המדינה תשפה מעסיק עבור 50% מהבידוד

עובד שנמצא בבידוד לא יקבל שכר על יום הבידוד הראשון בלבד. המדינה תשפה את המעסיק על עלות היום השני לבידוד ולאחר מכן על מחצית מעלות הבידוד למעסיק, כשהשיפוי יינתן באמצעות המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, מעסיקים עד 20 עובדים המדינה תשפה בסך 75% מעלות הבידוד. בקשות המעסיקים לשיפוי יוגשו החל מחודש פברואר, זאת על-מנת לתת למוסד להיערך למתן השירות, אולם הזכאות תהיה רטרואקטיבית מיום תחולת החוק.

בגין הבידוד ינוכו עד 4 ימי מחלה ממכסתו הצבורה של העובד. בשונה ממחלה רגילה, בגין סופי שבוע וחגים שאינם מוגדרים כימי עבודה לא ינוכו ימי מחלה. במצב שבו לעובד נגמרה מכסת ימי המחלה יכנס העובד ליתרה שלילית על חשבון ימי מחלה עתידיים. הסדרים מיטיבים במגזר הציבורי יגברו על נוסח החוק ובשוק הפרטי יוותר הדבר לשיקול המעסיקים.

זאת לאחר שמליאת הכנסת אישרה (יום ד', 18.11.20) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) ( הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדו הצעות פרטיות של חברי הכנסת קרן ברק, משה ארבל, אוסמה סעדי, מיקי לוי, עודד פורר מתן כהנא, אחמד טיבי וסונדוס סאלח. 24 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים.

הצעת החוק הוגשה ברקע החלטת בג"ץ, לבטל את תעודת המחלה שהוצאה על-ידי משרד הבריאות עד שהגורמים הרלוונטיים יבחנו מיהו הגורם שראוי שיישא בנזק הכלכלי שנגרם מחובת הבידוד שהוטלה על עשרות אלפים רבים של ישראלים בתקופת משבר הקורונה. בג"ץ נימק את החלטתו, בראש ובראשונה, בכך שהימצאות בבידוד מכוח הצו אינה מהווה "מחלה" כהגדרתה בחוק דמי מחלה.

יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ הציג את ההצעה ואמר: "הקורונה שנפלה עלינו יצרה מצב שעשרות ומאות אלפי אנשים נכנסו לבידוד והנטל נפל הן על המעסיקים והן על העובדים. ימים אלה ירדו להם כימי מחלה, אבל בג"ץ החליט שימי בידוד זה לא מחלה. נותר מתווה של התעשיינים, האוצר וההסתדרות ומי שהובל שם לשחיטה היו העובדים שהיו צריכים לשאת בנטל של כל ימי הבידוד. גם הקואליציה וגם האופוזיציה הבינו שזה לא מושלם אבל נכנסו לפרטי פרטים. לגבי העצמאים אנחנו צריכים עוד לייצר מתווה שישפה אותם בצורה המתאימה. אנחנו לא רוצים לנצח אותם".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לא ראוי כי עשרות אלפי עובדים ייפגעו בשכרם ויהיו חשופים לפיטורים בשל הכנסתם לבידוד לשם המאבק הלאומי בהתפשטות הקורונה, מבלי שיש להם זכות בחירה אם להיכנס לבידוד ובעיקר נוכח האינטרס הציבורי בהמשך שיתוף הפעולה עם החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות. שיתוף פעולה שעשוי להיפגע אם עובדים יחששו לשכרם ולמקום עבודתם.

חששם של המעסיקים בדבר השתת כלל הנזק הכלכלי מהוראות הבידוד עליהם מובן וראוי שבמסגרת התוכניות הכלכליות להקל על עצמאים ועסקים ולעודד העסקת עובדים בתקופת משבר הקורונה, תהיה התייחסות נאותה גם לחשש זה באופן שיחלק את הנזק הכלכלי בצורה מושכלת בין המעסיקים למדינה".