למשרד החינוך אין תמונת מצב מלאה בדבר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט בבתי התלמידים (והמורים) - ואין מועד ברור שבו צפוי שתהיה לו תמונת מצב כזו. להערכת המשרד, ל-135,000 תלמידים אין מחשבים; קיימות גם הערכות אחרות ואין תמונת מצב אחידה ומוסכמת. המחסור חמור במיוחד במגזר החרדי (ל-42% מהתלמידים אין מחשבים ול-72% אין חיבור לאינטרנט) ובמגזר הערבי (26% ו-38% בהתאמה). כך מוסר (יום ב', 26.10.20) מבקר המדינה, מתתיהו אנגלמן, בממצאי הביניים על הקורונה - וחושף בעיית תשתית קשה המונעת מרבבות תלמידים ללמוד מרחוק.

ב-23% ממשקי הבית שבהם ילדים בני 15 (לא כולל החברה החרדית) יש לכל היותר מחשב אחד. בהתחשב בכך שממוצע הילדים במשפחה בישראל (כולל בחברה החרדית) עמד בשנת 2016 על 3.11, הרי שהדבר מצביע על קושי בזמינות של מחשבים במשפחה שבה יותר מתלמיד אחד, מוסיף אנגלמן. המשרד מתכנן לרכוש עד סוף ינואר הבא מחצית מן המחשבים הדרושים - בתנאי שיקבל את התקציב הדרוש.

לצד זאת, אין גורם ממשלתי אחד שמרכז את יוזמות המגזר השלישי שמספקות מחשבים לילדים אלו, וקובע את סדר העדיפות לחלוקתם בראייה מערכתית כוללת. מדובר ב"מחשב לכל ילד", שפועלת בשיתוף ובתקצוב של משרד ראש הממשלה והרשויות המקומיות; "מתחשבים", שהוקמה על-ידי המגזר העסקי ופועלת בשיתוף עמותות נוספות והרשויות המקומיות; ו"אחינועם" שפעלה באופן עצמאי לחלוקת מחשבים וגם משתפת פעולה עם יוזמת "מתחשבים". אגב כך מוסר אנגלמן, כי במשך 25 שנה חילקה "מחשב לכל ילד" 95,000 מחשבים - דהיינו פחות מ-4,000 מחשבים בשנה, ופחות מן המחסור הכולל כיום.

אנגלמן מזהיר: "הנזק העיקרי בהעדר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט אצל התלמידים הוא פגיעה ביכולת להמשיך את רצף הלימודים וחוסר יכולת להבטיח שגרת לימודים מסודרת. העדר מסגרת לימודים מרחוק עלולה לגרום לשוטטות של התלמידים והשבתה של ההורים מעבודה בשל הצורך להישאר עם ילדיהם בבית. נזק זה מודגש ביתר שאת בקרב אוכלוסיות מסוימות ובהן אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך, בחברה הערבית והבדואית ובחברה החרדית, והוא עלול אף להעמיק את אי-השוויון במערכת החינוך".

אנגלמן קורא למשרד החינוך להשלים בדחיפות מיפוי של אמצעי הקצה בבתי התלמידים והמורים ושל קיום חיבור לאינטרנט, תוך התייחסות גם למשקי בית שבהם יש יותר מתלמיד אחד. מומלץ שגיבוש המענים ייעשה בשיתוף הרשויות המקומיות, אשר להן הנגישות הגבוהה ביותר לבתי הספר, שבאמצעותם ניתן יהיה לגבש תמונת מצב שלמה. דגש מיוחד יש לשים על מענה לתלמידי החברה הערבית, שבה שיעור המחשבים למשק בית נמוך במיוחד, וכן לתלמידי החינוך החרדי, הזקוקים למענה ייחודי המתאים לאורח חייהם; מומלץ שמשרד החינוך ינהל שיח עם שתי אוכלוסיות אלה לשם גיבוש פתרון מיטבי ומיידי ללמידה מרחוק.

עוד מומלץ לספק לתלמידים בדחיפות מחשבים, אם באמצעות השאלתם, הנפקת שוברי רכישה למחשבים או מענה אחר, איכותי ושלם. מומלץ, כי משרד החינוך יבחן חלופה של תקצוב רכישת המחשבים וציוד הקצה באמצעות סיוע לרשויות המקומיות או לרשתות החינוך ולבתי הספר לשם השלמת ההצטיידות בהקדם. המשרד גם צריך למנות גורם אחד שיפעל אל מול יוזמות המגזר השלישי, שיהיה מעורב ומעודכן גם בנוגע לפעילות של גורמים אחרים אשר מספקים מחשבים לתלמידים ושבידיו יהיה מידע על הפערים הקיימים.

