אוחנה: "חשש כבד למשטרת מחשבות"

השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, פנה (יום א', 1.11.20) למ"מ המפכ"ל ניצב מוטי כהן, מפקד מחוז מרכז ניצב עמי אשד וראש אגף החקירות ניצב יגאל בן שלום. במכתב שכותרתו "פגיעה חוזרת בחופש הביטוי של אזרחים" טען השר, כי אזרחים שמחו נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נעצרו.

הוא מנה מספר מקרים:

• עיכוב אזרח שהניף שלט בהפגנת יחיד נגד היועמ"ש שבו לא היו דברי איום או הסתה לאלימות. תביעה שהגיש האזרח התקבלה על-ידי בית המשפט, שחייב את המשטרה לשלם לאזרח פיצויים בסך 30,000 שקלים". אוחנה שאל: "מי המתלונן/ים ומי נתן את ההוראה לחקור?"

• מעצר שכנה דתייה שאמרה בנוכחותו את המילים "פרשת משפטים, בושה" ונעצרה תוך אילוצה לחלל שבת. אוחנה שאל: "מי המתלונן/ים ומי נתן את ההוראה לחקור?", והוסיף, "האם לא ניתן היה לקיים את החקירה לאחר צאת השבת? עד כדי כך הייתה בהילות וחשש למימוש ה'איום' שלא היה?"

לדברי השר לביטחון הפנים, "נראה לכאורה, כי מדובר במגמה הרווחת כלפי אזרחים רק משום שהעזו לממש את חופש הביטוי האזרחי שלהם כלפי היועץ המשפטי לממשלה".

בהמשך פנייתו, ביקש אוחנה לדעת מדוע המשטרה חקרה מקרים אלה והתעלמה מאחרים. "במה נבדל היועץ המשפטי לממשלה מאנשי ציבור אחרים, החווים פניות העולות בתדירותן ובעוצמתן על הפניות המתוארות לעיל, שאינם זוכים לטיפול כזה מידי המשטרה? אינני סבור שהמקרים המתוארים לעיל חורגים מחופש הביטוי הנתון לאזרחים ועל כן אינני חושב שצריך לטפל בהם. ובכל זאת - המשטרה בחרה לטפל במקרים אלה, ולא במקרים אחרים - ואבקש לדעת מדוע".

"משטרת ישראל נמצאת כידוע בתקופה רגישה", סיים אוחנה. "דווקא בתקופה זו עליה לעשות הכל כדי לחזק את אמון הציבור בה (וכפי שאמרתי חזור ואמור: לפעול בנחישות אך בשוויוניות). ההתנהגות האמורה לעיל מעלה חשש כבד ל"משטרת מחשבות" המצננת את הציבור - מימין ומשמאל - פן יביע את עמדותיו. כל זאת, למותר לציין, כאשר אין המדובר בעבירות איומים והסתה לאלימות - שאז חובת המשטרה לפתוח בחקירה ולפעול למיצוי הדין עם החשודים. אין מחלוקת כי המקרים המתוארים במכתב זה אינם עולים לכדי עבירות אלו. אבקש את התייחסותכם בלי דיחוי".