מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, לא נחקר אפילו פעם אחת כאזהרה - מאשרת (יום א', 15.11.20) מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד יהודית תירוש. עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ, ציינה, כי ישועה העיד 11 פעמים - ולמרות שלכאורה נטל חלק מרכזי בעבירת השוחד הנטענת, מעמדו אינו ברור. הדברים עלו בדיון בבקשות ההגנה לקבל חומרי הגנה.

ישועה אמור להיות עד התביעה הראשון במשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. רוזן-עוזר טענה: "כל הפניות לוואלה עוברות דרך ישועה, והוא גם הפיק טובת הנאה של 15 מיליון שקל מעסקת יד2 המופיעה בכתב האישום. מי שקורא את כתב האישום, לא יכול להבין את מעמדו של ישועה. אבל מי שמעיין בנספח 1, שצירפה המאשימה שלא כדין, מגיע מיד למסקנה הזאת. מי שחשד שסיקור אוהד הוא עבירה, לא יכול להיות ספק שישועה הוא חלק ממעגל האנשים שביצעו את העבירה הזאת. אנחנו לא חושבים שהוא ובני הזוג אלוביץ ביצעו עבירה, אבל המדינה חושבת שכן. לכן עולה השאלה מה בדיוק מעמדו של ישועה".

השופט משה בר-עם חיזק את דבריה: "מה מפריד בינו לבין הנאשמים". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "הבנתי שהוא לא חשוד ולא עד". תירוש: "זה לא מה שאמרנו. הוא נחקר כעד, כי כל החשד הזה עוד לא היה. הוא לא נחקר באזהרה". בר-עם: "השאלה היא אם יש טעם לאבחנה. זו טענת ההגנה". רוזן-עוזר: "מה שקרה כאן מוכיח את האנומליה". בהמשך טענה רוזן-עוזר, כי לאחר אחת מחקירותיו של אלוביץ, מיהרו החוקרים לחדר החקירות וצילמו אותו - אירוע שלא בא לידי ביטוי בתמליל אותה חקירה. להערכתה, הדבר נועד לצורך הכנת תרגיל חקירה שלא יצא לפועל; התמונות נותרו עד לאחרונה בטלפון של אחת החוקרות. רוזן-עוזר הודיעה, כי ההגנה לא תסכים להגשת תמלילים כלשהם, בלא שתדע בוודאות שהתמליל נכון.

עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של שאול אלוביץ, התייחס לצו החיפוש כלפי א' - המקורבת לניר חפץ, שיחסיו איתה שימשו לטענת ההגנה את המשטרה כדי לשבור אותו. הוא הוצא בידי השופטת רונית פוזננסקי-כץ, והיה חלק ממערך ההתקשרויות הבעייתי שלה עם עו"ד ערן שחם-שביט מרשות ניירות ערך. לטענתו, היה זה תרגיל בלתי חוקי ויבסס חלק מבקשתו של אלוביץ להגנה מן הצדק. עוד אמר חן, כי המעצרים בתיק נועדו לשבור חשודים כדי שיהפכו לעדי מדינה. לדבריו, גם החיפושים ותפיסות הרכוש בביתם של בני הזוג אלוביץ היו בלתי חוקיים ומשפילים, ונועדו לשבור אותם כדי שיסכימו להיות עדי מדינה נגד נתניהו. חן ציין, כי טענת ההגנה מן הצדק תעלה רק בסיכומי המשפט ולא כטיעון מוקדם.

המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות התביעה, עו"ד ליאת בן-ארי, הגיבה על הבקשות בנוגע לתיק 4000: "לאחר שהוגשו הבקשות, בדקנו שוב את עצמנו ושאלנו שאלות, הרחבנו את היריעה והעברנו חומרים נוספים. היינו יכולים לתת הכל, אבל בזה היינו חוטאים לתפקידנו". פרידמן-פלדמן: "ואם זה מה שהם רוצים?". בן-ארי: "זה מנוגד לחוק ולפסיקה, וזה לא התיק היחיד במדינת ישראל. הבקשות כוללות שורה ארוכה של חומרים שאי-אפשר למסור: חומרים חסויים, תרשומות פנימיות, שיח בין עורכי הדין וניירות עבודה. זה לא עיקר חומרי החקירה בתיק ויש כאן ניסיון לפרוץ כל גבול".

מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד יהודית תירוש, הוסיפה, כי ההגנה מעלה טענות ללא ביסוס – ומבקשת לקבל חומרי חקירה בתקווה ששם יימצאו הראיות לטענותיה. לדבריה, לא היה צורך לעשות הסכם עד מדינה עם ישועה, ואין יסוד להנחה כאילו נעשה עימו הסכם כלשהו בחדרי חדרים. "לא הובטח לו דבר, לא סוכם איתו דבר, לא איתו ולא עם עורכי דינו", הדגישה. "כאשר שאלו אותו [החוקרים בתיק ניירות הערך של בזק] מאיפה הוא מכיר את שאול אלוביץ, הוא גולל סיפור שלם שהחזיק בבטן והיו לו מסמכים. קשה לקבל את זה, אבל ככה זה היה".

עוד אמרה תירוש, כי א' [המקורבת לניר חפץ] לא הייתה המקורבת היחידה שנחקרה בתיק, ו"לא דבר בלתי שכיח שנחקרים מבוקרים ושנעשה אצלם חיפוש, ואולי הם יכולים לשפוך אור על הפרשה. החיפוש אצלה נעשה כדין וחקירתה נעשתה כדין. אני לא אוהבת כל משפט שנאמר בחקירה הזאת - לא כל תשובה שלה וגם לא כל שאלה. כרגע ודאי לא הזמן לדון בכך. מה שחשוב הוא שכל המסמכים נמסרו להגנה".