אמנון ספרן, אשר זוכה מחמת הספק במשפט הולילנד, תובע מחברת פולאר השקעות - שהוא היה המנכ"ל שלה - החזר הוצאות משפטיות בסך 930,000 שקל. פולאר הייתה אז בשליטת אביגדור קלנר, אהרון דברת ויצחק שרם; כיום היא בשליטת איציק תורג'מן.

פולאר היא הבעלים של שתי חברות שעמדו במרכז כתב האישום בפרשת הולילנד: הולילנד פארק, השותפה בפרויקט הולילנד בירושלים; והזרע, בעלת אלפי דונמים של קרקעות באזור המרכז. המדינה טענה, כי בתוקף תפקידיו בקבוצת פולאר ובשתי חברות-בנות אלו, היה ספרן מעורב במתן השוחד בידי שמואל דכנר לבכירים בעיריית ירושלים ובמינהל מקרקעי ישראל, כדי להגדיל את אחוזי הבנייה בהולילנד ולהפשיר לבנייה את קרקעות הזרע.

השופט דוד רוזן זיכה (במארס 2014) מחמת הספק את ספרן באומרו, כי לא ניתן להוכיח שדכנר אכן עדכן אותו במתן השוחד כפי שהעיד. עוד קבע רוזן, כי "קשה מאוד, עד כי לא ניתן", לקבל את גרסתו של ספרן לפיה לא היה מודע שהכספים שהועברו לדכנר באישורו היו בפועל כספי שוחד. "ברם, בשל הספק, גם אם קל", הוא קבע שלא הוכחה אחריותו ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי. המדינה לא ערערה על זיכויו של ספרן.

בתביעה, שהוגשה (19.10.20) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אומר ספרן, כי כנושא משרה בכיר בפולאר - הוא היה מכוסה בפוליסה שנרכשה בחברת מנורה, וכי החברה גם החליטה לשפותו על הוצאות המשפטיות בפרשת הולילנד. לדבריו, הוא שילם לעו"ד משה ישראל המנוח 1.77 מיליון שקל, אך קיבל בחזרה מן החברה ובאמצעות פוליסת הביטוח רק כמחצית מן הסכום - ולכן הוא תובע כעת את יתרתו. ספרן מציין, כי בשל כתב האישום הוא נתקל בקשיי פרנסה, עד שנאלץ לעזוב את המדינה למספר שנים עם משפחתו וחזר רק לאחרונה.

באי-כוחה של פולאר הגיבו לפניית בא-כוחו של ספרן באומרם, כי הוא לא צירף מסמכים חיוניים ובראשם כתב השיפוי הנטען משנת 2001 ומסמכים המלמדים על זכאותו לתשלום, ולכן פולאר - במיוחד בהיותה חברה ציבורית - אינה יכולה לבדוק את דרישתו. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יורם כהן וטרם הוגש כתב הגנה.