתועדו בארץ לאורך השנים, תיעוד אומנות יהודית מזרח אירופית ועוד. לצד אוספים שנוצרו על-ידי חוקרות וחוקרי המרכז, במהלך השנים נקלטו במרכז גם אוספים שלמים, בנוסף לאוסף המרשים של פרלמן, יש לציין את אוסף העיתונות ההיתולית ע"ש יעקב צדקוני, אוסף יוזף ומרגיט הופמן לגלויות יודאיקה (כ-7000 גלויות) שעבר דיגיטציה והניב מחקרים רבים ואוסף רפאל פרי של גלויות פלשתינה (כ-1500 גלויות) שנקלט לאחרונה.