האליטות בישראל שולטות ומהוות סכנה

הדמוקרטיה כידוע היא רצון העם, כך זה אמור להיות לפחות. אך בישראל כמו שרק בישראל יודעים - רצון העם לא קובע דבר! היתכן?

ועוד איך יתכן ולא רק שייתכן, אלא שמנהיגי הימין שוב ושוב מוכיחים וחושפים את ערוותם ואת פחדנותם, שכן גם כאשר הימין נבחר לשלטון הוא אימפוטנט, שכן השמאל, שהאליטות ומוקדי הכוח ברשותו, ממשיך לצפצף על רצון הבוחר ומנהיגי הימין שותקים, בולעים מים ואין פוצה פה ומצפצף.

ובכן, בכדי להבהיר את דברי אנסה לתמצת את צביעותם הרבה של האליטות ומוקדי הכוח שברשותן, אפרט על דרכי שיתופי הפעולה הפסולים ביניהן, פעולתן, הנזק הרב שהן גורמות למדינה, לסיום אציע מספר הצעות שיהוו תחליף לדרכי הפעולה הלא אפקטיביות הננקטות עד כה כנגד אותן האליטות.

בכל מאמר אתמקד באליטה אחרת - אתחיל עם האליטה המשפטית. אך קודם כל ולפני הכל ראוי שהקוראים יבינו את ההיסטוריה של האליטות ולמה הן מתנהגות כמו שהן מתנהגות...

סקירה היסטורית

כידוע, מימים ימימה אחזו המפא"ניקים בהגה השלטון וזאת עוד עשרות שנים לפני קום המדינה, ידועה הייתה שנאתם הרבה ל-"פורשים" כלומר "הרוויזיוניסטים" אשר שויכו על-ידי הממסד כ-"אויבי העם" והוקעו על-ידי הממסד הבולשביקי של מפא"י.

כל עירעור על דרך העולם והשקפת העולם הסוציאליסטית שלא לומר סטליניסטית נאסר בלאוו מוחלט, כל מי שהעז לפקפק בדרכו של בן-גוריון וחבר מרעיו הוחרם, הושתק ובמקרים שכיחים אף הוסגר לבריטים (שיתופי הפעולה בין ההגנה והבריטים כנגד האצ"ל והלח"י זכורים לשמצה).

זכור לשימצה הרצח של ארלוזורוב אשר שויך לרוויזיוניסטים, כאשר בפועל נרצח ארלוזורוב על-ידי גורמים אחרים ויש אף הגורסים שנרצח על-ידי "ידידים מבפנים", אך בזמנו האמת לא עניינה אף אחד. מה שעניין את ממסד מפא"י הייתה האג'נדה, ובשמה ניתן היה לשקר לבלף ולהשמיץ מתנגדים, לפברק ראיות, להאדיר אישים ולחסל בוגדים...

זכורים האירועים של אלטלנה, כאשר ממסד מפא"י לא בחל באמצעים וציווה להפגיז את אוניית הנשק אלטלנה וזאת בשם האג'נדה של בן-גוריון שגרס, כי יש לדכא את ה-"פורשים" האצ"ל והלח"י גם במחיר ירי על יהודים וחיסול ניצולי השואה שהיו על האונייה המופגזת (בין השאר על-ידי יצחק רבין שהתפאר על כך...).

לאחר קום המדינה המשיכו "הרוויזיוניסטים", או בשמם החדש - אנשי חרות, להיות מנודים וממודרים מכל השפעה שהיא ולו הקטנה ביותר על חיי המדינה.

הבולשביקים של מפא"י מינו את אנשיהם בכל מוקדי הכוח במדינה - במערכת המשפט, באקדמיה, בשירותי המדינה, בצה"ל, בתעשיית התרבות, במשטרה ואחר-כך גם באמצעי התקשורת.

לחרות לא הייתה דריסת רגל ונציגים שלה הודרו מכל השפעה על אופייה של המדינה הצעירה.

בשנת 77 התרחש סוף-סוף המהפך המיוחל ומנחם בגין ה-"אופוזיציונר הנצחי" זכה בבחירות והרכיב את הממשלה החדשה שלראשונה הורכבה על-ידי מנהיג ה-"ימין", אלא שלמרבה הצער וההפתעה מהר מאוד התגלה, כי בגין הוא נמר של נייר וכל הרוח הקרבית שאפיינה אותו בשנים הרבות שהיה אופוזיציונר ולוחם אצ"ל-התנדפה לה עם הרוח...

בגין, שנשאל על-ידי בוחריו "מדוע אינך ממנה אנשי ליכוד לתפקידי מפתח במדינה?" ענה להם ברפיסות מפתיעה "וכי מה אשלח אנשים יהודים הביתה ללא פרנסה?"...

