רו"ח איציק חדד, שהיה גזבר מפלגת קדימה בעשור שעבר, ירצה 200 שעות שירות לתועלת הציבור וישלם קנס של 10,000 שקל. כך קבע (יום ב', 30.11.20) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מוטי לוי. חדד הודה והורשע בהפרת אמונים בתאגיד, לאחר שהמדינה חזרה בה מן האישומים העיקריים נגדו.

בכתב האישום המקורי, שהוגש לפני ארבע שנים, הואשם חדד בגניבת 2.25 מיליון שקל מהמפלגה יחד עם מי שהיה רואה החשבון שלה, מוטי מימון. על-פי כתב האישום המקורי, בשנת 2006 אישרו מימון וחדד מכוח תפקידיהם תשלומים של מיליון שקל לחברת מחשבים, שמימון היה שותף בה וחדד היה רואה החשבון שלה. באישום שני נטען בשעתו, כי לקראת הבחירות בשנת 2009 הקימו חדד ומימון את חברת י.ע.ל.ם, כדי להעסיק את עובדי קדימה במערכת הבחירות. למטרה זו העבירה לה המפלגה 12.7 מיליון שקל, מתוכם - טענה אז המדינה - גנבו השניים 2.25 מיליון שקל, והשתמשו ב-1.5 מיליון שקל מתוכם כדי להגיש ערבות במכרז לרכישת קרקע בשוהם. אולם, כאמור, המדינה חזרה בה מאישומים אלו, וחדד הודה רק בכך שהוא לא דיווח לציפי לבני, שהייתה אז יו"ר קדימה, על קשריו עם מימון ועל החששות שהתעוררו בליבו בנוגע להתקשרויות עם מימון.

לוי דחה את בקשתו של חדד לבטל את הרשעתו, באומרו: "בהיבט של האינטרס הציבורי, אין להקל ראש בחומרת מעשיו של הנאשם, אשר הפר את האמון שניתן בו על-ידי ראשי המפלגה וציבור חבריה. הנאשם פעל בניגוד עניינים משמעותי ולא יידע את ראשי המפלגה על עסקיו המשותפים עם מימון ובעיקר על החשדות והחששות שלו כלפי התנהלותו של מימון ביחס לכספי המפלגה... מצופה מכל עובד ציבור או עובד תאגיד, ובמיוחד מכל עובד בכיר, לדווח על ניגוד
העניינים שבו הוא מצוי ולדווח על כל חשש או חשד ממשי שמאן דהוא אחר סטה מהשורה ושלח
ידו בכספי הציבור או התאגיד; כך, בפרט, כשמדובר בעובד בכיר ביותר, כגון במי שמכהן כגזבר
של התאגיד". לדבריו, הפגיעה האפשרית בחדד שקולה כנגד האינטרס הציבורי של ההרשעה, והיא אינה צפויה להיות עד כדי סכנה לאפשרותו להתפרנס ממקצועו.

בנימוקיו לעונש אומר לוי, כי הפגיעה בערכים המוגנים הייתה גבוהה למדי ונסיבות ביצוע העבירה היו חמורות למדי. מאידך-גיסא, לקדימה לא נגרם נזק ממשי אלא רק תדמיתי, חדד לא ביצע פעולה ממשית ולא תכנן את ביצוע העבירה. העונש הרגיל היה אמור להיות שלושה-עשרה חודשי מאסר, אך בשל חלוף הזמן - ניתן להסתפק גם בעבודות לתועלת הציבור. נימוק נוסף להקלה בעונש הוא הפער הניכר בין כתב האישום המקורי לבין זה שבו הודה חדד, וכן העובדה שהוא למעשה הודה כבר במשטרה בעבירה בה הורשע בסופו של דבר. את המדינה ייצגו עוה"ד הילה גבאי ופנינית בן-עמי, ואת חדד - עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת.