עובדי ביטחון שביצעו בשדות התעופה בחו"ל בידוק לנוסעים בטיסות של חברות ישראליות, זכאים עקרונית לתשלום על שעות נוספות. כך קובע סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, אילן איטח. לצד זאת הוא ביטל את חיובה של חברת אל-על לשלם לעובדים שכר אריתמטי תמורת זמן ההתארגנות וההמתנה לטיסות המשך.

איטח קיבל חלקית ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (השופט דורי ספיבק). מדובר ביותר מ-100 עובדי ביטחון, המועסקים או שהועסקו בידי אל-על - כולל עבור ישראייר וארקיע - בשדות תעופה בהן פועלות החברות הישראליות בצורה חלקית. המדינה 97.5% משכרם מאז שנת 2013. ספיבק דחה את תביעתם לקבל הפרשי שכר מינימום, שעות נוספות, דמי כוננות וגמול על עבודת לילה. כאמור, הוא זיכה אותם בתשלום על זמן ההתארגנות וההמתנה.

בפסק דין שניתן בחודש ספטמבר והותר לפרסום ב-22.10.20 קבע איטח, כי אין מקום להתערב בקביעתו של ספיבק ולפיה החוזה הקיבוצי אינו חל על עובדי הביטחון וניתן להעסיקם בחוזים אישיים. זאת, משום שההסתדרות הסכימה כבר בשנת 2010 למודל העסקה זה. לאור זאת, נותרה בעינה דחיית התביעה לתשלום עבור כוננות, הפקדות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות ולתשלום גמול לילה.

בנוגע לשעות הנוספות אומר איטח, כי לא היה מקום להחריג את עובדי הביטחון מתחולת החוק בנושא זה. ספיבק לא יכול היה להשתמש בחריג של "עובדי מדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות", שכן הוא לא הועלה בידי הצדדים. עוד הוא קובע, כי לא חל החריג העוסק במשרות אמון. זאת, משום "שלא הוכחה חשיפה למידע מיוחד, שכר גבוה, אחריות להחליט באופן עצמאי ועבודה במסגרת לא קבועה ובלתי שגרתית וכיוצא באלה. על כל פנים, אלה לא הוכחו בעוצמה המצדיקה את החרגת העובדים מתחולת החוק".

איטח ממשיך ואומר כי לא חל גם החריג ולפיו אין למעסיק יכולת לפקח על העובד. "בנסיבות העניין קיימת מידת פיקוח בהתחשב בסוג העבודה ומאפייניה, ואף אם קיימים צרכים משתנים, הרי שאין בהם כדי לאיין את יכולת הפיקוח", הוא מסביר. לאור זאת, התיק יוחזר לבית הדין האיזורי כדי לדון לגופה בטענה לגבי הזכאות הספציפית של עובדי הביטחון לשעות נוספות.

אל-על משלמת לעובדי הביטחון שכר על ההתארגנות וההמתנה בשיעור ממוצע. "משמעות המיצוע היא שבחלק מהמקרים העובד יוצא נשכר משיטת המיצוע (למשל
כשמדובר בטיסה ישירה ליעד קרוב) ובחלק מהזמן הוא עלול לצאת נפסד (למשל
כשמדובר בטיסה ליעד מרוחק מאוד או בטיסה שאינה ישירה)", מסביר איטח - וקובע שאין בכך פגם. לכן, אין מקום לחייב אותה לבצע חישוב מדויק כפי שקבע ספיבק.

השופטים חני אופק-גנדלר ואילן סופר ונציגי הציבור רחל בנזימן ודן בן-חיים הסכימו עם איטח. את אל-על ייצגו עוה"ד אפרת בירן ואור אבשיץ; את העובדים ייצגו עוה"ד דורון עמיר ואילנה בר-טוב; ואת ההסתדרות - עו"ד אהוד שילוני.