קניון הראל שבמבשרת ציון ובעליו לשעבר, קבוצת בריטיש-ישראל והיזם בן-דוד סנד, ישלמו מיסים בעשרות מיליוני שקלים. זו משמעות פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות, אשר דחה (14.10.20) את הרוב המכריע של ערעוריהם על שומות שהוצאו להם.

חברת ע.ר.ד של בריטיש-ישראל מכרה מאוחר יותר את אחזקותיה (40%) למליסרון, והקניון כולו נמכר בשנת 2013 ב-302 מיליון שקל לקבוצת משקיעים שארגנה חברת אקסיום. פסק הדין מתייחס לערעורים שהגישו חברות הקניון, בן-דוד סנד וע.ר.ד, כך שחיובי המס הנובעים ממנו מוטלים עליהן.

הערעור המרכזי נגע לרווחי שערוך בעשרות מיליוני שקלים שחילק הקניון בשנים 2008-2007 לבעליו דאז, לאחר ששערוך שוויו בהתאם לתקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) הזניק את ערכו. סנד קיבל 74.6 מיליון שקל בשנת 2007 וטען שהם פטורים ממס, בעוד בריטיש-ישראל קיבלה באותה שנה 49.7 מיליון שקל והעלתה את אותה טענה. שנה לאחר מכן חילק הקניון לבעליו דיבידנד 17 מיליון שקל, שגם הם דווחו כפטורים ממס.

בסוגיה זו החיל דורות על הקניון, סנד ובריטיש-ישראל את פסק דינו של בית המשפט העליון מחודש יוני השנה, לפיו חברת-האם חייבת במס על דיבידנד הנובע מרווחי שערוך של חברת-הבת. המשמעות היא, שהבעלים לשעבר יחויבו במס חברות על אותם דיבידנדים, העשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים (בהתאם לשיעור המס שחל עליהם ולהכנסותיהם נטו).

עוד קבע דורות, כי אין להכיר כהוצאה ב-18 מיליון שקל ששילם הקניון כהוצאות מימון בשנים 2008-2007, משום שמדובר בנטילת הלוואות לצורך תשלום דיבידנדים לבעליו. פקיד שומה ירושלים 3 גם לא הכיר בהוצאות מימון בסכום מצטבר של 15 מיליון שקל בשנים 2012-2010, וגם כאן קיבל דורות את עמדתו. הוא קובע: "ההלוואות במקרה זה ניטלו 'לצרכים פרטיים' של חלוקת דיבידנד לבעלות המניות ועל כן, אין לסטות מהכלל לפיו לא ינוכו הוצאות מימון בגין הלוואה שנלקחה באופן ישיר וברור עבור חלוקת הדיבידנדים".

דורות קובע עוד, כי אין להכיר כהוצאה ב-22.6 מיליון שקל ששילם הקניון בשנים 2012-2011 לחיזוק תקרת הפל-קל ממנה נבנה. לדבריו, לא מדובר בתחזוקה שוטפת, אלא בתיקון בעיה בסיסית ואף למעלה מכך. "הסיבה לביצוע העבודות בעלות כה גבוהה הייתה שיפור הנכס, באופן שימנע את הצורך בביצוע מעקב וטיפול שוטף ומתמשך לשמירה על אורך החיים והקיימא של התקרות. ניכר כי בוצעה כאן השבחה של גג המבנה, בתקרות ששטחן כ-32,000 מ"ר. הוצאה נכבדה זו הביאה לחברה יתרון בעל ערך מתמיד ולכן מדובר בהוצאה שבהון ולא בהוצאה פירותית".

דורות קיבל רק את הערעור שנגע לרישום הוצאה של 5.4 מיליון שקל בספרי הקניון כהפרשה בגין דרישות ארנונה של מועצת מבשרת ציון לשנים 2009-2007, וקבע שניתן לנכותה לצורכי מס מרווחי הקניון. הקניון ושני הבעלים לשעבר חויבו בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל. את החברות ייצגו עוה"ד זיו שרון וגיא בר-און, ואת פקיד השומה - עו"ד חגי דומברוביץ.