בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
הנדל. גם המשפט העברי [צילום: הרשות השופטת]
|
|
מנירב. זכה בתביעה נגד רשות המיסים
|
|
הלכה בהרכב מורחב של חמישה שופטים
|
|
|
העליון מרחיב את ההשבה בתביעה ייצוגית
|
קובע: רשות ציבורית שחויבה בתביעה ייצוגית להחזיר כספים שגבתה שלא כדין, תחזיר אותם למי ששילמו החל משנתיים לפני הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק הדין ● ביטל פסיקה קודמת, שהגבילה את ההחזר רק עד ליום הגשת התביעה
רשות ציבורית שחויבה בעקבות תביעה ייצוגית להשיב כספים שגבתה שלא כדין, תחזיר אותם לא רק למי ששילמו לפני הגשת התביעה, אלא גם למי ששילמו בין הגשת התביעה לבין מתן פסק הדין. כך קובע (יום ד', 11.11.20) בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים, הנותן יתר-תוקף להלכה מחייבת זו. את חוות הדעת המובילה כתב השופט ניל הנדל. סעיף 21 לחוק תביעות ייצוגיות קובע: "אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות". מדובר בהגבלה ייחודית החלה על המדינה ומוסדותיה, ומטרתה למנוע פגיעה קשה בניהול התקציבי של אותה רשות. המחלוקת הייתה האם הסעיף קובע רק את נקודת ההתחלה של החיוב (24 חודשים לפני הגשת התביעה), או גם את נקודת הסיום (מועד הגשת הבקשה לתביעה ייצוגית). הנדל מאמץ את הפרשנות המרחיבה, וזאת תוך ניתוח פרשני רחב היקף של החוק ותכליתו. הוא סבור, כי לשונו של הסעיף מותירה את ההכרעה לשלב הפרשנות התכליתית, גם אם היא עצמה מעניקה תמיכה מסוימת (אך לא מכרעת) לפרשנות המרחיבה. ההיסטוריה החקיקתית אינה מבהירה את כוונת חברי הכנסת, שכן היו התבטאויות סותרות במהלך הדיונים בחוק. התכלית האובייקטיבית של החוק, בפרט כאשר מדובר ברשות ציבורית, היא לאכוף את הדין ולהפסיק את הפרתו. הנדל ממשיך ואומר כי קבלת הפרשנות המצמצמת תוביל לכך שהרשות תוכל לשמור בקופתה את רוב הכספים שגבתה שלא כדין לאחר הגשת התביעה. התכלית של ההגנה על קניינו של האזרח תומכת בפרשנות המרחיבה, בכך שהיא מבטיחה שמספר גדול יותר של נפגעים יקבלו בחזרה את כספם. גורם נוסף הוא היעילות: הפרשנות המרחיבה מעניקה פיצוי בבת אחת, בעוד הפרשנות המצמצמת תחייב הגשת תביעה נפרדת בידי מי ששילמו לאחר הגשת התביעה הראשונה. הנדל אינו מעניק לרשות את ההגנה מפני פגיעה בתקציבה, באומרו, כי היא נטלה על עצמה סיכון כאשר המשיכה לגבות את אותם כספים לאחר הגשת התביעה. הנדל מוצא תימוכין לעמדתו גם במשפט העברי באומרו, כי בספר "במדבר" מצויים למעשה שלושה הליכים ייצוגיים: בקשת הטמאים להקריב קורבן פסח, מחלוקת קרח (שהתיימר לייצג את הציבור אך פעל בחוסר תום לב) ובנות צלפחד (שיצרו את ההלכה בדבר ירושת בנות). עוד מראה הנדל, כי רמזים להליכים ייצוגיים מצויים כבר בתוספתא (מתקופת התנאים) ובפסיקתו של הרמב"ם, ובמיוחד בתשובה של ר' ישראל איסרלין בספרו "תרומת הדשן". לאחר מכן מביא הנדל מקורות המלמדים על התייחסות ההלכה לתביעות שמשמעותן פגיעה בקופת הציבור, ולצורך לאזן בינה לבין האינטרסים של היחידים. פסק הדין ניתן בדיון נוסף בתביעה ייצוגית שהגיש רו"ח עופר מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון, בשנת 2007 נגד רשות המיסים בטענה לגביית יתר ממייצגים שהתחברו למחשביה (שע"ם) לצורך ביצוע פעולות עבור לקוחותיהם. בשנת 2015 חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב את הרשות להחזיר 39.3 מיליון שקל. