ועדת הכספים החליטה (יום ב', 26.10.20) כי עמותת המיסיון 'המצפה לישראל' והעמותה המשיחית 'יחד רמת השרון' אינן זכאיות להטבות במס על תרומות ולעניין מיסוי מקרקעין נוכח כך שפעילותה נמצאת במחלוקת ציבורית עמוקה.
ההחלטה התקבלה במסגרת נוהל הוועדה, במסגרתו קבעו למעלה משני שלישים מחברי הוועדה, שמתוכם שליש חברי אופוזיציה, כי העמותה העוסקת בפעילות מיסיונרית להעברת יהודים על דתם, נמצאת ב"מחלוקת ציבורית עמוקה". גם ראש האופוזיציה ח"כ
יאיר לפיד הביע התנגדות לתקצוב ממשלתי לעמותות אלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני: "אנחנו דוגלים בזה שהעמותה הזו עושה פעולות מיסיונריות לשם העברת יהודים על דתם, ואנחנו כוועדה מתנגדים לאשר להן הקלות לאור כך. אנחנו חושבים אף שהפעילות שלהם עוברת על גבול העבירה על החוק, לאור הסרטונים שהוסרו מהאתר שלהם ועניינים נוספים".
אפרת לקס, יוע"מש מלכ"רים ברשות המיסים: "העמותה מודה שהיא מדברת עם אנשים על מטרותיה. שאלנו למה באמצעות ילדים, הם אמרו שהבאת ילד אינה למטרת שיחה עם ילד אחר, אלא למטרת חינוך הילד מגיל צעיר, לחנכו מגיל צעיר לפעול למען הדת שלו. היו חומרים באתר העמותה שנגעו לפנייה לילדים ואלה הוסרו. חומרים הנוגעים לפנייה לקטינים חברי העמותה לא מהווה עבירה, אבל חומרים בהם חברי עמותה, בני נוער פונים אל קטינים אחרים, הוסרו".
ד"ר גבי זוהר, מומחה בטיפול בנפגעי כתות: "הכנתי דוח מבוסס של מעל 60 עמודים במסגרת עתירה שהתנהלה בבית משפט בנתניה לעניין פעילות העמותה הזו, כאשר ביהמ"ש קיבל את תביעת העירייה. רואים בפירוש קבוצה עם סממנים של כת. מדובר בארגון שפועל כארגון סמכותני לכל דבר. זה ארגון שמבדיל את האנשים שלו מהחברה שמסביב, זה ארגון עם אלפי ילדים, שחלקם נמצאים בבתי ספר רגילים. נוצרות בעיות מאוד קשות כתוצאה מכך, אני עובד 30 שנה עם נפגעי כתות, הגיעו אלי גם אנשים שנפגעו מהקבוצה הזו. זה ארגון שדורש מהאנשים שלו מחויבות מוחלטת, לא שואלים את הילדים, הם חלק אינטגרלי מהמשפחות שמצטרפות, מדובר בארגון שהמסיונריות שלו מוצהרת, עם סממנים של כת".
סמדר, אם שבתה שהתחברה למיסיון וניתקה עמה קשה בעקבות כך: "אני שנתיים לא בקשר עם הילדה, לקחו לי אותה. זה התחיל עם הזרועות שנמצאים פה סביבנו. לבת שלי יש לקות, היא חרשת, התחילו להטיף לה באמצעות שפת הסימנים, ואני בנאדם מאוד משוחרר, אבל זה משהו חריג. בלי מזוזות, בלי חגים, בלי ימי הולדת, הנכדים לא יודעים מה הם, מאיזה דת הם. יש לי חברה שההורים לא מכירים בה, כי היא עזבה את הכת. אני לא מבינה איך המדינה לא קמה לעשות סוף לדברים האלה".
