מאז פרוץ מגיפת הקורונה, החל עולם הרפואה בחיפוש אחר מענה לאתגר אשר הציב הנגיף החדש. במקביל למרוץ לפיתוח חיסון כנגד הנגיף כצעד מניעתי, נדרש היה לתת פתרון מיידי, הן עבור אלו שחלו במחלה, והן עבור אלו שאינם מסוגלים לפתח תגובה חיסונית ועל כן מצויים בסיכון מוגבר (לדוגמה מדוכאי חיסון, מבוגרים ואוכלוסיות סיכון אחרות).

אחת מהגישות שנבחנות, היא מתן חיסון פסיבי בדמות נוגדנים. טיפול זה נפוץ בחולים הסובלים מהתפרצות של מחלת הטטנוס או החצבת, ותכליתו לתת מענה מהיר כנגד המזהם, עד שמערכת החיסון תייצר בעצמה נוגדנים כנגדו. עד כה, כ-89 תכשירי נוגדנים חד שבטיים שונים כנגד נגיף הקורונה נמצאים בשלבי פיתוח שונים. מתוכם, 13 תכשיר ים מצויים בשלבי פיתוח קליניים (שלב 1 ומעלה), 24 נמצאים בשלבים פרה -קליניים, והיתר עודם בשלבי הגילוי הראשוניים.

למרות שטרם פורסמו תוצאות רשמיות ומלאות מהניסויים הקליניים השונים של הנוגדנים טופל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, באופן חריג, בקוקטיילהנוגדנים מתוצרת חברת Regeneron, שלא במסגרת הניסויים 3 כי אם בתור בקשה מיוחדת. זאת, כחלק מטיפול אשר כלל גם הקליניים שלאחריו ניכר שיפור משמעותי במצבו תוך זמן קצר, עד להחלמה מלאה.

סקירה של אמ"ן של מבהירה כי מדובר בטכנולוגיה יקרה (אלפי דולרים למנת נוגדנים בודדת), עם יכולת ייצור מוגבלת מאוד, אשר אינה נמצאת בהישג יד של מדינות רבות. על-פי הערכות, ארה"ב לבדה תזדקק לכ -40 מיליון מנות נוגדנים בשנה אל מול יכולות ייצור כוללות המסתכמות כעת במיליוני מנות בודדות בשנה. כך שמסתמן שההיצע העולמי רחוק מלעמוד בביקוש העולמי, לכל הפחות בתקופה הקרובה. עם זאת, לו יצליח הפיתוח של אחת (או יותר) מן המובילות, הרי שמדובר בפתרון מיידי שאינו תלוי במערכת החיסון של המטופל - למניעת
הדבקה ולמניעת התדרדרות בעיקר ב חולים קלים-בינוניים )מוערך כי פתרון זה צפוי להתאים פחות לחולים קשים(.

בשורה התחתונה, נוגדנים אלו עשויים להוות פתרון יקר מאוד, אך יעיל, עבור אוכלוסיות בסיכון להתדרדרות מהירה (אם יידבקו ויחלו), למניעת אשפוזם, ובכך להקל על העומס אשר הם צפויים להטיל על המערכת הרפואית.