כן כן בגין ריחם על האליטות, אך בדיעבד הם לא ריחמו, לא עליו, לא על ממשלתו ולא על ה-"מנהיגים" מהימין שבאו אחריו. וכך כ-30 שנים לאחר ה-"מהפך" של 77, שברובן היו תחת שלטונן של ממשלות "ימין" - האבסורד חוגג וזאת כיוון שהאליטות של מפא"י עדיין ממשיכות לנהל את המדינה (למרות שלא נבחרו) והאנשים המאיישים את המשרות בכל אותם מוקדי הכוח נבחרו כמו בימי מפא"י העליזים כלומר על-פי אג'נדה פוליטית ולא על-פי כישורים ועל כך אפרט בהמשך.

אליטה משפטית ודרכי פעולתה

האליטה המשפטית שלנו הורכבה ומורכבת רובה ככולה על-ידי שופטים בעלי השקפות פוסט-ציוניות בין אם בגלל שהם מאמינים בהשקפות אלו ובין אם זו האפשרות היחידה שיש להם בכדי שייתנו להם להתקדם...

לא צריך להיות מומחה למשפט בכדי לדעת שכל עתירה של יהודים כנגד בנייה לא חוקית של ערבים תידחה על הסף, ולעומת זאת כל עתירה של ערבים כנגד יהודים (רצוי מתנחלים) תתקבל ולא רק שתתקבל אלא שתזכה לעדיפות ראשונה וזאת ללא קשר למהות העניין, שוב-האג'נדה היא הקובעת.

דוגמה פשוטה לכך - "בית השלום" בחברון נקנה כחוק כדת וכדין על-ידי יהודים, יש מסמכים ויש רישום ותיעוד על כך.

אלא מה, המוכר הערבי אויים על-ידי בני עמו וזאת משום שעל-פי החוק והדין המוסלמי הערבי, אסור למכור נכסים וקרקעות ליהודים, המפר איסור זה דינו מיתה...

ולכן המוכר הערבי שחשש לחייו לא הודה במכירת הנכס ליהודים. האם השופטים שלנו התחשבו במצב זה? והרי קשה להאמין כי לא ידעו על איסור גזעני זה של מכירת נכסים וקרקעות ליהודים, שהעונש על כך הוא מוות.

ובכן גבירותיי ורבותיי לא רק שהם ידעו הם גם שיתפו פעולה עם... האיסור הגזעני ודרשו בפסיקה שנתנו לפנות את הבית מדייריו החוקיים... היהודים...??

ועוד דוגמה אקטואלית - היום נבנים אלפי בתים ללא היתרים על-ידי בדווים בדרום וערבים ישראלים בצפון, אלפי בתים! היכן הפקחים? היכן משטרת ישראל? היכן צבא "ההגנה לישראל" עם גיוסי המילואים של הפקחים? היכן האקטיביזם השיפוטי של שופטינו "הנאורים והרמים?" הרי כאשר מדובר בקרוון בודד של יהודים הם מזדעקים כולם, היכן הם "האמיצים" בכל הנוגע להפרות חוק מסיביות של ערבים? היכן השיוויון בפני החוק? אשאיר לקוראים האינטיליגנטיים להסיק את המסקנות לבד.

אנו רואים איפוא שהשופטים מתנהלים על-פי אג'נדה פוליטית ולא על-פי הערך של השוויון בפני החוק, אותם שופטים מוכנים לפגוע בזכויות אדם של יהודים בשם האג'נדה השמאלנית שלהם וזאת כאשר נתנו ונותנים יד לגזרות דרקוניות של הריסת בתים וגירוש יהודים מגוש קטיף-כאשר היה זה צעד דורסני של שרון המושחת תוך ציפצוף על הדמוקרטיה ועל הבטחותיו לבוחרים ("דין נצרים כדין תל אביב"), ציפצוף על משאל מתפקדי הליכוד ופגיעה בזכויות אדם אלמנטריות.

כל זה הוכשר על-ידי המערכת המשפטית "הליברלית, הדמוקרטית וההומנית" שלנו, אדרבא המנהיג המושחת אותרג הפך לסב חביב וכל שחיתויותיו נעלמו כלא היו. זכורה אימרתו של "גודע הידיים" מישאל חשין, אשר טען בזמנו כי אסור לחקור כעת את שרון... היות וזה יפגע במהלך ההיסטורי... של ההינתקות... כן כן זהו אותו החשין אשר בבחירות 2003 (לפני "המהלך ההיסטורי" שלא לומר היסטרי של ההינתקות) הפסיק והחשיך זמן שידור של שרון כיוון שאז (כאשר שרון היה עדיין שרון הישן) גרס חשין כי זו תעמולת בחירות... אכן באמת מערכת שיקולים ואינטרסים למופת...