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "אני מניח שהוועדה ויו"ר הוועדה שותפים לאמונה שלי שלא מדובר חלילה בהתקפה על דתות אחרות, במדינת ישראל יש חופש דת וחופש מדת. ועדיין, לעם היהודי סטטיסטיקה עצובה מאוד, שהעם עוד לא התאושש מהשואה, יש עדיין פחות יהודים מלפני השואה. למדינה היהודית היחידה והעם היהודי יש זכות להגן על עצמם. ההחלטה אומרת לא לאשר כסף של המדינה לארגונים שמטרתם להעביר ילדים יהודים על דתם, ופטור ממס זה אישור כסף. זו זכות של העם היהודי להגן על עצמו ועל ילדיו, יש פה שת"פ שחוצה את הקווים הרגילים של הפוליטיקה הישראלית לגבי הצעת החוק הזו".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אנחנו דוגלים בזה שהעמותות האלה עושות פעולות מיסיונריות לשם העברת יהודים על דתם, ואנחנו כוועדה מתנגדים לאשר להן הקלות לאור כך. אנחנו חושבים אף שהפעילות שלהן עוברת על גבול העבירה על החוק, לאור הסרטונים שהוסרו מהאתר שלהם ועניינים נוספים".
עובדיה יצחק, יו"ר הוועד המנהל, עמותת המצפה לישראל: "אנחנו עושים פעילות מבית לבית שהיא פעילות הסברתית, אנחנו לא מציעים הטבות הנאה, אנחנו מסבירים על הדת שלנו, וגם ילדים החברים בעמותה שלנו משתתפים בפעילות הזו, אנחנו לא פונים לילדים. הטענות שהובאו בפני בית המשפט בנתניה, יכולות להיות נכונות גם לגבי הרבה מאוד עמותות יהודיות".
ח"כ גפני: "אם הכל תקין, למה הסרתם סרטונים לאחר פניית הרשויות?"
יצחק: "האתר שלנו בינ"ל, ביותר מאלף שפות, ההסרה הייתה כמחווה, כדי לא לפגוע יותר מידי ברגשות הישראלים. אנחנו לא מעוניינים לעורר אנטגוניזם, הסרנו למרות שלעמדתנו לא צריך. הארגון הציל יהודים בשואה".
צעיר שהיה חבר בעמותה 10 שנים סיפר: "הקבוצות בישור הולכות ברחובות ת"א, הם מזמינים צעירים להגיע לערבי צעירים ונוער, הם קוראים לזה ערביי שירה. מגיעים לא פעם נערים שלא יודעים על מה מדובר בכלל, מבולבלים, רואים אוכל טוב, שירה, ומצטרפים. גם אני הייתי חלק מהדבר הזה, באותו זמן האמנתי בדבר הזה, לא הבנתי את המשמעות של מה זה אומר לבוא ולדבר לכולם, כי אתה אמור לבשר לכולם, להביא אנשים לאמונה, להגדיל את העץ. בין 2004 ל-2014 הייתי איתם. המפגש הראשוני שלי היה איתם ברחוב, הכרתי אותם לראשונה בצבא.
לירון נעים, משרד המשפטים: "אני מזכירה שעמדת משרד המשפטים לגבי קריטריון של מחלוקת ציבורית עמוקה, הוא שמדובר בקריטריון שנוי במחלוקת משפטית עד כדי מניעה, ועלול להביא להפעלה שרירותית ומפלה. הפעילות המסיונרית בישראל כיום חוקית. בנוהל של רשות המיסים, יש בחינה האם העמותה פועלת באופן שאינו עובר על חוקי המדינה. האם מעבירים תשלום לאדם כדי להמיר את דתו, והאם יש פנייה לקטינים כדי להמיר את דתו. וזה מה שבדקנו".
עו"ד
עמית כהן, המצפה לישראל: "ההחלטה לאמץ נוהל חדש והחיל אותו באופן רטרואקטיבי אינו חוקי, ובכוונת מרשתי לתקן את העתירה העומדת בבג"ץ בהתאם. מעבר לזה, גם הקריטריון של שנוי במחלוקת, התקבל בניגוד לעמדת משרד המשפטים הברורה בעניין".
