11 רשתות שיווק מבקשות (יום ב', 9.11.20) מבג"ץ לבטל את החלטתה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, להחיל את חוק הפיקדון גם על בקבוקים גדולים (בנפח 1.5 ליטר ומעלה). הן טוענות, כי ההחלטה מבוססת על מצע עובדתי שגוי, תגרום להן נזקים כבדים ותעלה לציבור 200 מיליון שקל בשנה.

נכון להיום, קיים פיקדון של 30 אגורות רק על בקבוקים קטנים, אותם יכולים הצרכנים להחזיר בין היתר לרשתות ולקבל את הכסף. בפועל, האיסוף נעשה בעיקרו בידי גורמים מאורגנים המחזירים מיליוני בקבוקים בצורה מרוכזת. גמליאל קבעה, כי מעוד חודשיים יחול הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. החוק קובע, כי אם היקף מחזור הבקבוקים הגדולים (במיכלי האיסוף) יהיה 55% ומעלה, יוכל השר לדחות את החלת הפיקדון עליהם - כפי שנעשה עד כה.

בשנת 2016 דיווחו היצרנים והיבואנים על איסוף של 60.4% מהבקבוקים הגדולים, אך מאוחר יותר קבע המשרד להגנת הסביבה, כי האיסוף בפועל היה 51% בלבד. על בסיס נתון זה החליטה גמליאל שלא להאריך את הפטור מחובת הפיקדון. זאת, בניגוד להחלטתו של השר הקודם, זאב אלקין, להמשיך את הפטור, לנוכח העובדה שבשנת 2017 הגיע השיעור ל-57%.

לטענת הרשתות - ובהן שופרסל, יינות ביתן וסופרפארם - גמליאל הפכה את החלטתו של אלקין וזאת תוך שהיא מתעלמת מנתוני 2017, כמו גם מנתוני השנתיים הבאות המלמדים על הצלחה באיסוף הבקבוקים הגדולים (למעלה מ-60% בשנה שעברה). הן גם אומרות, כי כבר חובת איסוף הבקבוקים הקטנים מטילה עליהן מעמסה לוגיסטית וכספית כבדה, ואיסוף הבקבוקים הגדולים יכביד עליהן הרבה יותר. הן גם מזהירות, כי הדבר יוביל לירידה בהיקף המיחזור, משום שהציבור לא יטרח להגיע לרשתות - ויפסיק להשליך את הבקבוקים למיכלי האיסוף.

הרשתות יוצאות גם נגד חוות הדעת של פרופ' דורון לביא מטעם חברת פארטו, עליה התבססה גמליאל ולפיה חובת הפיקדון תחסוך לציבור 57 מיליון שקל. לדבריהן, נתוני היסוד שלה שגויים; הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה הסתייג ממנה; ופארטו מצויה בניגוד עניינים משום שנתנה חוות דעת דומה לחברת המיחזור איסופתא האוספת את הבקבוקים מן הרשתות. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד דוד זילר, לב זיגמן והגר גרשון.