היועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, סבור שיש לקדם את בחירתו של פרקליט המדינה למרות העדר מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים. הוא אומר כי ממלאת-מקום המנכ"ל, סיגל יעקבי, יכולה להיות חברה בוועדת האיתור.
מנדלבליט אומר זאת במכתב ששיגר (יום ד', 14.10.20) לנציב שירות המדינה,
דניאל הרשקוביץ, הסבור שיעקבי אינה יכולה להיות חברה בוועדה. יצוין, כי הרשקוביץ מונה לתפקידו בידי ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, והוא כפוף אליו במישרין. נתניהו, המנוע מלהתערב בבחירת פרקליט המדינה, אינו מאפשר למנות מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים.
לדברי מנדלבליט, העובדה שמשרת פרקליט המדינה אינה מאוישת מאז פרישתו של
שי ניצן בתחילת השנה, היא שצריכה לקבל עדיפות. מאחר שלא ברור מתי יתמנה מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים, הרי שעמדתו של הרשקוביץ תוביל לחסימה בלתי מוגבלת בזמן של בקשת השר
אבי ניסנקורן למנות את ועדת האיתור ולאחר מכן את פרקליט המדינה. במצב זה, ממשיך מנדלבליט, עולים קשיים כבדי משקל ביחס לעמדתו של הרשקוביץ ולעצם השימוש בסמכותו כדי למנוע את המינוי.
במכתבו מונה מנדלבליט את התפקידים הבכירים הרבים המאוישים כיום בידי ממלאי-מקום, בנוסף למנכ"ל משרד המשפטים: המפכ"ל, נציב השב"ס, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, הממונה על התקציבים, ראש רשות החירום הלאומית, המדענים הראשיים במשרדי האנרגיה והחקלאות, מנהל השירותים הווטרינריים, ראש מערך הגיור, ראש רשות הגז, ראש רשות התקשורת, ראש הרשות להגנת הפרטיות ועוד. ממלא-מקום הוא בעל כל הסמכויות של בעל תפקיד קבוע, ודאי כאשר הוא מכהן למעלה מחצי שנה - ויעקבי מכהנת למעלה משנה, הוא סבור. ממלאי-מקום נטלו בעבר חלק באיתורים ומינויים, מציין מנדלבליט.
מנדלבליט מוסיף, כי הרשקוביץ חייב לחתום על מינוי ועדת האיתור ויכול להימנע מכך רק בהתקיימה של עילה משפטית - וזו אינה קיימת במקרה של יעקבי. הוא גם דוחה את טענתו של הרשקוביץ, לפיה כהונתה של יעקבי בוועדה עלולה להעכיר את היחסים בצמרת משרד המשפטים, ואומר שהיא מתעלמת מהמצב הרגיל בשירות המדינה. החששות והקשיים עליהם מצביע הרשקוביץ, מסיים מנדלבליט, אינם מתקרבים לקושי הקיים באי מינוי פרקליט המדינה, ולכן יש להקים בהקדם את ועדת האיתור.