בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משרד החוץ: פעילות שלנו זולגת למשרדים אחרים
|
מכון מתווים: "משרד החוץ, שמילא תפקיד מרכזי ולאורך שנים בפיתוח הקשר עם איחוד האמירויות ובחריין, הודר מהשלבים הסופיים של כינון היחסים" ● מכון קהלת: "דוח המבקר לא דיבר על נושא ההוצאות הקשיחות במשרד ועל הרפורמות הדרושות" ● שלח: "לעגן בחוק את מעמד משרד החוץ"
|
משרד החוץ [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה (יום ד', 18.11.20) בדוח המבקר 70ב' המעלה ביקורת על ההפחתה העקבית בחלק של משרד החוץ בתקציב המדינה - מהלך, שעל-פי המבקר "פגע בפעילות המשרד בארץ ובעולם". יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר כי החלטות הממשלה לא מתקיימות בנוגע למשרד החוץ בכוונת מכוון. "צריך להחליט שהדבר חשוב, ולעגן את זה בחוק כך שלא יהיה מו"מ מדיני שלא מנוהל ע"י משרד החוץ", אמר שלח. "כבר כמה שנים ששר החוץ מודר כמעט מכל המהלכים שישראל עשתה. ולכן נוכח הגישה המתעמרת הן בחוסר השיתוף ובקיצוץ התקציבי, צריך לעגן את מעמד משרד החוץ. אין תחליף למרכזיות של משרד החוץ - העובדה שיש למשרד אנשים על הקרקע לאורך שנים שנמצאים בכל מקום ומייצרים ידע שלא קיים במערכות האחרות, מחייבת שהם ינהלו את הדברים. הדבר הזה לא מובן לאורך הרבה שנים במדינת ישראל ועל כן זה דורש התערבות של הכנסת". מנהל חטיבה במשרד המבקר, יובל חיו, הציג את עיקרי הדוח והוסיף: "מדינת ישראל צריכה מערך חוץ הרבה יותר משוכלל ומתוחכם מכל העולם. יש לה מאפיינים ייחודים מאוד. הצורך הזה לא עומד בהלימה לדברים שעלו בדוח, כי ההסכמות התקציביות בכל הנוגע למשרד החוץ יתנו ביטוי להוצאות קשיחות וגמישות לצד ייזום תוכנית התייעלות בת-יישום, שימנעו את שיבוש פעילות משרד החוץ ויאפשרו לו להמשיך למלא את ייעודו". עוד אמר כי יש לראות האם יש מי שבודק איפה יש כפילויות בתקציבים של תפוצות וקשר עם קהילות בין שני המשרדים חוץ ותפוצות, כאשר עשירית מתקציב משרד החוץ מוקדש לנושא הקהילות ועל כך יש את משרד התפוצות. אורנה שגיב, המפקחת הכללית בשירות החוץ במשרד החוץ, הגיבה: "הדוח חשוב שנתן תמונה למצב העגום שנקלענו בגלל התקציב בשנים האחרונות בשנות בחירות. משרד חוץ בכל העולם הוא אחראי על עיצוב מדינות החוץ ותכלול הפעילות של המדינה הן בשגרה והן בחרום. המשרד פרוס ב-106 מדינות בנציגויות ובנוסף עם יחסים עם 160 מדינות. אין עוד גורם ממשלתי שיש לו את היכולת שיש לנו במשרד, ולכן הגיוני שאנו אמורים לבצע את כל התכלול ומשרד החוץ צריך לקחת חלק פעיל בתכלול הפעילות. ולצערנו יש פעילות של משרדים אחרים בשטח שנשמעים בדיעבד, והוא מצב לא בריא. יש גם בזבוז משאבים בכך. אנו מקווים שהסמכויות ישובו למשרד החוץ". שגיב הוסיפה כי חל שיפור מאז נכנס לתפקידו שר החוץ גבי אשכנזי והמשרד יוזם "שולחנות עגולים" בעיקר עם המשרדים הכלכליים, ו"יחד יש יותר שיח וקשב משני הצדדים. זה קורה גם כששר החוץ יוצא לביקור מדיני או ששר חוץ ממדינה אחרת מגיע הנה". משה בן לולו, ראש חטיבה במשרד החוץ: "היום כל חברת הזנק מבצעת עיתוק (רילוקיישן) עם תנאים יותר טובים ונוחים מאשר עובדי מדינה. פעם הנושא של משרד ממשלתי היה חזק וקבוע עד לפנסיה. היום אנשים נכנסים לתהליך ולא במטרה להישאר קבוע. אין היום תמריצים או שכר כדי לשכנע אנשים לנסוע לחו"ל. זה פגיעה בתא משפחתי, ולפעמים לבן הזוג אין כל עבודה. זו גם פגיעה בפנסיה. הכל תלוי בידי האוצר וזו לא החלטה של משרד החוץ לגבי כל התנאים של היוצאים לשליחות. יש תקינה הניתנת לנו על-ידי האוצר ועם השנים יש קיצוצים שנעשים כמו בכל המשרדים, ובכך כמות