בית חולים 'אסותא' בתל אביב מטמיע בימים אלה שיטה חדשה לטיפול באבנים בכליות, המקלה משמעותית על סבלו של המטופל. מדובר בשיטה זעיר פולשנית, בשם יורטרוסקופיה, כאשר הרופא מגיע אל האבנים דרך השופכן לכיס השתן או לכלייה ומרסק אותן ללא כל התערבות כירורגית מעמיקה.
הטיפול מתבצע באמצעות מכשיר דמוי טלסקופ. הרופא חודר דרך השופכה לכיס השתן, מטפס בשופכן לכיוון הכליה ושולף את האבנים. שיטה זו אינה מצריכה חיתוך של העור והיא מבוצעת בתוך החלל בו עובר השתן, קרי מהשופכן לכליה. היתרון הגדול של השיטה הוא בביצוע שתי פעולות בו זמנית - ריסוק האבנים ולכידת הפירורים במקביל.
ד"ר דוד ליפשיץ, אורולוג מומחה בבית החולים אסותא, מסר: "שיטת ריסוק האבן על-ידי קרן לייזר היא "סיכול ממוקד" של הבעיה והיא משיגה תוצאות טובות יותר. כמו-כן, יש לה יתרון בכך שהיא מרסקת את האבן באופן ודאי, להבדיל מהריסוק החוץ גופי שאינו מבטיח זאת".
ישנן שיטות טיפול נוספות, כאשר הבחירה בסוג
הטיפול תלויה בגודל האבן ובמקומה, והן:
1. ריסוק בעזרת גלי קול: זהו אופן הריסוק השכיח ביותר. בשיטה זו מרסקים את האבנים בכליות ובדרכי השתן. הטיפול מבוצע על-ידי מכונה מיוחדת השולחת גלי קול ישירות אל מיקום האבנים. לאחר שהאבן נשברת לחלקיקים קטנים היא נפלטת בדרכים טבעיות. שיטה זו אינה מתאימה לכל סוגי האבנים. גודל האבן, מיקומה בדרכי השתן והרכבה קובעים את עוצמת גלי הקול כלפי האבנים;
2. ניתוח בשיטה זעיר פולשנית: שיטה המתאימה לאבנים גדולות או קשות הנמצאות בתוך הכליה. חתך קטן באורך סנטימטר אחד מבוצע במותן, כאשר דרכו מוחדר טלסקופ ישירות לכליה. בעזרת מכשירי ריסוק על קוליים, האבן מפורקת לחלקים הנשאבים החוצה.
תופעת האבנים בכליות
תופעת האבנים בכליות הידועה בשמה 'נפרוליטיאזיס' מתאפיינת בהימצאות אבן אחת או יותר בכליות ובדרכי השתן. האבנים נוצרות כשהשתן הופך להיות סמיך מדי עקב הימצאות מלחים שונים בריכוז גבוה בתוכו. תופעה זו גוררת אחריה התגבשות של גבישים העשויים רובם ממלחים ושמם העממי הם אבנים.
אחד מכל עשרה אנשים יפתח במהלך חייו את הבעיה. כיום סובלים ממנה כ-120,000 ישראלים. עשירית מן הגברים וכ-5% מן הנשים יסבלו בזמן כלשהו בימי חייהם מאבנים בדרכי השתן, ומי שפיתח במהלך חייו אבנים בכליות סביר להניח כי חמש שנים מתום הטיפול, התופעה תחזור על עצמה.
אבנים בדרכי השתן מחייבות בדרך כלל טיפול, כיוון שהן עלולות לגרום לכאבים עזים כמו צירי לידה, זיהומים בדרכי השתן ואף לפגיעה בכליות. האבן גורמת להתכווצות בכליות ולכאבי בטן עזים, בחילות, הקאות או חום. לעיתים גורמות האבנים גם לדימומים ולזיהומים. כדי לאבחן באופן מדויק את האבן, מתבקש החולה לעבור בדיקת אולטרסאונד או רנטגן של הכליות.
אבנים בכליות עשויות ברובן ממלחים של סידן ואוקסלאט, ובחלקן ממלחים אחרים כגון חומצה אורית (שתן) ומלחי פוספאט. ישנן אבנים הנוצרות בשל בעיה תורשתית או משפחתית שבחלקן נוצרות בשל השפעות סביבתיות הכוללות אקלים חם ויבש והרגלי שתייה ותזונה. לעיתים סיבת ההיווצרות קשורה למבנה מיוחד של דרכי השתן ולעיתים היא קשורה למחלות מערכתיות.
אם האבן שנוצרה בדרכי השתן נודדת לכיוון השופכן, היא עלולה לחסום את מעבר השתן. חסימה שכזו עלולה להביא להרס הכליות ולסכנת חיים של ממש. אבנים כשלעצמן מזדהמות לעיתים, ועלולות להוות מקור לזיהומים חוזרים בדרכי השתן, העלולים אף הם לגרום לנזק בלתי הפיך.
