אלעד צדיקוב מארגון אופק וחבר מועצת העיר הרצליה, שהתחנך במערכת החינוך הממלכתית וחזר בתשובה, סיפר על חוויה שהייתה לו כתלמיד, כאשר במקום לומר את המילה אלוהים או ה', הייתה מורתו אומרת "ויאמר הסופר המקראי". עוד אמר: " אתם צודקים שנכנסות עמותות שמקבלות תקציבים. מנגד יש היום עץ אשוח, פסח-פסחא ועוד. בחטיבה בהרצליה ראינו כבר חנוכה כריסטמס עם עצי אשוח".

דליה פניג ממשרד החינוך אמרה: "אני לא מזהה בעיה. בתוך תכני הלימוד יש הרבה מאוד אוטונומיה". יובל סרי, מנהל תחום דעת תרבות יהודית ישראלית במשרד, אמר: "זהו תחום חובה שנלמד היום בבתי הספר הממלכתיים. לומדים על מגילת העצמאות ואישים מהציונות והתוכנית מאוד מגוונת. כלומר, לא מעט טקסטים מארצות האיסלאם. הוצאנו סבסוד ותמיכה לתוכניות משלימות, כל התוכניות נבדקו בהתאם לתבחינים שלנו. אם יש בעיה אנחנו מיד בודקים מול הארגונים ומתקנים. עם זאת, רוב המשאבים שלנו מושקעים במורים, אנחנו נותנים תוכנית רחבה כדי שכל אחד ימצא את עצמו בתכנים. מדובר בתהליך משמעותי ובוודאי שיש מקום לכולם".

ח"כ קטי שטרית (ליכוד) אמרה כי לא מדובר בדבר חדש: "התוכניות האלה נמצאות במשרד החינוך כבר למעלה מ-15 שנה, עוד מתקופתה של יולי תמיר, ולכן אי-אפשר בהכרח להגיד שהתוכניות החיצוניות הן תוכניות ימין קיצונית או תעמולה דתית. מפה ועד להגיע למסקנה שהתוכניות האלה מחזירות בתשובה המרחק גדול מאוד-מאוד. יש עצמאות למנהלי בתי הספר, האם כן או לא להכניס את התוכניות החיצונית האלה. הפורום החילוני מנסה לאנוס את בתי הספר בזרם הממלכתי לקבל את התיאוריה של מדינת כלל אזרחיה. הורים רבים שנמצאים בחינוך הממלכתי מבקשים חינוך יותר מסורתי. אני נגד הכפייה, בעד שכל אחד שיעשה מה שהוא רוצה, ובעיקר נגד לקחת מהמדינה הזאת עוד ועוד ועל-מנת לרוקן אותה מנכסיה".

ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) טען לאיפה ואיפה בין מערכות החינוך: "הפלורליזם חשוב, אבל המילה הזאת מכובסת כי קיימת רק בבית ספר חילוני. נכנסות עמותות אורתודוקסיות בלבד לבתי הספר הממלכתי, כשנקודת המוצא היא שהחילוניות היא עגלה ריקה. מה שמטריד אותי שזה לא קיים בבית ספר ממלכתי דתי – שם לא מלמדים על חילוניות ולא על יהדות רפורמית – יש יוצאים מנקודת מבט שהעגלה מלאה. על-פי דוח השקיפות התקציבית הפער בתקציב לתלמיד תיכון בממלכתי לממלכתי דתי עומד על יותר מ-30%. כשמדובר בתכנים הפער הוא יותר גדול. אני מתנגד להדתה, שמתקיימת רק במערכת החינוך החילונית".

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) אמר כי הוא אינו מסתיר שהוא בעד מדינת כלל אזרחיה: "ההדתה היא ברורה ונעשית יותר ויותר קיצונית, היא עברה תהליך של קנאות בתקופה של בנט, המשיכה עם פרץ ולא ניכר שזה נעלם. לצד ההדתה יש חדירה של הימין הקיצוני ביותר. עצם זה שמתייחסים אל החינוך כמכשיר תעמולה, אני גם מתנגד לשטיפת מוח שמאלנית, למערכת החינוך אל לעסוק בשטיפת מוח". ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) אמר: כשהורה שולח את הילד שלו לחינוך ממלכתי הוא מצפה לקבל חינוך ממלכתי. עמותות נכנסות על חשבון שעות ליבה. לא יכול להיות שהבת שלי בעקבות לימודים בבית הספר תצא שונה ממה שאני רציתי לחנך אותה.