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורה של הרשות וקבע, כי ההחזר יהיה רק לשנתיים שקדמו להגשת התביעה; הוא הורה למחוזי לחשב מחדש את סכום ההחזר ואת הגמול ושכר הטרחה של מנירב ועורך דינו. הנשיאה אסתר חיות הורתה לקיים דיון נוסף בשאלה העקרונית של תום מועד החיוב, וכאמור הפעם התקבלה עמדתו של מנירב. השופט נעם סולברג, היחיד שעודנו מכהן מן ההרכב המקורי (בו היו גם השופטים יורם דנציגר ואורי שהם), הצטרף הפעם לעמדתו של הנדל, אם כי הסתייג מחלק מנימוקיו וקרא למחוקק לתקן את החוק כדי להבהיר את הדברים. השופטים דפנה ברק-ארז, עוזי פוגלמן ויצחק עמית הסכימו גם הם עם הנדל. את מנירב ייצג עו"ד סביר רבין, ואת המדינה - עו"ד יורם הירשברג.
|
תאריך:
|
11/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
11/11/2020
|
|
איתמר לוין
|
העליון מרחיב את ההשבה בתביעה ייצוגית
|
|
שר האוצר ישראל כ"ץ פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כדי שזה יזמן לבירור את היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, בחשד לתדרוכים מגמתיים נגד השר מקבינט הקורונה.
|
|
|
ועדת הפנים שמעה (יום ד', 11.11.20) את עמדת משרד הפנים והשלטון המקומי בעניין אופן גביית חובות על יד הרשויות המקומיות. בדיון הקודם בנושא הצעת חוק חברות הגבייה, הוועדה גיבשה נוסח הצעת חוק לפיו מוצעים לרשויות המקומיות שלושה מסלולים לגביית חובותיהן שלא באמצעות חברות גבייה פרטיות.
|
|
|
ועדת העבודה והרווחה אישרה (יום ד', 11.11.20) את ההסכם בין משרד האוצר והביטוח הלאומי הקובע כי מי שהיה מובטל במשך תקופה ממושכת בעקבות התפרצות נגיף הקורונה יוענק לו מענק בסכום של 2,000 שקלים. למענק יהיה זכאי כל מי ששולמו לו דמי אבטלה בעבור תקופה של לפחות 100 ימי אבטלה, בין אם רצופים ובין אם לאו, החל מיום 1 במרס 2020 ועד ליום 17 באוקטובר 2020. זאת, בתנאי שהשכר הקובע שלו טרום המשבר היה נמוך מהשכר היומי הממוצע במשק. מענק זה יינתן גם לבני 67 שאיבדו את מקום עבודתם בעקבות נגיף הקורונה.
|
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 11.11.20) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק הגנת הצרכן ולהקים מאגר של מספר טלפון של צרכנים שיאסר להתקשר אליהם לבצע שיחות שיווק מרחוק - "אל תתקשרו אלי". להצעת החוק הממשלתית צורפה גם הצעתם של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר.
|
|
|
מתחם מבוצר (יתכן מצודה) מימי בית דוד המלך (תק' הברזל, מאות 11-10 לפסה"נ) התגלה לראשונה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ביישוב חיספין שבגולן. החוקרים משערים כי המצודה נבנתה על-ידי ממלכת גשור, בת הברית של ממלכת בית דוד, לצורך שליטה אזורית. החפירה מתקיימת כהכנה להרחבת היישוב, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן, והשתתפו בה עשרות מתושבי היישובים חיספין ונוב, וכן בני נוער רבים מהמכינות הקדם-צבאיות מנטור, כפר הנשיא, אל-רום וקצרין, וחניכי שנת שירות מבי"ס שדה גולן.
|
|
|
|