הכנסת ה-23 פותחת את כנס החורף של המושב הראשון. בפתח הישיבה נאם יו"ר הכנסת ח"כ
יריב לוין. בפתח דבריו התייחס יו"ר הכנסת לנגיף הקורונה ואמר "זהו משבר אדיר ממדים, אשר מדינת ישראל, כמו מדינות העולם כולו, נדרשת להתמודד עמו בתנאים של אי-וודאות וקושי הולך וגובר". לוין ציין את האתגר הכרוך בפעילות הכנסת בזמן המגיפה ואמר: "מאה ועשרים חברי הכנסת מגיעים מכל קצווי הארץ, נפגשים תדיר עם מספר רב של אנשים, וביחד עם עובדי הבניין נמצאים כאן במשך ימים ולילות ארוכים בחדרים סגורים. החשש להתפשטות רחבה של המגיפה ולשיתוק עבודת הכנסת, הוא יומיומי וממשי. עד כה, עמדה הכנסת באתגר זה בהצלחה בלתי מבוטלת."
יו"ר הכנסת התייחס למושב הכנסת הקרוב ולהסכם השלום עם איחוד האמירויות שיובא לאישור הכנסת ביום חמישי הקרוב ואמר: "המושב הקרוב הבא עלינו לטובה לא יהיה מושב רגיל. אנו נידרש במהלכו לעמוד איתן על כבודה ומעמדה של הכנסת. אנו עתידים לקיים במהלכו דיונים חשובים ואף היסטוריים, ובראשם הדיון על אשרור הסכם השלום עם איחוד האמירויות הערביות. אדוני ראש ה
ממשלה, זהו הישג היסטורי של מדיניותך העקבית, שביסודה חתירה לשלום מתוך עוצמה ומתוך עמידה על זכויותינו בארצנו. הסכם חשוב זה יתרום לא רק ליציבות ולביטחון באזורנו, אלא גם יהווה מנוע צמיחה חשוב לכלכלה הישראלית."
לוין התייחס גם למושב הקודם ואמר כי הוא היה מהסוערים שידעה הכנסת והוסיף: "היו במהלכו יותר מדי מקרים בהם חברי כנסת בחרו בדרך של שיח אלים, קריאות להפרת החוק והתנהגות שגלשה לבריונות של ממש. איני מוכן לקבל זאת. אזרחי ישראל אינם מוכנים לקבל זאת. הדיון החופשי והפתוח בכנסת הוא מנשמת אפה של הדמוקרטיה. אני אמשיך להקפיד על כך שכל חבר כנסת יוכל להשמיע את עמדתו ללא מורא. באותה מידה, חרות הביטוי אינה החרות להכפיש ולעודד אנרכיה. אפשר לבקר, אפילו בחריפות, אבל לגופו של עניין, לא לגופו של אדם. בין אם הוא אזרח מן השורה או בין אם הוא ראש ממשלה".
בסיום דבריו קרא יו"ר הכנסת לשיח מאחד: "הגיעה העת לשיח אחר, שיח מאחד ולא מקטב. שיח תרבותי ולא מתלהם. הגיעה העת שנשמש דוגמה לאופן המכבד שבו כל ביקורת, חריפה ככל שתהיה, צריכה להישמע. זוהי חובה אישית של כל אחת ואחד מאתנו. אני קורא לכלל חברי הכנסת לעמוד בה."
נאום המצפן של ריבלין
נשיא המדינה ראובן ריבלין כינה את נאומו נאום "המצפן" ליציאה מהמשבר בו מצויה מדינת ישראל, והגדיר את הצעדים ההכרחיים לדעתו לביצוע בתקופה זו הן במישור המעשי והן במישור הערכי.
נאומו של הנשיא היה מורכב מתפילה לשלום הנספים ולאחריה הקדיש הנשיא פרק ארוך לתקופות המשבר אותן חוותה המדינה, גם בשנים שלפני הקמתה, אשר את כולן חווה כילד, כנער וכבוגר. הנשיא עמד על השוני בין כל התקופות הקשות הללו בין תקופה זו, ופרש בפני ההנהגה את שורת הצעדים בהם יש לנקוט באופן דחוף ומיידי - הן במישור המעשי בשטח והן בשינוי פניה הערכיים של מדינת ישראל כאומה. הנשיא קרא למינוי מפכ"ל קבוע, להעברת תקציב מדינה ולחיזוק כוחם של ראשי הרשויות.
מדברי ריבלין: "לא יעלה על הדעת כי ערב ערב, מפגינים מכים מפגינים. שוטרים מכים מפגינים. מפגינים זורקים אבנים על שוטרים. השבטיות הישראלית פורצת מבין הסדקים, ואצבעות מאשימות מופנות ממגזר למגזר, משבט לשבט. חידלו! אנא חידלו! זו לא הדרך. יש לתת מקום לכאב. אין זעקה שאינה ראויה להישמע. רק מתוך הכרה והקשבה האחד לשני, נוכל להתמודד עם המשבר הפוקד אותנו.
"דומה כי איבדנו את המצפן אשר ליווה אותנו מקום המדינה עד היום. מצפן העקרונות וערכי היסוד, שאנו מחויבים לקיימם. המגפה כאן איתנו כדי להישאר, ואיננו יכולים להתמודד איתה כשידינו קשורות מאחור"
"הקימו עכשיו, את המנגנונים שיאפשרו את החיים לצד המגפה. עשו הכל כדי להשיב לנו את חירויות היסוד השייכות לנו. כאומה, עלינו לשוב אל המצפן שלנו, עלינו להביט קדימה, ולהתחיל תהליך של תיקון - ארוך, עמוק ותשתיתי. כפי שלמדנו בצה"ל, כשמתברברים בניווט עלינו לחזור לנקודת ההתחלה"
"זהו הזמן למנהיגות קשובה, שרק האמת והעובדות נר לרגליה, אמיצה, אחראית, ערכית, העובדת למען האזרחים כולם. מנהיגות שמבינה שחיבור ושותפות, בין האוכלוסיות השונות במדינה, הם הערובה להצלחה במשימה הלאומית שלנו כיום".
ראש הממשלה
בנימין נתניהו נמנע ממתקפה חזיתית נגד האופוזיציה. הוא אמר: "בתוך שבועיים ירדנו מ-15% מאומתים ל-7%. זה מעודד אבל עדיין צריך לבדוק את נתוני השבוע הזה - אנחנו בדרך הנכונה".
נתניהו שב והציג את לוח הזמנים:
- סגר - נשיג רמת תחלואה נמוכה, נפתח את הכלכלה בצורה אחראית במתווה שנחליט עליו מחר.
- שגרת קורונה - באמצעות בדיקות בזק, לצד עבודת פקע"ר.
- חיסונים - מפתחים אחד משלנו, אבל זה ייקח זמן. נערכים לקבל חיסונים ממדינות אחרות. יש תור ארוך מאוד, ארוך מאוד, אני עובד שהם יגיעו. למרות שאנחנו מדינה קטנה, אני מנסה להפעיל קשרים.
נתניהו התייחס החלטה על הטלת סגר ועל אסטרטגיית היציאה: "היום רוב הציבור רואה שההחלטה שהובלתי יחד עם חברים להטיל סגר, ההחלטה הזאת הייתה נכונה, בלעדיה היינו צועדים ישר לתוך התהום. חרף הביקורת, חרף התקשורת המגויסת והמגייסת, חרף הלחצים מתוך הממשלה ומחוץ לממשלה, אני עומד על-כך שלשמור על הבריאות של אזרחי ישראל ושנפתח את המשק רק בצורה בטוחה זהירה והדרגתית.
"אם ננהג בחופזה, אם נכנע לכל לחץ של כל מגזר, מהר מאוד מגיע לסגר נוסף. אני קורא לכל מנהיגי הציבור משמאל ומימין לפעול יחד בערבות הדדית, להוריד את מפלס ההתלהמות ואת מפלס האלימות שאינה מקובלת בשום מצב, ויחד נוריד את מפלס התחלואה.
"אני קורא לראשי הערים האדמות, אני רוצה יחד אתכם להחזיר את הערים שלכם למעמד של ערים ירוקות ולכן חשוב מאוד שתאכפו את ההנחיות בקרב התושבים שלכם. כולם חשובים לי יהודים ערבים מוסלמים נוצרים דרוזים צ'רקסים כולם. אני מבקש לומר מילה לראשי הציבור החרדי,
עולם התורה יקר לי אתם יודעים את זה, אני לא עושה ההצגה. דווקא מהסיבה הזאת התורה שלנו היא תורת חיים היא מקדשת את החיים ולכן אימרו לקהילות שלכם שימרו על הכללים שימרו על החיים.
"בניגוד לגל הראשון שבו היינו מאוחדים, לצערי הפעם לא היה לנו רוב בכנסת להמשיך מדיניות אחראית. הפופוליזם ניצח ואזרחי ישראל הפסידו. אנחנו הפקנו את הלקחים מהיציאה מהסגר הראשון ואני מקווה שגם אחרים בבית הזה הפיקו אותם.
