הרבנות הראשית לישראל פרסמה הנחיה חדשה למועצות הדתיות, למחלקות הכשרות ולרבנים המקומיים, ולפיה לא ינקטו נוסח תקיף כלפי בעל בית אוכל שהחליט מדעתו לוותר על תעודת הכשרות, לרבות משיקולים כלכליים ואחרים, ולא מכשל כשרותי שהתגלה בו.

בהנחיית יועמ"ש הרבנות הראל גולדברג וראש אגף הכשרות הארצי הרב יעקב סבג, נאמר כי אין להימנע מפרסום על הסרת הכשרות, אך יש להקפיד על כך שלא יופיעו ביטויים שיש בהם כדי להציג את בעל בית האוכל כגורם המכשיל את הציבור ובכך לפגוע בשמו הטוב. בכלל זה, התבקשו נותני הכשרות להקפיד כי לא יופיעו במסגרת הפרסום דברי אזהרה וכיוצא בהם, אלא יש להסתפק בפרסום דבר הסרת הכשרות והסיבה לכך, תוך הבהרה כי החל מן המועד שיפורסם אין לרבנות המוסמכת יותר אחריות על כשרות המקום.

אולם ככל שהסרת הכשרות נובעת מהפרה חמורה של נהלי הכשרות בעסק, באופן שהצדיק את הסרת תעודת ההכשר, כפוף לכל דין, נקבע שהרבנות המקומית רשאית לפרסם בפני הציבור לא רק את דבר הסרת הכשרות, אלא אף את הסיבה להסרת ההכשר, ככל שתראה לנכון, וגם לציין במסגרת הפרסום אזהרה לציבור לבל ייכשל.

ברבנות אומרים כי אין חולק בדבר החשיבות להביא את דבר הסרת הכשרות, מכל סיבה שהיא, מבית עסק מסוים בתחומי הרשות המקומית לידיעת ציבור שומרי הכשרות בעיר. לדבריה, שומר כשרות שהורגל לסעוד לבו בבית אוכל מסוים, שהחזיק בתעודת הכשר, עשוי שלא לשים לב בהכרח לכך שמבית האוכל הוסרה הכשרות וכי הוא לא נתון עוד לפיקוח כשרותי מטעם הרבנות המוסמכת. עם זאת, הודגש, חשוב להקפיד כי דבר הפרסום על-ידי הרבנות המקומית יעשה באופן מידתי וענייני כך שישרת את התכלית לשמה נועד הפרסום.

השינוי מתבצע לנוכח פניות שקבלו על כך שאופן הפרסום על-ידי רבנויות מקומיות בדבר הסרת כשרות מבתי עסק שהחליטו, על-פי בחירתם, שלא לקבל עוד שירותי פיקוח כשרותי ולהציג עצמם ככשרים. בהתאם לפניות שהתקבלו, נטען כי פרסומים אלו כללו לעיתים גם ביטויים שעשויים להתפרש כפגיעה בשמם הטוב של בעלי העסקים.