נשיא המדינה, ראובן ריבלין, קורא להסדיר את היחסים בין הרשויות באמצעות חוק יסוד: החקיקה. "אם דאגתנו משותפת לעתידה, שלומה, וטובתה של מדינת ישראל, הרי שאין מנוס משילוב כוחות יחד, ל'חוק יסוד' מוסכם, שירגיע וייצב את המערכת הציבורית, וזאת, כדי לשמר את המנגנונים הדמוקרטיים המסורתיים, מנגנוני הבלמים והאיזונים בין הרשויות השונות, ובינן לבין עצמן, אלו שנועדו להבטיח שרשות אחת לא תערער, את סמכותה של רשות אחרת", אמר (יום ד', 28.10.20) בכינוס שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה.
לדברי הנשיא, המתיחות המורגשת בין הרשויות דורשת הן מן הנבחרים והן מן הפקידים להתנהלות אחראית. "המשבר החוקתי אליו מדינת ישראל נקלעה בימים האלה, תובע מכולנו, כל השחקנים שעל המגרש, אחריות וממלכתיות. עלינו להעמיד לנגד עיננו, בראש ובראשונה, את הדמוקרטיה שלנו. שכן בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, פעם אתה רוב, ופעם אתה מיעוט. אבל מעל כל הדברים הללו עומדת המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, הבית שלנו, שקירותיו רועדים", אמר.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
אהרן ברק, התראיין גם הוא במסגרת הכנס וקרא לשופטי בית המשפט שלא להיכנע למתקפת הדה-לגיטימציה שמוטחת בהם על-ידי גורמים בעולם הפוליטי.
"בית המשפט לא צריך להיכנס לבונקר. יש פה התקפה על בית המשפט, מפגיזים אותו. אל לו להיכנס לבונקר ולהמתין לימים יותר טובים. צריך לעמוד זקופים - אם יורים עליך, צריך להמשיך לתת את אותם פסקי דין שהיית נותן אילולא היו יורים עליך", אמר.
לדברי ברק, הבעיה של מדינת ישראל היא בעיית בלמים ואיזונים. "אצלנו הממשלה מכתיבה את כל החלטות הכנסת, כך ששיקול הדעת העצמאי שיש לחבר כנסת הוא קטן, ואם הוא מופעל – אז טוענים שהרשות המבצעת לא יכולה לבצע. התפקיד החשוב של הכנסת כמבקרת פעולות הממשלה הולך ונשחק עד כדי לא קיים", אמר. עוד הוסיף כי בעבר, ראש הממשלה היה ראשון בין שווים. "היום – כולם רואים את ראש הממשלה כראשון. בקורונה – רה"מ היה הולך להודיע לציבור, אחר כך הולך לממשלה ואחר כך הולך לכנסת. לא כך נראית הפרדת רשויות", ציין.
הנשיא לשעבר ברק ציין כי חוק יסוד החקיקה חשוב מאוד וחבל שאיננו, משום שהוא היה מקטין מאוד את המתח שבין בית המשפט לכנסת. "כל חבר כנסת שנמצא היום בקואליציה ומחר באופוזיציה ולהפך, צריך להבין שלא צריך לשנות חוק יסוד צריך כמו חוק רגיל, ויש צורך ברוב מוצק או שיטה שתהפוך שינוי לקשה ומורכב. אחת השיטות הכי אלמנטריות בעולם היא רוב של 90 ח"כים מתוך 120. בשיחות שהיו לי עם שרת המשפטים
איילת שקד אמרתי שאני מוכן גם ל-80 ח"כים, אבל לא פחות. שאלת פסקת ההתגברות נגזרת מהשאלה הזאת, שכן היא בעצם שינוי נקודתי של חוק יסוד", אמר.
לדבריו, יש מקום לנהל שיח ולהגיע לפשרות בדברים האלה. "אני יודע שאני נתפס בתור אויב העם שנלחם באיזושהי דון קישוטיות. לא, אני לא כזה, יש מקום לשיח, אבל הוא צריך לבוא מתוך כבוד הדדי, ולא מתוך שיח כוחני. דוגמה לשיח כוחני הוא חוק יסוד: הלאום. אני אמרתי שאני בעד חוק היסוד ורואה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך האופן שבו הוא נעשה היה בכוח ולא בהידברות. אם היו עושים בהידברות, היו מגיעים לאותו הרעיון, תוך שמירה על הזכויות האינדיבידואליות של כל אדם בישראל".