התקינה בעולם ירדה משמעותית ויש משבר של עובדים וקליטת כוח אדם. אגף התקציבים עתה מנסה לפתוח אתנו דף חדש ותקצבו אותנו על פעילות. לאחר מאבקים של השר, עברנו מ-1.38 מיליארד לתקציב של 1.6. לגבי כוח אדם, עדיין אנו במשבר בנושא. אין דיוני תקציב לגבי 2021 וממתינים לראות מה יקרה". המשנה לראש המל"ל, איתן בן דוד: "משרד החוץ, אין לו תחליף. הוא משרד מקצועי עם תשתיות רחבות של דיפלומטיה והבנה עמוקה של יחסי החוץ בין מדינות וכל הארגונים הבינלאומיים. כל נושא הקיצוץ במשרד החוץ שייך לנושא של סדרי עדיפות שלא נמצא בסמכותי או נתון להחלטתי. מנכ"ל משרד החוץ והשגריר במדינה כזו או אחרת היו שותפים קרובים לעשייה וכאשר דבר כזה לא קרה הסיבה הייתה רק בשל רמת חשאיות גבוהה ונדרשת של מהלכים נקודתיים". יום טוב רענן, ראש מטה משרד התפוצות: "הממשלה הפקידה בידי משרד התפוצות את הקשר עם הקהילות היהודיות ואנו בקשר מאוד טוב עם משרד החוץ והמשפטים. נפגשים זה עם זה ומחליפים תוכניות עבודה ומעבירים מידע. חלוקת העבודה בין המשרדים - משרד החוץ אחראי על הקשר הדיפלומטי עם המדינה ועם הקהילה זה אנחנו ובעיקר בתום החינוך". ד"ר נמרוד גורן, ראש המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית 'מיתווים': "למרבית ההזדמנויות, האתגרים והאינטרסים של ישראל יש כיום מרכיב מדיני בולט. דיפלומטיה זה לא רק הסברה, והיא לא נועדה רק לשרת את צורכי מערכת הביטחון. זה נכון, לדוגמה, לגבי ההסכמים עם מדינות המפרץ, לבניית יחסים עם הממשל החדש בארה"ב, למניעת הסלמה בעזה, ואפילו למאבק בקורונה. לשם כך דרוש מערך דיפלומטי חזק ויעיל. הדיפלומטיה העולמית משתנה. הזירה המדינית כבר לא נשלטת רק על-ידי מוסדות ממשלתיים ולאומיים. כיום, יש ריבוי שחקנים שפועלים להשפיע - חברות עסקיות, גורמי חברה אזרחית, ארגונים בינלאומיים, יזמים פרטיים ועוד. התחרות קשה והאינטרסים רבים. אל מול זאת, תקציב משרד החוץ הלך וקוצץ, תקנים בנציגויות מרכזיות בחו"ל נותרו בלתי-מאוישים, דיפלומטים הודרו מצמתי קבלת החלטות, והירידה במוטיבציה של אנשי משרד החוץ נתנה את אותותיה. את ההשלכות אנחנו רואים ממש בימים אלו, בכל הנוגע לכינון היחסים ההיסטורי עם מדינות המפרץ. משרד החוץ, שמילא תפקיד מרכזי ולאורך שנים בפיתוח הקשר עם איחוד האמירויות ובחריין, הודר מהשלבים הסופיים של כינון היחסים, ושר החוץ אפילו לא ראה מראש את ההסכם שהושג. משרדים ממשלתיים שונים עומלים בימים אלו על פיתוח קשרים עם מקביליהם במפרץ. מההתרשמות שלנו במתווים, ניכר שרבים מהם פועלים לבדם ומנסים לפלס דרך למפרץ, לעיתים תוך בחירה מודעת לעקוף את משרד החוץ". אשר פרידמן, מכון קהלת: "הייתי במערכת הממשלתית כמה שנים בתפקידים וכיום אני עמית-מחקר בנושא ובודק איך לשפר את מערך יחסי החוץ במדינת ישראל. כאשר מציגים את השאלה איך לתקן את העוול שנעשה למשרד החוץ למעשה מפספסים את העיקר כיוון שיש לשאול כיצד ניתן לשפר את המצב הדיפלומטי של מדינת ישראל. דוח המבקר לא דיבר על נושא ההוצאות הקשיחות במשרד החוץ ועל איזה רפורמות דרושות במשרד החוץ. הקיצוץ במשרד החוץ מתרחש באופן דומה ובמקביל במשרדי חוץ במדינות רבות בעולם". טל שחם, רפרנט שכר וכלכלה באגף התקציבים, משרד האוצר: "העבודה הפרטנית על תקציב משרד החוץ בדומה לעבודה על תקציבי משרדי ממשלה אחרים לשנת 2021 עדיין לא החלה. תקציב משרד החוץ המקורי עמד על 1.38 מיליארד ש"ח כאשר בפועל התקציב עמד על 1.66 מיליארד שקל, כך שניתן לראות שכן הועבר תקציב משמעותי נוסף. חשוב למשרד האוצר ליישם תוכנית אסטרטגית בהקשר למבנה משרד החוץ ובימים אלה מבוצעות פעולות להתנעת עבודה זו".
