ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ג') את הצעת תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית) התש"ף-2020 ותקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית) (תיקון) התש"ף-2020.

על-פי המצב המשפטי כיום, הדיווח המחייב של תאגידים מדווחים בישראל הוא דיווח בשפה העברית, התקנות שאושרו קובעות כי תאגיד המנפיק ניירות ערך לראשונה בישראל, יוכל לבחור לדווח לציבור בשפה האנגלית בלבד או רק בשפה העברית לבחירתו.

תאגיד מדווח שכבר הונפק לציבור, יוכל להחליף את שפת הדיווח מעברית לאנגלית ולהפך באישור של דירקטוריון התאגיד.

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך: "חברות שאינן דואליות נדרשות כיום לדווח בשפה העברית, כחלק מהמהלכים לפתוח את השוק לגופים בינ"ל, עלה נושא השפה כנושא תשתיתי הדורש פתרון. במדינות בהן דווקא השפה המדוברת הרשמית אינה אנגלית, ובמדינות מערביות בהן שוקי הון מפותחים או יש רצון לפתח את שוקי ההון, ניתנת לחברות האפשרות לדווח אנגלית חלף השפה המקומית, וזה התיקון שביקשנו לתקן. ביקשנו להכליל גם חברות מו"פ שהיו כלולות בהסדרה קודמת של חברות עילית, ביקשנו ליישר קו ולאפשר להן לדווח בשפה העברית. תיקון אומנם פשוט אבל הוא מייצר שינוי משמעותי למשוך חברות זרות, משקיעים זרים, אנאליסטים זרים בעולם שיוכלו לסקר את החברות, ללא צורך בעלויות חברות תרגום, מה שמסייע בחישוב עלות תועלת. זה שלב חשוב בפתיחת שוק ההון למשקיעים בינ"ל. המשקיעים העיקריים בשוק ההון הישראלי הם משקיעים מוסדיים, שחלק גדול מההשקעות שלהם מנוהל בשווקים זרים, ומהבחינה הזו אנו לא רואים קושי. מבחינת יתר המשקיעים בבורסה, יש היום כבר 53% חברות דואליות המדווחת באנגלית, מדובר בערך ב-40% משווי החברות המדווחות בבורסה, כך שלא מדובר בשינוי מהפכני. אנחנו רוצים בעיקר לאפשר לגופים שהשפה העברית לא נהוגה בהם, להיות מסוגלות לבוא".

לשאלת חברי הוועדה, מדוע לא לדרוש כי מי שמדווח באנגלית יידרש לדווח גם בשפה העברית, השיבה גואטה כי "האישור למסחר בבורסה קשור בעלויות שונות, אם בנוסף לכך נבקש מחברה לדווח גם בעברית וגם באנגלית, מדובר מבחינת החברה בעלות נוספת, היא צריכה שני מערכים - גם בייעוץ משפטי, גם במזכירות חברה, העלויות הופכות להיות כפולות. אנחנו מעוניינים לצמצם למינימום את עלויות החברה. חברה יכולה לדווח בשתי השפות, אבל היא תוכל לבחור לדווח רק באנגלית.

לשאלת יו"ר הוועדה ציינה גואטה כי "יש מספר מדינות בעולם בהן השפה המחייבת היא אנגלית. נורבגיה מאפשרת לבחור למשל או בשפה המקומית או באנגלית, יש בורסות שמחייבות רק אנגלית, בלי השפה המקומית - הודו, סינגפור, חלק מהבורסות בדובאי".

"החברות נמצאות בממשק הדוק עם המשקעים שלהם, הן רוצות שהמשקיעים ירגישו בנוח, הם ימשיכו לדווח בשפה שנוחה להם. חברות לא מחליטות חד-צדדי לדווח באנגלית, אם המשקיעים שלהן לא ידעו לקרוא את הדוחות ולתת לחברה שווי, היא לא תעשה את זה. מנגד כדי שיגיעו משקיעים חדשים השפה צריכה להיות נוחה להם. כל החברות הסבירו לנו שכדי להשקיע בישראל הם צריכים גם לקחת אנליסט ומתורמן ישראלי".

אורית שרייבר, מנהלת מערך חקיקה, רשות ניירות ערך: "ההערכה גסה שלא תהייה תנועה ערה מעברית לאנגלית, מצד שני יש התעניינות של חברות להנפקה כאן בארץ אם הדיווח יהיה בשפה האנגלית, זה מאוד משמעותי מבחינתן".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מקבל את מה שענת אומרת כאשת המקצוע, שזה יסייע, זו פרשת דרכים. זה יקל על חברות, ואנחנו רוצים לפתוח את השוק העולמי, אבל שירשם בפרוטוקול, זו נקודת זמן ואנחנו עושים את מה שפרקטי כדי לפתוח את השוק, אבל אנחנו שמים כוכבית על כך שאנחנו מורידים את השפה העברית ונותנים אפשרות לדווח למי שרוצה, באנגלית בלבד".

חני שטרית בך, סמנכ"ל הבורסה לניירות ערך: "אנחנו תומכים בבקשה הזו, כבר היום 40 אחוז משווי השוק מנוהל ע"י חברות דואליות שמדווחות רק באנגלית. 30 אחוז מהמסחר נעשה בבורסה ע"י החברות האלה, ואנחנו רואים את המשקיעים משקיעים בהם, ואנחנו לא רואים שום בעיה. ההצעה רק תגביר את ההשקעה של משקיעים זרים בהייטק ישראלי ובחברות הנסחרות בבורסה, יש התעניינות של משקיעים זרים בחברות שונות, וזה יביא משקיעים נוספים לבורסה".

מייקל איזנברג, מנהל שותף בחברת הון סיכון 'אלף': "יש הזדמנות דרמטית שגלגלה לפתחנו הקורונה, לפתוח את הבורסה ולהחיות אותה. כמה שנקל על המשקיעים ועל החברות, זה יביא ברכה לבורסה. לאחרונה התחילה חברת בנק ההשקעות גפריס להנפיק פה חברות עם משקיעים בינ"ל, אם נקל עוד יותר ונמשיך עוד צעד שניתן לחברות לדווח רק באנגלית, נמשוך לפה עוד יותר משקיעים וחברות בינ"ל שירצו דווקא להנפיק פה".

ניל קורני, מנכ"ל סיטיבנק: "לצערי הבורסה הישראלית היא אחד המקומות בו משקיעים זרים הכי פחות משקיעים. אנחנו מדברים עם הכי הרבה משקיעים, והם אומרים שכדי שישקיעו צריך סטנדרט עולמי ואת זה יש רק באנגלית. כך הם יכולים לבצע השוואה. זה גם יעזור לחברות ישראלית לגייס הון בצורה הרבה יותר קלה. זה יכול להביא הרבה יותר משקיעים זרים".

התקנות אושרו פה אחד והן יכנסו לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומן.