בחודש אוגוסט השנה לא הייתה למשרד הבריאות מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות של חולי הקורונה. חודש לאחר מכן, לאחר החבירה למפקדת אלון בפיקוד העורף, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, שתוכל לסייע בביצוע איכותי של חקירות ובניהול מבוקר שלהן. המערכת מתוכננת להיות מופעלת במלואה רק בתחילת החודש הבא - מוסר (יום ב', 26.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בממצאי הביניים שלו על הקורונה.

משרד המבקר בדק מדגמית 76 חקירות שבוצעו ביוני-יולי במחוז ירושלים. 22 מהן תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחתו, או שלא תועדו מגעים כלל; בארבע מהחקירות נרשם שהנחקר לא שיתף פעולה. מחוז תל אביב העריך ש-10% מהחולים אינם משתפים פעולה ועוד 20% משתפים פעולה באופן חלקי. מפקד מפקדת אלון מסר, כי מספר המגעים הממוצע שעליו מדווחים הנחקרים בחקירות נמוך מאוד ועומד על 4.9 בחקירות שביצעו חוקרי מפקדת אלון, ו-3.4 מגעים בחקירות שביצעו חוקרי משרד הבריאות. לדעתו, מספר המגעים הממוצע הסביר כאשר יש יכולות חקירה גבוהות הוא 40, וביכולות הקיימות - כ-20. אחת הסיבות למספר הנמוך של המגעים המדווחים, העריך הקצין, היא הימנעות מהצורך להיכנס לבידוד.

64% מהחקירות החלו ארבעה ימים ומעלה לאחר אבחון המחלה, כך שאבדו ימים יקרים באיתור המגעים. תיעוד החקירות בחודשים יולי-אוגוסט נעשה, בחלק גדול מהמחוזות, בטפסים ידניים. רק לאחר שתוגבר מערך החוקרים, עברו חלקם להזנת הפרטים ישירות למחשב. חלק מהפרטים הוזנו בטופס החקירה בשיטה של הזנת מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם" ובחירה מתוך רשימה. שיטה כזו היא איטית, אינה יעילה, אינה מבוקרת, דורשת כפל של משאבי כוח אדם ובעלת פוטנציאל רב לטעויות - מתריע אנגלמן.

בשל חוסר השיטתיות בתהליך החקירה, לעיתים מתבצעות במקביל חקירות לכמה בני משפחה, על-ידי חוקרים שונים, בלי שהם יודעים שמדובר בעצם בבני משפחה אחת, ובלי שנוצר ידע חדש המצביע על הדבקה של בני משפחה. המערכת לניהול החקירות של משרד הבריאות אינה מקושרת למערכת נתוני התלמידים של משרד החינוך. לכן, לא ניתן לאחזר נתונים על תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה, אלא בפנייה של חוקרים למוסדות החינוכיים והנהלותיהם. ממצא נוסף: התקבלו 62% מ-174,000 השגות הפונים על הוראה להיכנס לבידוד שהוגשו למוקדי משרד הבריאות מ-1.7.20 ועד 26.8.20, ורק 13% מהן נדחו; השאר נסגרו מסיבות שונות.

לפני התפרצות הקורונה הועסקו במשרד הבריאות 27 אחיות אפידמיולוגיות בלבד. שיפור של ממש נרשם בעיקר לאחר מינויו של פרופ' רוני גמזו לפרויקטור, וכיום מספר החוקרים הוא למעלה מ-1,000 - מתוכם 300 חיילים מפיקוד העורף. בעולם, מציין אנגלמן, החוקרים הם רופאים, אנשי צבא או אחיות. שיעור החוקרים בישראל כיום הוא אחד ל-9,000 תושבים (לעומת 1 ל-300,000 עם פרוץ המגיפה) - לעומת 6,200 בניו-יורק, 4,000 בגרמניה, 2,200 בבריטניה ו-1,400 במישיגן. התוכנית היא להגיע ליחס של אחד ל-4,000. מספר החוקרים משפיע על פרקי הזמן להשלמת החקירות, על איתור מגעים פוטנציאליים ועל יעילות קיצור שרשרות ההדבקה - קובע אנגלמן.

אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות ופיקוד העורף לעקוב אחר ביצועי המערך, וככל שנדרש - להמשיך בעידכון המערכת. מומלץ גם לשפר את ניהול נתוני החקירות ואת הבקרה עליהם, כך שיהיה בידי המשרד בסיס נתונים אמין, ההכרחי לצורך קבלת החלטות מבוססות בכלל ולצורך קטיעת שרשרת ההדבקה בפרט. יש גם לקבוע את המתכונת הראויה להפעלת מערך החקירות האפידמיולוגיות: מספר המגעים הסביר שיש לאתר בכל חקירה והכלים להשיג יעד זה. עוד מומלץ שיגובשו כלים טכנולוגיים ואחרים לאיתור מגעים ושיכשירו את החוקרים להתמודד באופן מקצועי עם קושי בקבלת שיתוף פעולה מלא מהנחקרים. בנוסף מומלץ לקיים בקרה ומעקב עיתיים אחר תפוקות החקירות, הן בהיבט הכמותי והן בהיבט האיכותני.

עוד מומלץ שמשרד הבריאות, בשיתוף מפקדת אלון, ינתחו את פרקי הזמן הנוגעים לחקירות ויעמדו על החסמים אשר גורמים לעיכוב בביצוען. לדעת אנגלמן, יש לשים דגש על הצורך החיוני בהתייעלות של תהליכי החקירות, ובכלל זה קיצור פרקי הזמן בין השלבים השונים בתהליך, וזאת בלי לפגוע באיכותן. כמו-כן, יש להסביר לקרובים לנחקר את חשיבות החקירה, לשפר את שיטת התיעוד והדיווח של הנתונים ולהשלים את המעבר לתיעוד ממוחשב.

מומלץ שמשרד הבריאות ומפקדת אלון ישלימו את גיבוש מאגר החוקרים האפידמיולוגים, בהתאם להיקף הנדרש. מומלץ גם שהמשרד יתאים, ככל הניתן, את החוקרים למאפייני האוכלוסייה - הרקע התרבותי שלה, נגישותה השפתית וכדומה, בפרט נוכח הפערים בדבר שיתוף הפעולה של האוכלוסיות השונות. עוד מומלץ שהמשרד יבחן את הסיבות להיקף הניכר של ההשגות המוצדקות ויפעל לטייב את שיטות האבחון השונות מפעם לפעם, מתוך מטרה לצמצמן, כדי להקטין את נטל הבידודים שמוטל על הציבור שלא לצורך.

משרד המבקר ממליץ, שמשרד הבריאות יקבע כללים בנוגע לזהות המחוז שרצוי שיחקור את החולה - האם יהיה זה המחוז שבו אירעה ההדבקה או מחוז מגורי החולה. בנוסף נחוץ שיוודא שהמערכת המעודכנת לניהול החקירות מאפשרת לדייק את מקום ההדבקה מבחינת הגדרתו (כגון אירוע, מוסד חינוכי, מכון כושר, מפעל) ומיקומו הגאוגרפי. עוד מומלץ שמשרד הבריאות ישלים את הרחבת מערך החקירות, כך שיפעל בשיתוף הרשויות המקומיות בהתאם למיקום ההדבקה כפי שנעשה במדינות אחרות.

מומלץ שמשרד הבריאות ימצה את היקף החקירות האפידמיולוגיות לצד פעולות הסיוע של השב"כ ופעולות איתור נוספות, כדי שהדבר יסייע באיתור מי שעשוי להיות חולה. מומלץ שהמשרד וגורמי האכיפה יפעלו לוודא שמי שנמצא שהיה במגע קרוב עם חולה, יבודד מסביבתו, על-מנת שלא תיווצר הדבקה פוטנציאלית, כל עוד לא נשללה האפשרות שהוא אכן חולה.