מחלוקת על זכויות בפרויקט של התעשיה האוירית לייצור כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) לשוק האזרחי נחשפות בתביעה בסך 20 מיליון שקל שהגישו מפתחי הכלי נגד תע"א. על-פי התביעה, לפני מספר שנים הוערך השוק בתחום זה ב-2 מיליארד דולר, ושווי חברת-הבת שהקימה תע"א לפעילות בו הוא 30 מיליון דולר.

הפרויקט מכונה ART - ראשי תיבות של Aerial Robotic Tractor, טרקטורון ממונע בעל מצנח. בראש התובעים עומדים גיא דקל, אשר היה קבלן חיצוני של תע"א, יזם את הכלי ועמד בראש צוות הפיתוח שלו; וליאור זיוון, שהיה עובד תע"א ויזם את ה-ART יחד עם דקל. תובעים נוספים הם אלירן ברכה, איתן זיו, אולגה ירוקר, לירון איתן וגיא מרום שמילאו תפקידים שונים בפרויקט. לצד תע"א נתבע גיורא עירן, העוזר למנכ"ל החברה (שהיה אז יוסי וייס) ומי שריכז את הפרויקט בחברה. התביעה הוגשה (יום ד', 25.11.20) לבית המשפט המחוזי מרכז.

על-פי התביעה, דקל וזיוון יזמו בצורה פרטית בשנת 2010 את פיתוח הכטב"מ, בתקופה זה תע"א לא עסקה כלל בכלי טיס כאלו לתחום האזרחי אלא רק לתחום הצבאי. במקור הוא נועד לתחום החקלאות והיה לו פוטנציאל להרחבה לשימושים אזרחיים נוספים. לאחר שלב הפיתוח הראשוני, הציעו דקל וזיוון לעירן לקדם את הפרויקט בתע"א ובשנת 2015 נענה וייס להצעה והוציא הנחיה מפורטת בנוגע לניהול הפרויקט. בין היתר נקבע, כי הוא ינוהל בידי חברת-בת שבה יהיו זכויות גם לדקל וזיוון, והוצעו להם 3% ממניותיה לכל אחד ותגמולים נוספים.

לטענת התובעים, בפועל נוצרה סחבת הן בהקמת חברת-הבת (בשל התנגדות של גורמים בתע"א) והן בעיגון זכויותיהם. בשנת 2017 הציעה חברת הייעוץ KPMG לתע"א מנגנון למתן תגמול הוני לשניים, אך על פיו הם אמורים היו לקבל שיעור נמוך בהרבה מהמגיע להם. לדבריהם, תע"א גרמה ל-KPMG לחשוב שהם רק אנשי מקצוע ולא מייסדים, וכך הוצעו לכל אחד מהם 1% ממניות החברה במקום 8.4%. דקל וזיוון דחו חישוב זה, ואילו תע"א - לטענתם - נקטה סחבת בהקמת החברה ואף רמזה על אפשרות ביטול הפרויקט.

בסופו של דבר הופסקה ההתקשרות עם דקל בדצמבר 2017, זיוון התפטר בינואר 2018 לאחר שזומן לשימוע על העברתו לתפקיד אחר ושיחות על הסכם פשרה עלו בתוהו. לטענתם, תע"א החלה לכנותם "שקרנים" ו"עושי צרות", דבר שפגע במיוחד באפשרויות התעסוקה של דקל. בשנת 2019 הקימה תע"א לבדה את חברת גרו-ווינגס רובוטיקס לניהול פרויקט ART, אשר שוויה הוערך בתקשורת ב-30 מיליון דולר. לטענת התובעים, מהלך זה מלמד שתע"א החליטה להיפטר מהם כדי לקטוף לבדה את פירות הפרויקט. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד שחר אגמון, וטרם הוגש כתב הגנה.

בנספחים לתביעה נכלל מכתב ששלח עו"ד יונתן פייגין, מלשכת היועץ המשפטי של תע"א, לבאי-כוחם של התובעים ובו נדחות כל טענותיהם ודרישותיהם. לדברי פייגין, דקל וזיוון פיתחו את הכטב"מ בעת עבודתם עבור תע"א ולכן ההמצאות שייכות לחברה (תוך שהם זכאים לגמול כמקובל בה) - אך הם סירבו לחתום על המסמכים הדרושים לרישום הפטנטים על שמה. עוד אומר פייגין, כי גרו-ווינגס עושה שימוש בפתרונות ובטכנולוגיות אחרות לגמרי מאלו של ה-ART המקורי ולכן אין בסיס לטענותיהם של דקל וזיוון.

לדברי פייגין, לא סוכם דבר עם דקל וזיוון ואין להם כל זכויות מול חברת גרו-ווינגס. הוא גם טוען, כי דקל נתפס בעבר בקלקלתו, כאשר הגיש דיווח כוזב על הוצאות נסיעה וניסה לבצע עבודות עבור מפעלים שונים של תע"א תוך שימוש בכלי, בצוות ובמשאבים שלה עצמה. דקל וזיוון גרמו בעיות הולכות ומחמירות ל-ART "עד כדי חבלה ממש", הוא טוען. לבסוף הוא אומר כי לאחר הפסקת ההתקשרות עם השניים נעשו פרסומים שפגעו בתע"א, והיא שומרת על זכויותיה בהקשר זה.