בבתי המשפט לא יוקמו מחלקות ייעודיות לטיפול בעבירות מין, ותיקים אלו ימשיכו להישמע בבתי המשפט המחוזיים - אם כי בידי הרכבי קבועים של תיקי פשע חמור. כך קובעת (יום ה', 8.10.20) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. היא דחתה את המלצת הרוב בוועדה בראשות השופטת בדימוס דבורה ברלינר ואימצה את דעת המיעוט של הנהלת בתי המשפט והסניגוריה הציבורית.

ברלינר, לשעבר נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, הגישה בדצמבר 2019 את המלצותיה של הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי. אחת המרכזיות שבהן הייתה הקמת מחלוקות ייעודיות לעבירות מין, בדומה למחלקות הכלכליות בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה. דעת הרוב הייתה, כי מחלקות כאלו ישפרו משמעותית את הטיפול בתיקים בכלל ובנפגעים בפרט; ההצעה הייתה להריץ במשך שנתיים עד חמש שנים פיילוט באחד המחוזות.

הנהלת בתי המשפט סברה, כי יש להמתין לבחינת יישומן של יתר ההמלצות ואז לראות האם יש צורך במחלקות ייעודיות. הסניגוריה הציבורית הזהירה מפני פגיעה בחזקת החפות של הנאשמים ומפני יצירת סדרי דין ייחודיים ללא חקיקה. חיות מקבלת נימוקים אלו ומוסיפה: "כבר כיום מספר השופטים הדנים בעבירות מין חמורות הוא מצומצם ותחלופת השופטים בהרכבי פשע חמור בבתי המשפט המחוזיים היא מעטה יחסית. כמו-כן, אני סבורה כי יישום יעיל של כלל המלצות הוועדה, המחייב מטבעו שילוב זרועות של כלל הגופים הנוגעים בעניין, צפוי להביא לשיפור האופן שבו חווים נפגעי עבירות מין את הליך הפלילי על כל שלביו, וזאת גם ללא הקמתן של מחלקות ייעודיות בבתי המשפט". הוועדה המליצה שההרכבים הדנים בעבירות המין יהיו מעורבים מגדרית; חיות לא הביעה הסתייגות מהמלצה זו.

חיות קיבלה המלצה מרכזית אחרת של הוועדה - הגברת ההכשרה לשופטים הדנים בעבירות מין. היא כותבת לברלינר, כי המלצה זו כבר מיושמת ויישומה אף יורחב: כבר כעת "מתקיימת בכל שנה השתלמות חובה בהיקף של שלושה ימים להדרכה ממוקדת ומקיפה בנושא עבירות מין בהליך הפלילי וכל שופט חדש שמיועד לטפל בתיקים פליליים נדרש להשתתף בה. המרכז להכשרה והשתלמות שופטים פועל עתה להרחיב את התכנים בהשתלמות ולהוסיף בה, בין היתר, גם תכנים העוסקים בטיפול בנפגעי עבירות מין, טיפול בנאשמים במעגלים נוספים כגון משפחה או קהילה ושיקומם, הסברים על תהליכי צדק מאחה, קבוצות דיון משפחתיות ייחודיות לפגיעות מיניות ועוד".

הוועדה המליצה לקבוע, כי ככלל - כאשר מדובר בקורבן בגיר, עדותו תישמע בתוך חצי שנה מהגשת כתב האישום. חיות החליטה שלא לאמץ המלצה זו בשלב זה, שכן הנהלת בתי המשפט עורכת מחקר אמפירי על השלכות נוהל העדת קטינים, שממצאיו יימסרו בעוד שנתיים. לכן, היא מעדיפה להמתין ולראות האם יש להעתיק לעדות בגירים את הנהלים הקיימים לגבי עדות קטינים. היא אימצה המלצות נוספות בנוגע לעדות הקורבנות, ובהן שמיעתן ברציפות וקביעה שיישמעו מיד בתחילתו של יום הדיונים. המלצות נוספות שאומצו: קביעת מקום המתנה נפרד לקורבן, כך שלא ייתקל בנאשם; מתן אפשרות לקורבן לצפות בהליך בטלוויזיה במעגל סגור מחוץ לאולם; ועשיית מירב המאמצים כדי למנוע את הצורך בשימוש בפרגוד בין הקורבן לנאשם.

חיות קיבלה את ההמלצה למנות "רפרנט נפגעי עבירה ארצי ורפרנט בכל מחוז שיפוט שעימו יוכלו נפגעי העבירה ומלוויהם לקיים קשר פשוט, מהיר וישיר בנוגע למועדי הדיון". עם זאת, "מטעמים של שמירה על ניטרליות שיפוטית", אנשי בתי המשפט לא יהיו מעורבים בסיורים בבתי המשפט, שהוועדה ממליצה לערוך עם הקורבנות לפני עדויותיהם. סיורים אלו ייערכו בידי הפרקליטות, לאחר תיאום המועד עם הרפרנט או איש הקשר בבתי המשפט.

המלצות רבות של ועדת ברלינר נוגעות לפרקליטות ולמשטרה, אשר טרם הודיעו האם הן מאמצות אותן. ביניהן: הקמת נציבות נפגעי עבירה ומינוי רפרנט בתחום זה, מינוי מלווה קבוע לנפגעים לכל אורך ההליך, הקמת מרכזים ייעודיים למתלוננים בגירים, הרחבת המידע שיימסר לנפגעים לאורך הטיפול בתיק, שמיעת עמדת הנפגע בעת גיבוש הסדר טיעון ובגישור פלילי, חוקר ייעודי לעבירות מין בכל תחנת משטרה, טיפול מהיר בתיקי עבירות מין, השתלמויות והכשרות לכל המעורבים בטיפול בתיקים אלו, שמירה על פרטיות המתלונן ובחינת תשלום פיצוי בידי המדינה.