בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
האיזור שבמחלוקת והדרישות הישראליות והלבנוניות [ישראל היום]
|
|
|
פערים במו"מ: זו המפה שהציגה ישראל ללבנון
|
השר שטייניץ דחה מתווה שנוגס שטח נרחב מהמים הכלכליים של לבנון. עם זאת, כשניסתה לבנון לקבל אזור ישראלי, דרשה ישראל חלק משטחה ● גורם בקיא במו"מ: "בלי פרגמטיות לא נתקדם"
|
קשיים משמעותיים בשיחות בין ישראל ללבנון, לאחר ששני הצדדים העלו הצעות פרובוקטיביות וקיצוניות בהשוואה לעמדות הפתיחה. כך חושף הבוקר (ו') לראשונה, כתב המדיני של ישראל היום, אריאל כהנא. כפי שפורסם בישראל היום, בסבב השיחות האחרון הציגה לבנון קו גבול דרומי יותר מזה שהפקידה באו"ם ב־2010 (במפה: הקו הירוק); זאת, במטרה להגדיל את שטחה ולהתקרב למאגרי הגז שכבר התגלו, "כריש" ו"לוויתן". בצד הישראלי נערכו מראש לפרובוקציה הלבנונית לקבל שטח שישראל פעילה בו כבר עשור. ראשי המשלחת הישראלית השיבו ללבנונים כי "השר שטייניץ ייפה את כוחנו לנהל מו"מ רק על השטח שמצפון לקו הירוק ולא מעבר לו". נוסף על כך, לאחר שהלבנונים הציגו את עמדתם לקבל שטח שלא דרשו מעולם, הצד הישראלי הציג קו משלו שנחשף כאן לראשונה. קו גבול זה (במפה: הקו השחור), צפוני מזה שישראל הפקידה באו"ם ב־2010 (במפה: הקו הכחול). הישראלים הציגו נימוקים משפטיים המצדיקים את התביעה הישראלית לשטח המורחב. הם הדגישו כי אינם מעוניינים באמת בקו השחור, אלא רוצים לנהל את המו"מ רק על המשולש שהיה ידוע מראש כשנוי במחלוקת. עם זאת, הבהירו הישראלים, אם לבנון מציגה עמדות מוקצנות - גם ישראל יכולה לעשות זאת. בדיונים המקדימים שנערכו בישראל לקראת סבב השיחות השני, הוצגו לשר האנרגיה יובל שטייניץ שני קווי גבול אפשריים, שיהוו פרובוקציה נגדית לזו של הלבנונים. אפשרות אחת היא הקו השחור, שבה בחר שטייניץ כדי להציג עמדה מתונה יותר. האפשרות השנייה, הקרויה אזימוט 310 (הקו האדום), נוגסת שטחים גדולים אף יותר במים הכלכליים של לבנון. בכיר בצוות הישראלי שבקיא בפרטים אמר: "אפשר למצוא צידוקים ראויים גם לקו 310. אולם שר האנרגיה הנחה את המשלחת להציג את הקו המתון יותר". בכל מקרה, הדגיש הבכיר כי רק אם שני הצדדים יאמצו גישה פרגמטית, יהיה אפשר להתקדם לפתרון המחלוקת, וכי ישראל לא תדון בשום גבול שמדרום לקו הירוק שהציגה לבנון לאו"ם ב־2010.
|
תאריך:
|
06/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
06/11/2020
|
|
מחלקה ראשונה
|
פערים במו"מ: זו המפה שהציגה ישראל ללבנון
|
|
משלוח חקלאי ראשון יצא מישראל לאיחוד האמירויות לאחר שבשבוע שעבר קיבלה ישראל אישור רשמי מהשלטונות באמירויות לייצא תוצרת חקלאית טרייה וחומר ריבוי, לרבות זרעים, מישראל לאמירויות.
|
|
|
במסגרת המומנטום של קידום הסכמי שלום ונורמליזציה עם מדינות במפרץ ובאפריקה, לישראל אינטרס לקדם הסכם דומה גם עם הממלכה הסעודית בשל חשיבותה המדינית, הכלכלית והדתית. אולם, לסעודיה אילוצים שונים מבית ומחוץ, כמו גם רגישויות שמייחדים אותה. מחיר נרמול היחסים צפוי להיות גבוה יותר עבורה ביחס ליתר מדינות המפרץ. לפיכך, לא ברור מתי ובאלו תנאים היא תיאות לחתום על הסכם דוגמת הסכמי אברהם. מאמר זה מנתח את מערך השיקולים הסעודיים – ההזדמנויות והאתגרים הנלווים למהלך של נרמול יחסים עם ישראל – ויעמוד על המשמעויות וסיכויי ההיתכנות שלו.
|
|
|
מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה ב-26 באוקטובר לדון בקריאה של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לכנס בתחילת השנה הבאה ועידת שלום בינלאומית. קיילי קראפט, שגרירת ארה"ב באו"ם, חשפה בדיון את מותה של יוזמת השלום הערבית והניחה את הנושא על שולחן מועצת הביטחון ללא כחל וללא סרק. "יוזמת השלום הערבית איננה נחוצה עוד", אמרה קיילי קראפט, "מכיוון שאיננה מספקת את הפרטים הדרושים כדי להגיע לשלום בין ישראל לפלשתינים.
|
|
|
בימים הקרובים יציינו ממשלת ישראל ומשפחת רבין את יום השנה ה-25, לרצח יצחק רבין ז"ל (4 בנובמבר 1995). במועד זה צפות ועולות, מטבע הדברים, שאלות משאלות שונות. המרכזית שבהן מתייחסת לבירור המובע בכותרת דלעיל: מהי מורשת רבין? לא נפרוש כאן את מלוא היריעה. לרבין זכויות רבות בהיסטוריה של מדינת ישראל. בחינת תפקודו שלו ושל שמעון פרס בתקופת הסכמי אוסלו, מחייבת, באספקלריית השנים שעברו מאז, בחינה מחודשת ומדוקדקת של הסכמים אלה. אין להתחמק מבירור מידת הצלחתו או כשלונו של הצמד רבין/פרס. כאשר שאלה זו לפותה ללא הפרד בשאלה מה הביאו לנו בכנפיהם הסכמי אוסלו כשלעצמם.
|
|
|
האמירתיים הבינו, הבחריינים הבינו, הסודנים הבינו ונדמה כי גם הקטרים, העומנים, הסעודיים ועוד מדינות ערביות הבינו את מה שהנהגת ערביי ישראל הבינו - זה הזמן לשלום, לפיוס, להידברות, לחיים מתוך כבוד וההערכה, חיים בהם החרב והרובה, הפצצה והשנאה מפנים מקומם לטובת עלה הזית ותקווה.
|
|
|
|