"תוכנית הפעולה שלנו במאבק בקורונה מורכבת משלושה שלבים: סגר, שגרת קורונה מקלה וחיסונים. בשלב הסגר נשיג רמת תחלואה נמוכה שמאפשרת יכולת קיטוע, ונפתח את הכלכלה בצורה אחראית במתווה שנחליט עליו מחר בקבינט הקורונה. שנית, בשגרת הקורונה תהיינה עדיין הגבלות, אבל נוכל להסיר חלק ניכר מהן באמצעות בדיקות מהירות שאנו מפתחים.
"אנחנו בין המובילים בעולם בפיתוח וביישום של בדיקות בזק, שנותנות תוצאות תוך דקות. ואנחנו עובדים לפתח בדיקות תוך שניות. זה יעזור לנו לשמור על הקשישים, לאפשר לימודים, לפתוח את עולם התעופה והתיירות, ולקיים עוד הרבה תחומים אחרים. שלישית, שלב החיסונים: אנחנו מפתחים חיסון משלנו במכון הביולוגי, אבל זה ייקח זמן. ולכן אנחנו גם נערכים לקבל חיסונים ממדינות אחרות, שצפויות לפתח חיסונים בחודשים הקרובים. וכיון שאנחנו מדינה קטנה יש תור ארוך לקבלת החיסונים הללו. אני מפעיל את כל הקשרים שלי, שטיפחתי לאורך השנים, עם מנהיגים בעולם כדי להביא לכם, אזרחי ישראל את החיסונים הללו מוקדם ככל הניתן. אני חושב שיהיו לנו חדשות טובות, מהר יותר ממה שרבים חושבים".
ח"כ
אלי אבידר מ
ישראל ביתנו נטש את האולם בעת שנתניהו החל לדבר.
ראש האופוזיציה ח"כ
יאיר לפיד נשא דברים בישיבת פתיחת המושב של הכנסת. לפיד התייחס למצבו של הדור הצעיר שנפגע קשות במשבר הקורונה ואמר: 31% אחוז מהצעירים מובטלים. 24.7% לא מצליחים לשלם חשבונות. 26% סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. אבל יותר מכל דבר אחר - הם סובלים מזה שהם לא מבינים מה קורה פה. הם לא מבינים מה אנחנו רוצים מחייהם. לאן העסק הזה הולך. מה יהיה פה? איך יהיה פה טוב? איך יכול להיות פה טוב אם אנחנו לא מצליחים להתאחד אפילו מול מגיפה. מול מחלה. איך יהיה פה טוב אם אין מי שקם בבוקר ועובד בזה? אדוני הנשיא, אתה זוכר את נאום השבטים שלך? אתה יודע למה אנשים חוזרים לשבטים? כי אין מדינה."
לפיד תקף בדבריו את התנהלות הממשלה וקבע שהממשלה נכשלה: "זו לא באמת ממשלה. היא לא קבוצה של אנשים שקמה בבוקר ואומרת "אני הולכת לנהל את העסק". אנחנו לא יודעים איך זה קרה. אנחנו לא יודעים למה אתם לא יכולים לעבוד ביחד. זה גם לא חשוב. בזבזנו יותר מדי חודשים ויותר מדי מתים. אתם כבר לא תלמדו לעבוד ביחד. אנחנו לא יכולים להמשיך לחכות. הממשלה הזו נכשלה. אבל היא עושה עוד משהו, יותר גרוע: הממשלה הזו משתמשת בשנאה וכעס כדי להסיח את הדעת מהכישלון שלה. זה הפתרון שלה. כדי להסיר מעצמם את האחריות, הם מחפשים את מי להאשים. ככה איבדתם את אמון הציבור. בחברה בריאה, ממשלה בריאה הייתה אומרת: יש בינינו חילוקי דעות. הם יחכו. עד אחרי המחלה. אם יש משהו שמפריע לטיפול במחלה, שיזוז הצידה.
אזרחי ישראל מסתכלים על המריבות בממשלה הזו, הם לא מבינים מה הולך. איך אתם מעיזים להמשיך להיות תקועים במריבות הרעילות שלכם? איך ראש הממשלה מעז להמשיך לעסוק רק במשפט שלו. למה אתם ממשיכים עם מסיבות העיתונאים הריקות שלכם? הנה ההצעה שלנו: להבריא. להבריא את המדינה. להבריא את הפוליטיקה. להבריא את המערכת. בממשלה הזו זה כבר לא יקרה. אם אנחנו רוצים להבריא, זה צריך להיות המושב האחרון של הממשלה הזו. הגיע הזמן לממשלה אחרת."