כאשר מנגד יש בית בודד של מחבל שיש צורך להרסו, ובכן כאן קמים כל "אבירי זכויות האדם" ו-"אנשי האור" וטוענים, כי יש לשקול... הצעה זו בכובד ראש וברגישות הראויה...? תוך התחשבות במשפחתו של המחבל... (ואני כבר לא מדבר על מחדלי המדינה שמשלמת כספי ביטוח לאומי לאלמנות המחבלים...).

ושוב, משפחה אחת בודדת של מחבל... ולא אלפי מגורשים שנשלחו ואחר-כך גורשו... על-ידי אותה המדינה... וזאת על משפחותיהם ופרנסתן ומפעל חייהם שהושחתו וכן גם עם קברי יקירהם... לא יאמן, פשוט לא יאמן!!! וכל הפשע הזה הוכשר ועודד על-ידי "אנשי האור" של מערכת המשפט...

מי מהקוראים זוכר את ההפגנות כנגד אוסלו בימי ממשלת רבין -הפגנות שהיו חוקיות ודמוקרטיות? מי זוכר את האלות שספגו המפגינים מהשוטרים על הפרשים? אלות שלא הבחינו בין גברים ילדים נשים וזקנים? האם שמענו אז את "אבירי המשפט" מוחים על האלימות הברוטלית? האם השוטרים נענשו על הברבריות שלהם? או שמפקד המחוז, אריה עמית, שיתף פעולה עם האליטה המשפטית בראשות היועץ הזכור לשימצה, מיכאל בן יאיר, ויחדיו עם הממשלה ה-"ליברלית" והשר משה שחל, החליטו לדכא בכוח הפגנה שקטה חוקית ודמוקרטית?

האם זה לא הזכיר לכם את משטר מפא"י החשוך - אותו המשטר עם הרדיפות, ההחרמות והפנקסים האדומים? או שאולי זה מזכיר דוגמה אקטואלית - את אלימות השוטרים המגוייסים באירן של אחמדיניג'ד, אלימות שכידוע מכוונת מלמעלה?

אנחנו רואים אם כן, שרמיסת זכויות אדם של יהודים מוצדקת על-ידי הממסד המשפטי, כי בשם האג'נדה מותר לדכא הפגנות חוקיות, לפגוע בזכויות אדם אך זה כידוע רק בנוגע ליהודים...

הנזק הנגרם למדינה על-ידי האליטה המשפטית

הנזק הנגרם למדינה על-ידי האליטה המשפטית הוא רב ועצום, מספיק אם רואים מי היה ומי עומד בראש בית המשפט העליון ומה האג'נדה שלו בכדי להבין עם מי יש למדינה ולציבור עסק, אהרן ברק - ("היהודים רוצים לזרוק את הערבים לים"...) ו-"הצדיקה" דורית ביניש שאליה אתייחס בהמשך.

מי שחושב על שינויים במערכת שכזו, ראוי לו כי יזכור את משפט המחץ של ה-"דמוקרט והליברל הגדול איש החופש השלום והאחווה" מישאל חשין - "מי שיעז להרים ידו על בית המשפט העליון" כלומר לשיטתו כל מי שיציע שינויים ורפורמות במערכת ארכאית זו דינו אחד - "ידו תיגדע". אכן דוגמה ומופת כמיטב הליברליזם של "אנשי האור".

ואכן - הגודע חשין מוכיח בדבריו הליברליים כי כנראה שהאליטה המשפטית היא עסק פרטי וסגור העובר בירושה.

מזכיר משהו? אולי את ההתנהלות של המשטרים הרודניים במדינות ערב או שמא התנהלות בסגנון ה-"קוזה-נוסטרה" והמאפיה? אז מדוע מזדעקים "אבירי המשפט והקידמה" כאשר מכנים אותם "כנופיית שלטון החוק" והרי כך בדיוק הם מתנהלים, הם הרי הרוויחו זאת ביושר.

יתר על כן, אם אנחנו בוחנים היסטורית את פסיקותיהם של השופטים, אנו למדים כי הייתה לפסיקות השפעה ישירה על התנהלותה של המדינה הן בימי מלחמה והן בימים "רגועים יותר", השפעה אשר לא היטיבה לטובה עם המדינה וזה עוד בלשון המעטה.

לאור הרחמנות הרבה שהייתה לשופטים כלפי "לוחמי החופש" באינתיפאדה הראשונה - ישראל ו-"צה"ל הגדול" נאלצו להתנהג כמסורסים, יתר על כן "צה"ל המסורס" נאלץ לבלוע את העלבון והביזיון של ההפסד הראשון במלחמה ל... ילדים עם אבנים ורוגטקות... וזאת הודות לרחמנותם הרבה של "שופטי רחביה" בראשות ה-"כס הקדוש" אהרן ברק.

