ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג אישרה (יום ב', 9.11.20) פה אחד את הצעת החוק לביטול עידכון שכר חברי הכנסת שצפויה להתקבל בינואר 2021. ההצעה תעבור לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הצעה רחבה יותר של שר האוצר לקצץ בשכר ח"כים ובכירים ב-10% נתקעה בגלל מאבק פוליטי בין הליכוד למפלגת כחול לבן.

ח"כ גינזבורג אמר כי "אין זה סביר ואין זה ראוי, שחברי הכנסת יקבלו העלאת שכר בזמן שהחברה הישראלית מצויה במשבר כלכלי וחברתי בסדר גודל שכזה. כנבחרי ציבור, מחובתנו להוות דוגמה ולבטל את התוספת הצפויה, שממילא אינה סבירה ואינה פרופורציונאלית, והיא מושפעת מנתוני אבטלה חריגים".

על-פי הצעת החוק, נוכח המשבר הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה בישראל ורצונם של ח"כ להשתתף בנטל הכלכלי, מוצע כי בשנת 2021 לא יעודכן שכרם של חברי הכנסת לפי השינוי בשכר הממוצע כקבוע בחוק. עוד קובעת ההצעה, כי לצורך חישוב עידכון שכרם של חברי הכנסת ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022), יובא בחשבון השכר הממוצע האחרון שפורסם בשנת 2020, במקום השכר הממוצע האחרון שיפורסם בשנת 2021.

שכרו של חבר כנסת עומד ע"ס 45,274 שקלים ברוטו לחודש. (עלות מעביד 63,000 שקלים) שכרם של ח"כ עודכן בראשית שנת 2021 בסך 1,255 שקלים. השכר הממוצע במשק צפוי לעלות בינואר 2021 בשיעור חד מהמקובל, מאחר שעקב משבר הקורונה בשנת 2020 עובדים רבים, בעיקר בעלי שכר נמוך, פוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום. יצויין כי ההצעה תשפיע על שכרם של 90 ח"כ.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בהתאם להחלטת שכר ח"כ, שכרם של ח"כ צמוד לשכר הממוצע במשק ומתעדכן מדי שנה באופן אוטומטי. בהתאם לחוק הכנסת, הסמכות לשנות את ההחלטה ולקבוע הוראות בדבר שכר ותשלומים אחרים לח"כ מסורה לוועדת הכנסת, לאחר קבלת המלצה מאת ועדה ציבורית. אולם הוועדה הציבורית שנבחרה בשנת 2014 סיימה את כהונתה וטרם נבחרה ועדה חדשה, ומסיבה זו ועדת הכנסת אינה מוסמכת לדון בשלב זה בשינויים בשכר ח"כ, לרבות בעדכונו. לפיכך, מוצע כי ההוראות בעניין זה ייקבעו בחקיקה ראשית.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר: "אנחנו ביש עתיד הצענו להוציא את שכר הח"כים מסמכות ח"כ. הממשלה התנגדה. ועל זה נאמר, מעוות לא יוכל לתקון. אנחנו מקצצים את שכרנו באמצעות תרומה לארגונים שונים. נפלה לידנו הזדמנות, בואו נוציא את שכר הח"כים מידינו. אני יגיש את הצעתי זו כהסתייגות להצעת חוק".

במהלך הדיון התפתח עימות כאשר ח"כ משה ארבל (ש"ס) הגיב לדבריו של ח"כ שטרן ואמר: "אני מציע גילוי נאות בדבר הפנסיה שלך לפני שהגעת לכנסת". שטרן השיב לארבל ואמר: "יש לי פנסיה תקציבית מהצבא ואני גאה בה. וההוא שיושב שמה והמשפחה שלו, שאני לא יודע איפה הם היו, אשתי הייתה לבד בבית עם חמישה ילדים ואני שכבתי במארבים בבירות ובלבנון כמו לוחמים רבים בצה"ל. אני גאה בפנסיה התקציבית שהמדינה נותנת לאלו שבאמת משרתים אותה, ולא עושה סיבוב כאילו משרת אותה בבית, ודואג לעצמו או לקליקות שלו."

ח"כ עוזי דיין אמר כולנו בעד הצעת החוק. לדבריו, ההצעה המורחבת שבויה בידי אימפוטנטיות פריטטית. תחת הכותרת שמחליטים רק דברים שקשורים בקורונה.

ח"כ שלמה קרעי טען כי ההצעה זורה חול בעיני הציבור כיון שההצעה דואגת לכאלף נושאי משרה בשירות הציבורי שנהנים מפנסיה תקציבית שצפויה לעלות בקרוב ל-15%.

ח"כ אוסמה סעדי ציין כי "כשהצעה דומה עלתה בעבר, התנגדתי כיון שהכסף חוזר לאוצר ואני לא יודע מה הם יעשו בו. אם הייתי יכול לקבוע לאן הכסף ילך, היינו מסכימים. לדבריו, עמדת הרשימה המשותפת היא שהדרך הראויה שהח"כים יתרמו לעמותות שקרובות לליבם. אני הייתי תורם לכפרים הלא מוכרים".

ח"כ עוזי דיין הגיב לדבריו ואמר: "כך אתה תורם, אבל גם מחזק את מעמדך הפוליטי." ח"כ סעדי השיב, "מה אתה רוצה, שהכסף ילך למשרד הביטחון?." ח"כ עמית הלוי (הליכוד) סנט בסעדי ואמר, "בלי משרד הביטחון, הייתה היום פליט בטורקיה."

ח"כ יוראי להב הרצנו: "אני שמח על השינוי בדעתך ובדעת מפלגתך. לדבריו, זו חרפה ציבורית שאנחנו כנבחרי ציבור קובעים את שכרנו. אלו כספי ציבור וראוי שננהג בהם באחריות".

ח"כ חמד עמאר ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) מתן כהנא (ימינה) וטלי פולוסקוב (הליכוד) תמכו אף הם בהצעת החוק.

נציג משרד האוצר טל שחר אמר, אנחנו חושבים שהשכר הממוצע יעלה בין 10-13%. לדבריו, העלייה הצפויה בשכר ח"כ (לא כולל חברי כנסת בגמלאות) מוערכת בכ-6 מיליון שקלים לשנה. אנחנו מציעים להתקדם עם ההצעה הממשלתית שכוללת גם שרים וסגני שרים. אמר שחר.

כאמור, בתום הדיון, הוועדה אישרה את הצעת החוק לקריאה ראשונה, כהצעת חוק מטעם ועדת הכנסת. ההצעה אושרה פה אחד בתמיכת 13 חברי כנסת.