נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ביטלה קנס בסך 2,000 שקל שהטיל בית הדין הרבני בנתניה על עו"ד משה קייקוב בשל התנהלותו בדיון. חיות קבעה, כי בית הדין לא התרה במפורש ב-קייקוב בטרם הטיל את הקנס - ולכן דינו להתבטל.

קייקוב מייצג אישה בתיק בין בני זוג. ב-5.9.20 הטיל עליו בית הדין הוצאות בשל התנהגותו בדיון, ואילו על הגבר הוטלו הוצאות בסך 2,000 שקל וקנס בסך 5,000 שקל בשל יחסו הבוטה לבית הדין. הקנס הועבר לאישורה של חיות, כפי שמחייב החוק. בעוד הגבר הביע את התנצלותו על התנהגותו והסביר אותה בסערת הרגשות בה היה נתון, קייקוב התמקד בטענה לפיה בפרוטוקול אין כל אזכור לקנס זה, עליו למד רק כמה ימים מאוחר יותר.

חיות אומרת (27.20.10), כי החוק אכן מאפשר להטיל קנס על הפרעה למהלך הדיון בבית הדין, אך כפי שנפסק לא אחת - "תנאי להטלת קנס על הפרעה כאמור הוא מתן התראה מפורשת לצד המפריע בנוגע לאפשרות הטלת סנקציה, והתראה זו עליה למצוא ביטוי מפורש בפרוטוקול. יתרה מכך, על בית הדין לציין בפרוטוקול, בצורה מפורטת ומדויקת ככל הניתן, את מהותה של ההפרעה אשר נעשתה בפניו".

במקרה זה, בית הדין אמר באופן כללי, כי "מי שידבר שלא ברשות, בין מעורכי הדין ובין מהצדדים, בית הדין ללא התראה נוספת יוציא הוצאות משפט אישיות בסכום של 2,000 שקל". אולם הדברים נאמרו בתגובה לדברי הגבר ולכן אינם מהווים התראה ישירה כלפי קייקוב. בהמשך הפרוטוקול אומנם מופיעה פנייה ישירה אל קייקוב: "אתה גם רוצה הוצאות?" - אך היא אינה מהווה התראה מפורשת והיא אינה מבטאת במידת הפירוט הנדרשת את מהות ההפרעה עליה מדובר. לכן החליטה חיות לבטל את חיובו של קייקוב.

חיות דחתה את בקשתו של הגבר לבטל את הקנס שהוטל עליו. "הקנסות הוטלו על הנתבע לאחר שזה שב והפריע לבית הדין תוך שהתבטא באופן בוטה ומבזה. הדברים מצאו ביטוי בפרוטוקול הדיון שבו צוין כי בית הדין הקפיד להזהיר את הנתבע שהוא צפוי לעונש של קנס ככל שיוסיף לנהוג בדרך שבה נהג", מסבירה חיות. את הגבר ייצג עו"ד דן לימור.