כן כן, אותם "שופטי רחביה", אשר חשבו כנראה כי לא מדובר על מדינה הנלחמת על חייה במזה"ת אלא במדינה השוכנת לה בסקנדינביה השלווה עם שכנים חייכניים ושלווים... ושוב האג'נדה היא הקובעת! המציאות, העובדות בשטח העתיד והמחר לא מעניינים את שופטי ישראל המנותקים.

עוד דוגמה לנזק המצטבר, היא פסיקתה של ועדת כהאן (שקמה בעקבות ה-"אירועים החמורים" במלחמת שלום הגליל), הפסיקה כנגד שר הביטחון דאז אריק שרון (אז עוד לא מאותרג...) ומסקנתה, כי נאסר עליו לשמש בתפקיד שר הביטחון של מדינת ישראל. זאת משום שלפי הוועדה הוא היה אחראי לטבח שערכו הנוצרים בפלשתינים בסברה ובשתילה...

כידוע על-פי שופטי ישראל - מדינת ישראל תמיד אשמה ואחראית לכל הצרות שקורות באיזורינו הקרוב והרחוק. וזאת ללא קשר לעובדות האמיתיות, והרי את הטבח ביצעו הנוצרים (תופעה שכיחה במדינות ערב) למה ישראל אשמה ועוד אחראית לכך?

ומה העולם יאמר אחרי פסיקה כזו של שופטינו ה-"חכמים"? ישראל שוב תוצג כאשמה במצב, זאת תודות ל-"רחמנותו" ופסיקתו של אהרן ברק (יקירם של נשיא ארה"ב לשעבר האנטישמי ג'ימי קרטר ושל שאר שונאי ישראל בעולם).

ועל כך כבר נאמר "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" ועוד לחשוב שיש הסבורים ברצינות למנות את הפוסט-ציוני אהרן ברק כמסביר ישראל בעולם... אכן אין גבול לטמטום ולאיוולת!

מדוע מונע בג"צ מהמדינה להפעיל אמצעי לחץ על מחבלים? מדוע מונע בג"צ להרע את תנאי הקייטנה שמקבלים אותם המחבלים שיושבים בכלא הישראלי? מדוע הוא מונע מהמדינה לא להעביר כספים לעזה? ומדוע הוא מונע מהמדינה להפעיל את אמצעי הלחץ (שכל מדינה שפויה נורמלית הייתה מפעילה) לשם לחץ נגדי על חוטפי שליט? והרי אם לא ניתן היה לשחררו מבצעית, ניתן היה ללחוץ באמצעות: הרעת תנאי האסירים, בידודם, הפסקת ביקורי המשפחות, דרישה לביקור של הצלב האדום אצל שליט, מניעת העברת כספים וסחורות לעזה, החשכת עזה, חטיפת מנהיגי חמאס וכו', למה לא עשו זאת אתם שואלים?

כי מנהיגינו, כולל מנהיגי הימין הרופסים, יודעים את כוחה הרב של האליטה המשפטית, ובמקום לשנות את המצב (שהרי לשם כך הם נבחרו) הם מעדיפים להפקיד את גורל שליט וגורלנו אנו - האזרחים במדינה, בידי קבוצת המיעוט של האליטה המשפטית אשר לא נבחרה על-ידי הציבור, אך כידוע אותם "מורמים מעם" יודעים טוב טוב מה רצוי לה למדינה לעשות ולבצע... ובאשר ל"מנהיגים" אלו מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך ולא להסתבך עם "האליטה הגודעת" וכך הם גם אוכלים את הדגים המסריחים וגם מגורשים מהעיר...

דרכי הפעולה הננקטות כיום במטרה להילחם באליטה המשפטית, ומלחמת הנגד הזדונית שהיא משיבה למבקריה

ובכן אני אינני היחיד החש ורואה תופעה זו של דיקטטורה שיפוטית. כנראה שגם השרים ה-"חשוכים" יעקב נאמן ודניאל פרידמן ראו וחשו זאת, לכן הם החליטו לבצע את הרפורמות הנדרשות למערכת החולה.

הרי מי כנאמן חש זאת היטב על בשרו עוד בקדנציה הראשונה שלו - הוא הרי חש את נחת זרועה של המערכת שברצותה תתפור תיקים לאנשים שלא נראים לה וברצותה גם תסגור תיקים ותלבין אנשים... וראו זה פלא, ברגע שפרידמן ונאמן רצו והחליטו לבצע את הרפורמה במערכת המשפט הם סומנו כאויבי העם וקוטלגו כ-"אנשי החושך".