שר החינוך, יואב גלנט, מסר בתחילת החודש למשרד המבקר, כי התקציבים אושרו והמשרד חתם על הסכמים עם ספקיות מחשבים, מודמים וחבילות תקשורת. לדבריו, הוא צפוי להתחיל לספקם החל בסוף החודש הנוכחי, ועד סוף ינואר 2021 הוא יספק לפחות 50% ממספר המחשבים שהציב לעצמו כיעד. לדבריו, המשרד ירכוש 150,000 מחשבים, שיחולקו בהדרגה, ו-150,000 מודמים (הכוללים חבילות תקשורת), אשר יתנו מענה לתלמידים שאין להם חיבור לאינטרנט, וכי תיבחן האפשרות לרכישת מחשבים נוספים לפי הצורך. עוד מסר גלנט, כי הוא מינה שיופקד על חלוקת המחשבים שמספקים גורמי המגזר השלישי, מפעל הפיס והחברות הפרטיות הרלוונטיות, ויוודא, כי החלוקה נעשית בהתאמה למחשבים שמחלק משרד החינוך.

משרד החינוך הציג במתווה להפעלת מערכת החינוך השנה, אפשרות ללמידה שאינה במתחם ביה"ס, בתנאים מסוימים, בתיאום עם הפיקוח והרשות המקומית, באישורה וכפוף להנחיות, ובלבד שמדובר במבנים שלהלן ולתכלית שלצידם: מתנ"ס; מוסד של חינוך מדעי או מרכז אחר של רשות חינוך מקומית המקיים מעבדות (לצורך לימודי מעבדה בלבד); קונסרבטוריון או מרכז אחר ללימודי מוזיקה של רשות החינוך המקומית (לצורך לימודי תחום המוזיקה בלבד); מקום אחר באישור יחידת הביטחון המחוזי ומינהל הרישוי במשרד החינוך.

אנגלמן קורא לבחון להרחיב את ההתייחסות למרחבים הסביבתיים לצורכי למידה כך שיכללו את המרחב הסביבתי-עירוני בכללותו, למשל: אתרים היסטוריים ולאומיים, פארקים, מוסדות תרבות כמו מוזאונים ותיאטראות, מתקני ספורט כמו אולמות ומגרשים, אתרי טבע, מוסדות ממשל, לרבות מוסדות ממשל עירוניים, ועוד. מתחמים אלו יכולים להיות לא רק מקום למפגש למידה כחלופה לכיתה בבי"ס, אלא גם יעד לימודי ממוקד או מורחב - למשל למידה על אירוע היסטורי או לאומי באתר המצוי במרחב הסביבתי, או מתוך מוצג במוזאון.

גלנט ציין בתשובתו, כי בחודש שעבר הוציא משרד החינוך הנחיות לרשויות מקומיות לבחירה ולאישור מרחבי למידה נוספים לשנת הלימודים הנוכחית. זאת, על סמך מרחבים שכבר היום משמשים מרחב סביבתי. נוסף על כך פועל המשרד כבר היום להרחבת הנושא ולקידומו וכי בכוונת המשרד לבחון שיתוף פעולה בין-משרדי, לצורך הרחבת המענה ללמידה במרחבים נוספים.

אנגלמן ממליץ שמשרד החינוך יוביל, בשיתוף משרד האוצר, משרד התרבות והספורט, מרכז השלטון המקומי ושירות התעסוקה, גיבוש של תוכנית מפורטת ומעשית לשילוב של למידה במרחבים הסביבתיים, המותאמת לשלבי הגיל השונים, ובה יוגדרו המשאבים הנדרשים, וכן יעודד את הרשויות המקומיות ואת בתי הספר ליישם אותה. במקביל יהיה צורך לבחון את האופן שבו ניתן יהיה להפנות דורשי עבודה למערכת החינוך לשם השתלבות בתוכנית זו, וכך להגדיל את מספר הימים שבהם התלמידים לומדים שלא מהבית, לצמצם את מספר מקבלי דמי האבטלה ולהניע את גלגלי המשק בתחומים המשיקים לתוכנית זו.