הוועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסה (יום ג', 3.11.20) לדון בבקשה למתן חוות דעת ובדיקת המבקר בנושא: אפליה בהליך אימוץ ילדים - אשר כפי החוק מוקנית לה הסמכות לחייב את המבקר בבדיקה על הנושאים שיאושרו בוועדה. בסוף הישיבה ביקשה הוועדה, בתמיכת שלושה מחברי הוועדה וללא מתנגדים מהקואליציה ( אוריאל בוסו, עמית הלוי, יעקב טסלר, אופיר כץ, אריאל קלנר, שלמה קרעי והילה שי וזאן), שנעדרו מהישיבה.

הדיון כונס בעקבות פרסום בערוץ 12 על רשימה נפרדת לאימוץ להט"בי אליה נכנסים ילדים עם בעיות שמשפחות רגילות אינן מעוניינות לאמץ. יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, טען כי מדובר באפליה וכי מדובר ב"חוק חשוך שחייבים לבטלו. המדינה התחייבה לכך כבר לפני שנתיים ולא עשתה דבר. ההצבעה בוועדה תחייב את מבקר המגינה להתייחס לכך, ואת הממשלה לפעול. זו החובה שלנו לשוויון זכויות בישראל, ואותה עשינו".

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, איציק שמולי, גילה כי עבד באינטנסיביות רבה בשבועות האחרונים כדי לשנות את החוק. "המפתח לשינוי הוא שאין שום סיבה למצב שהוא מפלה ועל כן דינו להתבטל. כדי לפתור את המצב הזה מעיקרו, התבחין היחידי שיקבע האם ההורים יכולים לאמץ זהו המסוגלת ההורית ולא שום דבר אחר. רק המסוגלות שמשרתת את טובת הילד. כרגע, לפי החוק הקיים, זה כופה עלינו מצב בלתי אפשרי - הברירות מחדל. מנסים לדחוף את שינוי החקיקה כמה שיותר מהר. אבל בינתיים המציאות הפוליטית אינה אפשרית בהרבה דברים בגלל המשבר הפוליטי. אני
מתחייב להעלות את זה לוועדת שרים, ואם זה ייתקע שם, אפעל שחברי האופוזיציה יגישו את זה כהצעת חוק פרטית - מצב שוודאי שאני מקווה שנמנע ממנו".

מנהלת השירות למען הילד במשרד הרווחה, רקפת עצמון, סבורה כי יש לשנות את החוק: "מבחינתנו הבסיס הוא בעבודה המקצועית לראות את היכולת של ההורים לתת לילד את מה שצריך. האחריות הבסיסית שלנו היא לאבחן את המקום הטוב ואין שום העדפה למגזר או מגדר. נבקש לשנות את החוק. כבר בימים אלו עובדים על כך. אם החוק לא שוויוני אז אנו פועלים לשנות אותו. אבל נכון לעכשיו זה החוק ואותו אנו מיישמים. אני מחויבת לבדוק לפי החוק משפחה שיש שם איש ואשתו. כאשר אני עושה את התאמה - יש הרבה יותר משפחות ומחויבת לפי לשון החוק לבחור איש ואשתו. אין שתי רשימות, אבל כאשר יש איש ואשתו שנמצאים מתאימים, בהתאם לחוק--- מתקוממת כנגד האמירה כביכול יש ילדים סוג א' או סוג ב' - יש ילדים שצריכים משפחות ומטרתנו ואחריותנו לדאוג לכל אחד למקום הטוב והבטוח ביותר".

ליאורה אברומביץ מהלשכה המשפטית של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הבהירה: "סעיף 3 אותו אנו מבקשים לבטל מבחין בין ברירת המחדל הראשונה לחריגים. בהחלט יש אפשרות בחריגים לאשר אימוץ על-ידי אימוץ לזוגות חד מיניים - והיו אלו מקרים בודדים ממש".

עו"ד מצדה מצלאווי ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים פירטה: "בהמשך להחלטת ביהמ"ש לפני שלוש שנים, עשינו עבודה יסודית לשנות את תזכיר החוק ולעשות רפורמות בכל חוק האימוץ. לא הייתה חשיבה כללית ורוחבית, ולכן אנו לקראת רפורמה שמחליפה את כל חוק האימוץ. גיבשנו נוסח של תזכיר שהופץ על-ידי השר אוחנה אך נכנסו לבחירות וזה נעצר. בשלב הזה הסתיימו הדיונים המקצועיים ביחס לכל הערות ונותר רק לגבש ברמה של הנוסח הטכני ובשבועות הקרובים זה יועבר ללשכות השרים. זה בעדיפות עליונה שלנו להעביר את החוק".

ח"כ עידן רול שיזם את הדיון האשים כי "ממשלות נתניהו לדורותיהן מעדיפות שילד יגדל ללא משפחה, העיקר לא לאפשר לזוגות גאים לאמץ אותו". לדבריו, מדובר באפליה בוטה המנוגדת לערכי היהדות ולערכי מדינת ישראל.

יו״ר האגודה למען הלהט״ב, הילה פאר, תהתה: "למה שיהיו פניות לאימוץ כשיודעים שזה חסום? אלו שנות חיים של אנשים ואנחנו רוצים להיות הורים בגיל צעיר. אנחנו קהילה שמשלמת מיסים, משרתת בצבא וכו' ובביתנו - אנו סוג ב'. תזכיר החוק הוא מ-2018, וההתחייבות של המדינה היא לעלות את זה עד אמצע 18'. אין כאן מחלוקת מקצועית לגבי טיב המשפחות ואין מחלוקת שמדובר באפליה".

שי גורטלר, אב מאמץ שממתין לאימוץ, סיפר: "האפליה היא קשה - היו ארבע אימוציים בלהט"ב מול 1,700 - בדוח גרוס צוטט כי 'אנחנו מטען נוסף על הילד ומשפחות חריגות'. ב-2017 שר הרווחה חיים כץ קיבל החלטה לשנות את זה, אבל הם כרכו את ביטול סעיף 3 גם בדברים אחרים".

עופר בן דוד ארז מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה: "אנחנו הגשנו את העתירה לבג"ץ ובמהלך הדיון, משרד הרווחה שינה את עמדתו בנושא והסכים לשנות את המצב הקיים של אפליה ולמרות זאת דבר לא השתנה עד כה. אין התנגדות מקצועית לנושא האימוץ על-ידי משפחה להט"בית אלא יש כאן מחלוקת בנושא של דת ומדינה".

מנהל קשרי ממשל של קואליציית ארגוני הקהילה הגאה, אור קשת: "התיקון צריך להיעשות בחקיקה ראשית. לא יכולים לרשות לעצמנו שדרעי ליצמן וסמוטריץ' יסירו את הווטו שלהם. אם היינו מחכים להם ככה בכל דבר - היינו ברוסיה של פוטין. את ההישגים שלנו, השגנו על-אף החוק. כך בחוק הירושה ובעוד דברים. ההכרעות הגיעו לבסוף משופטים ופקידים שמבינים את המצב. כמו שקיים בהרבה דברים, לא חייב להמתין עד שזה יעלה בחקיקה".