אכן אבחנה יפה, מי שרוצה לקדם את המערכת המשפטית, לגרום לה להיות יעילה יותר ופלורליסטית יותר ולא מוסד סגור המתנהל לו במנותק במגדל השן, הוא הוא נחשב לאויב העם ו-"לאיש החושך" - אכן אבחנה מעניינת, המזכירה את משטר הפנקס האדום של מפא"י
מישהו צריך עוד הוכחות לכך?

אלא שלא רק נאמן ופרידמן סומנו, כל מי שנחשב "לא מאנשי שלומנו" סומן וסומן חזק! נאמן רצה לשנות את הרכב השופטים ההומוגני שיש בבית המשפט העליון - וזאת זכותו כשר משפטים. נאמן רצה להכניס לבית המשפט העליון גם שופטים אחרים עם רוח חדשה וקצת אחרת, שופטים כאלו שלא בהכרח מצביעים חד"ש ומר"צ... לכן הוזכר שמו של השופט משה דרורי - שופט ותיק ומוערך עם מומחיות במשפט העברי. דרורי לא ידע ולא היה מודע לכך, כי כאשר הפך להיות למועמדו של נאמן לבית המשפט העליון הוא(דרורי) סומן אוטומטית על-ידי "אנשי האור" כ-"אויב העם"
ואחד שיש להילחם בו, להכפישו ולהטיל בו דופי והכל בשם האג'נדה הקדושה...

מיד אצו רצו להן, הן האליטה המשפטית והן האליטה התקשורתית (המשתפות פעולה זו עם זו), בכדי למצוא ולהוציא חומרים מהארכיון כנגד "איש החושך" של נאמן, חיפשו וחיפשו עד שמצאו את שחיפשו. ומה מצאו? האם מצאו שוחד שקיבל דרורי? האם מצאו ניגודי עניינים בין מועמדותו לבית המשפט העליון לבין השר נאמן שהמליץ עליו?

ובכן גבירותיי ורבותיי, דרורי הואשם ב-"פשע" חמור הרבה יותר... מסתבר שכשנה לפני שהוצעה מועמדותו לבית המשפט העליון, דרורי לא הרשיע אברך ש-"דרס" קופאית אתיופית בחניון... איזה יופי אמרו לעצמם "אנשי האור" כשהם מדושני עונג, גם מצאנו עילא שנוכל להכפיש ולזרוק בוץ על דרורי אלא שגם את העניין ה-"אתיופית" נוכל לנצל בהתאם... זאת ועוד שדרורי הואשם ב-"גזענות" וזאת משום שעל-פי העיתונאים ה-"אובייקטיביים" (יותר נכון עיתונאי חצר) דיבר אל הקופאית בהתנשאות...

מעניין שמהקטע שבו רואים במצלמה את "הדריסה" הועלם קטע חשוב יותר, שבו רואים איך ה-"קופאית התמימה" סוטרת לאותו אברך שישב ברכב. נו נחשו למה העלימו זאת מהציבור? לכל בר דעת ברור, כי הקופאית האתיופית היא לא העניין, היא נוצלה על-ידי התקשורת המגויסת ומערכת המשפט רק לשם הכפשה והשמצה של דרורי בגלל שדרורי היה מועמד "לא משלנו" לבית המשפט העליון.

כל הנימוקים והטיעונים בדבר ה-"גזענות" כלפי האתיופים הם דמגוגיה בגרוש. אותה קופאית נוצלה ולא ידעה עד כמה ועל מה, היא הפכה לשיחת היום לא משום שלאותה אליטה משפטית ותקשורתית היה כה אכפת מה-"גזענות" כלפי האתיופים - לא ולא. היא נוצלה בכדי שיוכלו להישען על מוטיב הגזענות בכדי להכפיש ולהשמיץ את דרורי והיא פשוט הייתה עלה התאנה שהם נאחזו בו.

מישהו חשב שהגזענות כלפי האתיופים בכלל מעניינת את האליטות שלנו? ובכן רק כאשר זה משרת את האג'נדה שלהם ואת האינטרסים שלהם (כמו במקרה של ההגנה הגורפת על העובדים הזרים הלא חוקיים-הפיליפינית הלא חוקית של אהוד ברק... תסיקו את המסקנות לבד).

ובכלל, הרי אצל כל שופט ותיק ובכיר ניתן למצוא שגיאות טעויות ופסיקות שנויות במחלוקת בעברו, ועל נושאים הרבה יותר חמורים מ-"פרשת החניון" של דרורי, אך כאמור כאשר סומנת על-ידי האליטה המשפטית והתקשורתית כשייך ל-"אנשי החושך" גזר דינך נחרץ. ממש כשם שזה עבד כך במשטרים הקומוניסטיים שרובם כבר עברו מן העולם.