|
תאריך:
|
19/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
19/11/2020
|
|
עידן יוסף
|
+השבתת מכ"ם הגשם - כמו מלחמה בלי מודיעין
|
23:51 18/11/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
המכ"ם הישן, שלא תוחזק בשנים האחרונות בשל אי-אישור תקציבי, חדל לתפקד, ולאחרונה הוקצו שני מיליון שקל כדי לתקנו. המכ"ם יהיה מוכן רק בפברואר ▪ יו"ר ועדת הפנים: נראה שברח"ל לא מבינים את המציאות אם הם מתכוננים לצונמי, ולא לעליית פני הים התיכון ולמשבר האקלים שגורם שטפונות מדי חורף ( השירות המטאורולוגי בבית דגן)
|
|
|
|
משרד החוץ: פעילות שלנו זולגת למשרדים אחרים
|
|
"אנו יוצאים למלחמה ללא מודיעין", כך הגדיר ראש מנהל תפעול בעיריית אשדוד, שלמה רוטנברג, את חסרונו של מכ"ם בשירות המטאורולוגי, בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה על הערכות גופי החירום לחורף הקרוב. בדיון השתתף גם נציב כבאות והצלה ראשי, רב טפסר דדי שמחי. המכ"ם הישן, שלא תוחזק בשנים האחרונות בשל אי-אישור תקציבי, חדל לתפקד, ולאחרונה הוקצו שני מיליון שקל כדי לתקנו. המכ"ם יהיה מוכן רק בפברואר.
|
|
|
עובד שנמצא בבידוד לא יקבל שכר על יום הבידוד הראשון בלבד. המדינה תשפה את המעסיק על עלות היום השני לבידוד ולאחר מכן על מחצית מעלות הבידוד למעסיק, כשהשיפוי יינתן באמצעות המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, מעסיקים עד 20 עובדים המדינה תשפה בסך 75% מעלות הבידוד. בקשות המעסיקים לשיפוי יוגשו החל מחודש פברואר, זאת על-מנת לתת למוסד להיערך למתן השירות, אולם הזכאות תהיה רטרואקטיבית מיום תחולת החוק.
|
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 18.11.20) את בקשת משרד החקלאות לתקן את תקנות תכנון משק החלב, העוסקות בשליחת הודעות לרפתנים וייצור חלב באומנה. בפתח הדיון התייחס היו"ר יעקב מרגי למשא-ומתן בין הרפתנים למשרדי החקלאות והאוצר, ולכך שהאוצר נמנע מלאשר את בקשת שר החקלאות לאפשר חצי שנה נוספת של תכנון במשק החלב, עד להגעה להסכם. "האוצר לא יכול להתנהל בצורה כוחנית וחד-צדדית, יש עוד שחקנים בזירה", אמר.
|
|
|
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ג', 17.11.20) דיון לבחינת נושא הפחתת מחלות גנטיות ומומים מולדים בחברה הערבית בישראל. מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות החינוך במשרד החינוך אפרת לאופר, הודתה בפני הוועדה כי אין במשרד חומר שמלמד על מחלות גנטיות וכי הם פעילים בכל הקשור לקידום כישורי חיים, ואמרה: "אין לנו תוכנית העשרה לתלמידים, אבדוק מול המשרד ואחזור לעדכן את הוועדה".
|
|
|
ועדת הכלכלה התכנסה (יום ד', 18.11.20) לדיון מיוחד שעסק בנושא "מיזם המטרו בגוש-דן ומיצוי זכויות הציבור". במהלך הדיון ביקש היו"ר יעקב מרגי את עמדת נציג משרדי האוצר והתחבורה באשר למיזם, ברקע אמירות של שרת התחבורה, ח"כ מירי רגב, בעניין. נציגי שני המשרדים הבהירו כי המיזם מקודם, ונציגת משרד התחבורה, חני דודי, אף הוסיפה: "השרה הנחתה אותנו להתקדם עם התכנון בכל הכוח ולבחון אותו בעת היישום והביצוע. היא דיברה על התקצוב של הביצוע". היו"ר מרגי אמר בתגובה: "השרה לא יצאה מהמטרו"
|
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|