|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
הרשות להגנת הפרטיות נגד כפיית התקנת "המגן"
|
מזהירה את קבינט הקורונה מפני פגיעה בלתי מידתית בפרטיות, הפללה של חלקים ניכרים בציבור שינסו לחמוק מחובה זו ומדרון חלקלק העלול להפוך את ישראל ל"מדינת מעקב"
|
|
תנאי לכניסה למקומות ציבוריים?
|
|
|
|
|
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מתנגדת בתוקף לאפשרות של הטלת חובה להתקין את יישומון "המגן", כחלק מהפסקת השימוש באיכוני השב"כ. קבינט הקורונה דן באפשרות זו, לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע לא תגביל את השימוש באיכוני השב"כ למקרים בהם חולה קורונה מסרב לשתף פעולה בחקירה אפידמיולוגית. אחת האפשרויות הנבדקות היא להתנות את הכניסה למקומות ציבוריים בקיומו של היישומון.
הרשות, המתנגדת בתוקף לשימוש בכלי השב"כ וקוראת לפעול להטמעת כלי אזרחי, אומרת (יום ט', 22.11.20), כי החוק קובע במפורש שהתקנת יישומון אזרחי תהיה מרצון ולא בכפייה; לכן, כפייה שכזאת מחייבת חקיקה ראשית. לדבריה, הטלת חובה מהווה פגיעה בלתי מידתית בפרטיות, והתניית כניסה למקומות ציבור בהתקנת היישומון תהווה בפועל כפייה גורפת על כלל האוכלוסייה - או פגיעה בזכות היסוד להיכנס לאותו מקום.
הרשות מוסיפה: "הטלת חובה על כלל תושבי ישראל להתקין יישומון או טכנולוגיה אחרת תגביר באופן משמעותי ביותר את תחושת המעקב בקרב הציבור, שיחויב מעתה ואילך להתקין באופן אקטיבי יישומון אשר נועד לעקוב אחר תנועותיו במרחב ומעביר דיווחים אוטומטיים למשרד הבריאות. ההשלכות של הטלת חובה כזו בהיבטי הפגיעה בפרטיות עשויות לכלול בין היתר אפקט מצנן שייווצר בעקבות תחושת המעקב שתהפוך כעת מוחשית הרבה יותר".
הרשות גם מזהירה מכך שחוסר האמון הציבורי הנוכחי באמצעי המעקב, יוביל רבים לחפש דרכים לעקוף את החובה, כמו למשל הגעה למקומות ציבוריים ללא טלפון נייד. "התוצאה עשויה להיות הפללה של חלקים נרחבים בציבור, אשר לא יקיימו דרישה זו מתנאי התו הסגול. זאת, בפרט אשר לא ברור כיצד תיושם החובה בכל הנוגע לאוכלוסיות שאינן משתמשות בטלפון חכם (כגון במגזר החרדי, ילדים במוסדות חינוך ועוד)".
לדברי הרשות, כמה מן המדינות המחייבות שימוש ביישומונים מאופיינות דווקא בתחלואה רבה, בעוד מדינות בהן אין חובה כזו או לא נעשה כלל שימוש באיכונים טכנולוגיים - התחלואה נמוכה יחסית. "לא ידוע על דמוקרטיות מערביות אשר עושות שימוש גורף בטכנולוגיה לאיתור מגעים המופעלת בכפייה, ולטעמנו אין מקום כי דווקא ישראל תהא החלוצה בתחום". לבסוף מזהירה הרשות מפני מדרון חלקלק, העלול להפוך את ישראל ל"חברת מעקב". לדעתה, יש להפעיל תמריצים חיוביים להתקנת "המגן", כגון מימון ימי הבידוד בידי המדינה וקיצור תקופת הבידוד.
|
| תאריך:
|
22/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
22/11/2020
|
|
איתמר לוין
|
|
+אין עדויות להדבקה בעת הנקה
|
|
23:41 22/11/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
המשרד הישראלי, כמו משרדי הבריאות בכמה מדינות בעולם, ממליץ לנשים מיניקות להמשיך להניק, אך בה בעת לעטות מסכה ולהקפיד על היגיינה
([צילום: חנה מקיי/AP])
|
|
|
|
+חדרה: קנס למועדון סנוקר
|
|
18:34 22/11/20 | עידן יוסף |
במסגרת אכיפה יזומה לבחינת עמידה בהנחיות משרד הבריאות, חשפו במהלך סוף השבוע שוטרי תחנת חדרה בית עסק בעיר שהיה פתוח בניגוד להנחיות ובתוכו עשרות מבלים שאוכלים שותים ומשחקים סנוקר, תוך הפרת הנחיות משרד הבריאות.
על פי הנחיית השוטרים, בעל המקום פיזר את האורחים ונרשם לו קנס בסך 5,000 שקל.
|
|
|
|
+חיסון הקורונה בדמותו של כריך
|
|
18:12 22/11/20 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
שתי פרוסות דקות של בשורות טובות וביניהן שכבה של סכסוכים, עיכובים ואכזבות ▪ על הממשלות לתקשר בצורה ברורה את הליכי האישור וההפצה, ולהשקיע בשרשרת ההפצה ובהכשרת כוח האדם
(משימת אדירים [צילום: טיימי אלווארז, AP])
|
|
|
|
הרשות להגנת הפרטיות נגד כפיית התקנת "המגן"
|
|
מבחינתו של העולם המצפה בכליון עיניים לחיסון לקורונה, 2021 תהיה שנת כריך: שתי פרוסות דקות של בשורות טובות, וביניהן שכבה של סכסוכים, עיכובים ואכזבות - צופה "The World in 2021" של אקונומיסט. מקבלי ההחלטות חייבים לצמצם ככל הניתן את המילוי הזה; רבבות חיי אדם תלויים בכך.
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים  והפעם - פייק-מדינה יהודית, דורשים הכרה, אנוכיות, ישוחרר ויפוצו "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) שבוע טוב והרבה בריאות ואושר
|
|
|
|
|
השאלה הבוערת הבאה בתחום הקורונה היא מה יהיה התור במתן החיסונים, שלפחות בחודשים הראשונים יהיו בכמות קטנה בהרבה מן הנדרש. שרי בריאות ברחבי העולם מתחילים להרכיב את הרשימות, והמשימה קשה מן הצפוי – מדווח (מוצ"ש, 21.11.20) וושינגטון פוסט. מדינות צריכות להתמודד עם שאלות של הוגנות ועדיפויות. עליהן לקבוע כיצד לאזן בין הצלת חייהם של מי שמצויים בסיכון הגבוה ביותר והורדת התחלואה, לבין שמירה על העובדים החיוניים ביותר – ויש גם להגדיר מיהם אותם עובדים.
|
|
|
|
|
ישראל הגיעה (יום ו', 20.11.20) להבנות עם חברת התרופות הבריטית אסטרהזניקה, לרכישת כעשרה מיליון חיסונים נגד נגיף הקורונה. על-פי ההסכם, חברת אסטרהזניקה תספק לישראל כ-10 מיליון מנות חיסון נגד נגיף הקורונה, שישמשו כ-5 מיליון אזרחים. זוהי כמות החיסונים הגדולה ביותר שתגיע לישראל.
|
|
|
|
|
איני משפטן, ואיני בנו של משפטן, אך בכוונתי לעסוק הפעם דווקא באנשי משפט: כבוד השופט חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית הדין העליון שלנו, והגברת דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי של מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