לעומת זאת, אם אתה שייך לקבוצת "אנשי האור" כלומר "אנשי שלומנו" ימחל לך ויסלח לך כל דבר שתעשה ולו החמור ביותר ולראייה - עוזי פוגלמן, שהיה במשך השנים בן טיפוחיה של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, קודם לתפקיד של שופט בבית המשפט העליון וזאת למרות שהיה ניגוד עניינים בינו לבין ביניש ובעלה יחזקאל ביניש.

‏כידוע, אותו פוגלמן סגר את התיק של בעלה של ביניש יחזקאל ביניש (הנ"ל כזכור השתעשע יותר מידי בכספים של התזמורת הסימפונית ירושלים, עד כדי ביצוע עבירות פליליות - אי-רישום קבלת כספים, תשלום במזומן ללא רישום, העדפת נושים, וגניבת כספי העמותה) ולמרות זאת לא הועמד לדין.

אותו פוגלמן לא נמנע מלטפל בפרשה מסיבה של ניגוד עניינים, באותה תקופה עמדה על הפרק מועמדותו של פוגלמן לבית המשפט העליון והוא מן הסתם נזקק לתמיכתה, וגם קיבל אותה. פוגלמן כתב פסק דין שקרי ומבלי לזמן את העדים בפרשה החמורה. פסק דין שקרי בכדי לחלץ את ביניש הינו מעשה חמור, המעיד על הקשר הפסול בין פוגלמן לביניש, יש לציין שפוגלמן קודם אחר-כך לבית המשפט העליון. עצם הקידום הוא שוחד ותו לא.

ניגודי העניינים פשוט זועקים לשמיים. והרי מעשיו של דרורי הם כמשחק ילדים ממש לעומת המינוי המושחת של פוגלמן. אך "למזלו" של פוגלמן הוא שייך לקליקה ה-"נכונה" ולכן ניתן למחול לו ולביניש על הכל, הוא הרי מאנשי שלומנו... ומנגד "אנשי חושך" כמו דרורי, נאמן ודומיהם יש לרדוף עד חורמה, ואם אין על מה - האליטה כבר תמצא...

ככה יעשה למי שמנסה להתעסק עם האחוזה הביתית של האליטה המשפטית וברוב חוצפתו מעז להציע לחולל בה שינויים ורפורמות. מפתיע? מישהו הרים גבה? האם במלחמה המלוכלכת שמנהלת מערכת המשפט כנגד כל אותם אלו הרוצים לבצע בה רפורמות ושינויים מגיע גם לשופטים לא מעורבים כמו דרורי להיפגע? להיות מושמצים ונדרסים על-ידי המערכת? מגיע!!! כי בשם האג'נדה מותר לשופטים "הליברלים ובני האור" גם לפגוע לרמוס ולשקר - המטרה הסופית כידוע מקדשת את כל האמצעים.

עוד דוגמה לניסיון לשינוי במערכת ולציפורניים הנשלפות כנגד שינוי זה, ניתן לראות לאחרונה בוועדה הפתטית שהוקמה בכדי לבחור את היועמ"ש לממשלה. שוב כרגיל יש רוב בוועדה למחנה השמאל של בית המשפט העליון (השופט בדימוס תאודור אור שמייצג את האינטרסים של ביניש ואת רוחם של אהרן ברק והגודע מישאל חשין) + שני נציגים מהאקדמיה וממערכת המשפט בנבנישתי ורוזובסקי, מזלם של "מייצגי המיעוט" ח"כ יריב לוין והשר לשעבר משה ניסים היה כי נדרש רוב של ארבעה נציגים לבחירה ולכן קולם נחשב...

וכאן שוב חזינו בשיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, שיקולים שלא היו מביישים גם את העורכים הכי אדוקים של עיתון "פראבדה" הסובייטי! כידוע, על היועמ"ש לממשלה להיות בקיא גם בתחום האזרחי-מינהלי וגם בתחום הפלילי. חברי הוועדה ניסים ולוין הציעו את השופט נועם סולברג וזאת היות ומבחינת ניסיונו וכשירותו המקצועית הוא בהחלט היה מועמד ראוי והתאים לתפקיד,
אלא שדבר אחר לגמרי צרם לביניש ולקבלני המשנה שלה בוועדה - סולברג חובש כיפה... ומתנחל, וכנראה גם דוגל בהשקפת עולם לאומית...

אז איך יוצאים מהברוך הזה? כמובן, טוענים כי סולברג "לא בשל לתפקיד", רגע, למה לא בשל והרי יש לו את כל הניסיון והכישורים המתאימים לתפקיד - לא! מועצת הפוליטבירו של המשפטנים החליטה לא בשל!

כלומר, מועמד של שר המשפטים לתפקיד היועמ"ש לממשלה - לא מקבל אישור מהנציבה העליונה דורית ביניש ושלוחיה בוועדה. מאידך רצו שאר חברי הוועדה "הלא פוליטיים" דווקא את המועמד שי ניצן, הידוע בדיעותיו השמאלניות ובפסיקותיו ורדיפותיו כנגד המתנחלים והימין.

גם את המועמד ידידיה שטרן לא רצו וזאת למרות שבדיעותיו הוא נוטה שמאלה, אך מה לעשות, הוא חובש כיפה ולכן יש לפסול אותו. יתר על כן, העיתונות המגויסת המשתפת פעולה בצורה קבועה עם האליטה המשפטית קבעה - "נאמן וידידיה שטרן שהו יחדיו בחופשת סקי בשוייץ", אבוי אכן אסון גדול.

כלומר, יוחס לשטרן כי הוא בעצם מקורב של "נאמן החשוך" ולכן יש גם להשמיץ אותו (את שטרן) בפרהסיה בשם האג'נדה הקדושה!!! ידידיה שטרן הבין את המסר ומול מי יש לו עסק ולכן הסיר את מועמדותו ובחר לא לשחק במשחק המלוכלך של האליטות המשפטיות והתקשורתיות.

אך נשאלת השאלה מדוע לא פסלו את המועמד צבי אגמון, אשר היה ידוע לכולם כי אשתו הייתה מועסקת אצל השופט בדימוס תאודור אור - העומד בראש הוועדה... ולא רק שהועסקה אלא הועסקה בשכר עתק וללא מכרז... היש ניגוד עניינים וטעם לפגם יותר בולט מזה? ושוב, האג'נדה הקדושה היא הקובעת - כידוע אגמון הוא מקורב של תאודור אור (המשמש שליחם של ביניש, אהרן ברק והגודע חשין בועדה) ולכן מה שלמועמדים אחרים אסור, לו לאגמון "איש האור" - מותר.

מיותר לציין, כי דבר זה כמעט ולא הוזכר על-ידי האליטה התקשורתית שלנו והרי למה להרוס אג'נדה בשם אי-אלו עבירות, ניגודי עניינים או שוחד בעל-פה של יד רוחצת יד.

וראו זה פלא - לאחר שנבחר על-ידי הוועדה, בהחלטת פשרה, העו"ד הפלילי יהודה וינשטיין - שקטה הארץ. רגע, הרי עם כל הכבוד - אין לוינשטיין את הניסיון בתחום האזרחי והמינהלי, אז למה הוא ראוי יותר מנועם סולברג? יתר על כן יש ניגודי עניינים וטעם לפגם בכך שסניגורם לשעבר של יאיר לוי, אריה דרעי, אולמרט ונתניהו ימונה לתפקיד הרגיש.

אני מניח שהקוראים כבר ענו לעצמם את התשובה הנכונה - האג'נדה אוי האג'נדה. וכמו שכבר קראתי בעיתון "ישראל היום" (עיתון שבדרך קבע מהלל את "הפוליטבירו של אנשי האור" ותוקף את "אנשי החושך" וכל רפורמה או הצעה לשינוי מתוארת בעיתון זה ובעיתון הארץ כ-"מלחמה בשלטון החוק"). ובכן במאמרו של העיתונאי "האובייקטיבי" גדעון אלון הוא כותב, כי וינשטיין הוא "אדם סימפטי בעל חן וקסם אישי"... אני רוצה להבין, בוחרים אדם מקצועי לתפקיד על-פי ניסיון ורקורד מוכח, או על-פי קסם אישי וחוש הומור?

אני כאזרח מעוניין, כי היועמ"ש יהיה בעל ידע מתאים, ניסיון ורקע בתחום, אז במה עוזרים לי החן והקסם האישי של וינשטיין? והרי הוא עו"ד פלילי ולא מומחה בעניינים אזרחיים ומינהליים, ובנוסף יש את ניגוד העניינים בכך שהיה סנגורם של אולמרט, דרעי, יאיר לוי ונתניהו, אז כיצד יוכל וינשטיין להתנהל תוך כדי ניגודי העניינים הללו? על כך משיבים לי העיתונאים והמשפטנים "המלומדים" - "הוא לא יתעסק בנושאים שיש בהם ניגודי עניינים וטעם לפגם".