ח"כ
בצלאל סמוטריץ': "אנחנו בדיון על הקלות במס, לא נאפשר הקלות במס לארגונים שפועלים להמיר יהודים על דתם במדינה יהודית".
עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש ועדת הכספים: "הקריטריון של מחלוקת ציבורית עמוקה הופיע לאורך שנים בנוהל של רשות המיסים, הוא הוסר בשלב מסוים, אבל לאורך השנים עמותות מהסוג הזה לא הגישו כלל בקשות, ככל הנראה בגלל הקריטריון. לדעתנו לוועדה יש שיקול דעת רחב יותר מאשר לרשות המיסים, שמקיימת שיקול מקצועי בלבד, והיא יכולה להפעיל אותו במסגרת דיון לעניין התנהלות של עמותה, שהחברה במדינת ישראל הייתה מוצאת לנכון להוקיע. אנחנו בדיון שנטל ההוכחה שניטל בו אינה הנטל הפלילי, של הפרת חוקי המדינה, אלא נוגעים בשאלה, האם יש לתקצב תקצוב עקיף לעמותה המנהלת פעילות מהסוג הזה".
לעניין עמותת 'יחד רמת השרון', ציינה אפרת לקס מטעם רשות המיסים כי "העמותה ציינה כי היא מקפידה על פעילות ילדים ונוער, ושכל פעילות כזו נוגעת רק לילדי העמותה. בפועל ראינו שהם מבצעים בחנוכה ומועדים נוספים פעילויות שמיועדת לקטינים, וספרו מי הגיע לפעילות וכמה משפחות של מאמינים, וכמה משפחות חדשות שהגיעו".
עו"ד רותם בן שמחון, עו"ד יחד רמת השרון: "העמותה כוללת יוצאי צבא, משלמי מיסים, הם חוגגים את חגי ישראל. לא נכון להזכיר אותם יחד עם עמותת המצפה לישראל. יחד רמת השרון מעולם לא הואשמה או עסקה בפעילות מיסיונרית אסורה או לא אסורה. רשות המיסים אישרה שוב ושוב את העמותה, כי הפעילות שלה חוקית לאורך שנים. המטרות שלה הן להקים ולנהל מוסדות דת של הקהילה המשיחית בישראל, ולתת שירותי דת לעמותה המשיחית. אי-אישור הקלות במס תהווה אפליה של מיעוט דתי, של אזרחי ישראל".
הנוהל שאושר בחודש יולי האחרון, כולל 3 חלקים: הראשון, ההליך הטכני - איזה פרטים יביא מנהל רשות המיסים בפני הוועדה לגבי כל עמותה.
החלק השני, קובע כיצד הוועדה מקיימת את הדיון - ישנו פירוט של שיקול הדעת, כולל שיקולים פיסקליים, וגם את המטרות הציבוריות, האם למדינה יש עניין באותה פעילות של העמותות והאם יש מחלוקת ציבורית עמוקה.
החלק השלישי, נוגע לזיהוי של עמותה שהיא במחלקת ציבורית עמוקה, או שנראה לוועדה כי אותה עמותה בעייתית או לא מתאימה - ככל שמבקש חבר ועדה דיון ספציפי לגבי עמותה מסוימת, היא תצא מהרשימה שהועברה לאישור הוועדה מצד רשות המיסים, ותעבור לדיון נפרד, בדיון תשמע עמדת אותה עמותה, יתקבל ממנה ומרשות המיסים מידע נוסף, כדי שניתן יהיה לקבל החלטה מבוססת.
בשל הקושי לכמת את ההגדרה מהי מחלוקת ציבורית עמוקה, הוחלט כי אם ימצא בוועדה שמייצגת את הציבור, רוב של שני שליש, בהם שליש שהינם חברי אופוזיציה, הוועדה מקבלת הוכחה לכך שיש, מחלוקת ציבורית עמוקה, והדבר יביא לפסילת העמותה מקבלת הטבות המס.