ובכן בוקר טוב גבירותיי ורבותיי השופטים והעיתונאים, והרי זה מה שרצו מלכתחילה מצדדי הפיצול של סמכויות היועמ"ש לממשלה, אז למה פסלתם זאת אז? והרי בדיוק משום כך ובגלל סיבה זו ראוי כי יהיה תובע מקצועי ובלתי תלוי שיבחר על-ידי ועדה חיצונית ובלתי תלויה.

ושוב התשובה הידועה - כאשר היועמ"ש לממשלה הוא השמאלן מני מזוז (מני מזוז היה חבר ב-"שלום עכשיו") אסור לפצל את התפקיד "לקחת לו סמכויות ולהחליש אותו". אילו היועמ"ש לממשלה היה סולברג היו טוענים המקטרגים של ביניש, כי כן צריך לפצל את התפקיד כי "היועץ איש הימין סולברג חזק מדי... ומשפיע יתר על המידה...". ובנוגע לוינשטיין (אשר היה מושל צבאי בבית אל ואמר כי "הכיבוש גורם לישראל קשיים רבים"), ובכן בנוגע למועמד כזה ועם מועמד כזה ניתן יהיה "להסתדר"... בין אם יהיה פיצול או לאו, כי זה הרי במילא כבר לא משנה עכשיו, מה שחשוב הוא שבלמנו וחסמנו את סולברג.

ובנוגע לפיצול עתידי - אם וכאשר יעז נאמן שוב להעלות נושא זה, אז כבר נדע איך להילחם ב-"איש החושך" עם יועמ"ש משלנו "ומאנשי שלומנו".

ובכן ככה זה עובד - כאשר הימין מנסה למנות אנשים משלו לתפקידים זה הופך להיות - "הימין משתלט על מוסדות המדינה". מנגד, כאשר השמאל עושה אותו הדבר זה הופך להיות - "השמאל ממנה".

כאשר ממשלת ימין מנסה לבצע מדיניות (שהיא נבחרה על-פיה) זה הופך להיות - "הממשלה נכנעת לימין הקיצוני, למתנחלים, לחרדים וכו,".

כאשר ממשלת ימין מבצעת מדיניות של שמאל (מצפצפת על הבטחותיה לבוחרים שלה) זה הופך להיות - "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".

כן ככה מבינים "אנשי האור החופש והקידמה" את הדמוקרטיה. כנראה שהדמוקרטיה החופש והמינויים מותרים רק למחנה השמאל. כמו שפירטתי, האליטה המשפטית משתפת פעולה עם האליטה התקשורתית ואליטות נוספות שעליהן אפרט במאמרים הבאים.

דרכי פעולה שיש לנקוט כנגד האליטה המשפטית

על שר המשפטים לממש את האג'נדה שלו וליישם את המדיניות שהוא מאמין בה - אחרת לשם מה מונה לתפקיד? בכדי לשמש תפאורה לכנופיית ביניש? על רה"מ נתניהו להפסיק ולפחד מתגובתם של האליטות, להפסיק לחשוש מתפירת תיקים כנגדו (כמו שעשו וניסו לעשות לו בעבר), עליו להפסיק להתחנף, להתנצל ולרקוד לפי החליל של האליטה המשפטית (כמו שהוא רוקד למרבה הצער בפני ארה"ב וזאת בגלל הפחד שלו מנשיא ארה"ב האנטישמי - חוסיין אובמה).

נבחרו מנהיגי ימין בין השאר בכדי לבצע רפורמות ומינויים בכל האליטות, וגם באליטה המשפטית שהיא לא שונה מהשאר. על רה"מ לגבות את שר המשפטים שלו. יש להכניס למגדל השן של בית המשפט העליון ולשאר בתי המשפט, שופטים הדוגלים בהשקפות לאומיות בכדי שיאזנו את התמונה החד-מימדית הקיימת שם כעת. מינוי השופט ניל הנדל לבית המשפט העליון הוא תחילת הדרך ויש להמשיך בקו זה ללא מורא ופחד.

יש לחזק את המשפט העברי - ועל כך ספג נאמן כצפוי קיתונות של זעם מהאליטות הפוסט-ציוניות, אל תתנצל נאמן! המשך בדרך זו. יש לפצל ולסגור מחלקות הגורמות לסחבת ולביורוקרטיה. יש למנות ועדה בלתי תלויה, אשר תורכב משופטים בדימוס, אנשי ציבור מכל התחומים, אשר תבחן את התנהלות השופטים ותקבע סייגים וקווים אדומים לפעילותם, וזאת תוך שקיפות מלאה על פעולתם ועל הרקע שלהם - מה שימנע שוחד, ניגודי עניינים, תפירת תיקים וכו'. יש למנות ועדה בלתי תלויה שתבחר תובע בלתי תלוי - אשר יעבוד בצורה עצמאית ובלתי תלויה תוך שקיפות מלאה בפני חברי הוועדה.