ח"כ יוסף טייב (שס) שעלה לארץ מצרפת אמר: "הלכתם לאיבוד –אנחנו מדינה יהודית! מחצית מחיי ביליתי בפאבליק סקול (בית הספר הציבורי, ע.י.) ולמדתי מולייר, לה פונטיין ואבולוציה. עם זאת, כמדינה יהודית וכאחד שעלה לישראל ורוצה שילדיו ילמדו חינוך יהודי, אסור לנו לשכוח שלמדו בשנות המדינה הראשונות את נכסי היהדות. לצערי, היום תלמידי החינוך הממלכתי לא יודעים מה זה סידור ומה זה ארון הספרים היהודי. אפשר להוציא את ארון הספרים היהודי ממערכת החינוך, אבל אני חושב שהוא אבן יסוד לקיומנו פה בארץ-ישראל. בגלל ההוצאה של ארון הספרים היהודי ממערכת החינוך הממלכתית, נכנסות היום כל מיני עמותות שאתם היום מתלוננים עליהן".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), בעברו מנהל בית ספר בדימונה, אמר: "אני מכיר הרבה מאוד מנהלים שעומדים כסלע מוצק לפני ניסיונות של הדתה שקיימים בתוך המערכת. ברגע שמנהל בית ספר מסיט את מבטו, נכנסים סוכני שינוי לבית הספר. החילונים נתפשים כתינוקות שנשבו, ולכן אני חושב שצריך לעשות הגדרה של חילוניות. החילוניות הישראלית כבר כמעט לא קשורה לחילוניות פילוסופית שאומרת אין אלוהים. החילונים הישראלים לא מקיימים מצוות, אבל לא אומרים אין אלוהים. ראיתי בית ספר שקרא למורים להגיע לסליחות וזה יוכר להם כשעת השתלמות, אז מי שאומר שאין הדתה לא יודע על מה הוא מדבר".

ח"כ עמית הלוי (הליכוד): "אנחנו רוצים שהיהדות לגווניה השונים תבוא לידי ביטוי במערכת החינוך. שיטת הזרמים היא הגורם המפריד לצערי. כפייה פלורליסטית היא לא פחות כפייה מאשר כפיה אורתודוקסית. מה זה הפחד הזה ומה זאת הצנזורה הזאת? זאת היסטריה קיצונית שאינה נחלת הרוב. אני חושב שהפתרון הראוי הוא של אוטונומיה רחבה יותר למנהלים שמכירים את הלקוחות שלהם.

ח"כ עוזי דיין (הליכוד): "חינוך צריך להיות יותר יהודי ממה שהוא היום וגם יותר דמוקרטי. צריך לבדוק את נושא העמותות לראות מי נכנס לבית הספר, אך לא לשפוך את התינוק עם המים כי יש עמותות שמלמדות תכנים ראויים".

ח"כ יאיר גולן (מרצ) השווה לעברו הצבאי: "התופעה שעמותות נכנסות לבתי הספר היא תופעה שלילית. עמותות חיצוניות שנכנסו לצה"ל פגעו בסמכות המפקדים ולכן הוצאנו אותן מצה"ל, וכך גם צריך להיות בבתי הספר. צריך להיות שוויון בתקצוב, שוויון בארגון והקמת מועצת חינוך חילונית; ושוויון בתגבור לימודי היהדות, כלומר לא להעדפה של עמותות אורתודוקסיות. אנחנו לא מתנגדים לארון הספרים היהודי. אנחנו חייבים ללמד את התוכנית הללו במערכת החינוך שלנו אבל בצורה אחראית, מפוקחת ומקצועית".

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ): "אני שם בצד את הבעיות המבניות תקציביות למרות שזה שורש הבעיה. כלומר, האפליה של החינוך הממלכתי לעומת החינוך הדתי כגון תשומות שניתנות לתלמיד, הצפיפות בכיתה ועוד. החילונים הם החברה הגדולה ביותר בציבור הישראלי. מעבר לעניינים האלה שפה יש אפליה תקציבית וחוקית קשה, יש את עניין התכנים. לחינוך הממלכתי דתי יש מועצה, והוא נהנה מאוטונומיה, ואילו החינוך הממלכתי פרוץ והפקידים והשרים יכולים להכניס תכנים ככל העולה על רוחם, ולכן אנחנו רואים הדתה במערכת החינוך, וניסיון להכניס עמותות ותקציבים ופרויקטים לתוך מערכת החינוך הממלכתית. ההדתה היא ניסיון להחזיר את התלמידים שלנו בתשובה. הורה חילוני ששולח את הילד שלנו למערכת חינוך חילונית לא רוצה הטפות דת במערכת החינוך שלו. תנו לנו את הכבוד לקיים את המערכת שלנו ברוח האג'נדה שלנו. את החינוך הממלכתי תשאירו ממלכתי. לצערי יש כאן גם כשל פוליטי – העניין הזה תמיד נדחק לתחתית סדר העדיפות.

חברתו למפלגה, ח"כ תמר זנדברג, אמרה: "כשמדינת ישראל קמה, השירותים הממלכתיים היו חשובים מאוד. היום אנחנו במצב שהזרם הממלכתי הוא לא מוגן אלא פרוץ. אני תומכת בזרם ממלכתי, שבגלל סיבות פוליטיות הוא פרוץ וחסר הגנה, ואנחנו צריכים לספק לו את ההגנה המקורית שלו. בשם אנשים דתיים הייתי מתקוממת על התכנים העילגים שמועברים לילדים באמצעות עמותות שלא מוכשרות להעביר ידע לתלמידים. אל מערכת החינוך הממלכתית התגנבו תכנים שלא ראויים להילמד בו והם מדירים ערכים ליברליים. כואב לי שאנשים רוצים לפרוש מהמערכת הממלכתית ולהקים מערכות חינוך פרטיות. צריך לקיים דיון ערכי על מה צריך להיות במערכת החינוך הממלכתית".


הפרופסור נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם בסמינר הקיבוצים, אמר: "אני מבקש להיות יותר קונסטרוקטיבי - ההגינות אומרת שאם יש זרמים בישראל מעמדם צריך להיות שוויוני. אני לא מבקש לקבוע מי צודק ומי לא. הבקשה לשוויוניות בשם הממלכתיות ובשם ההגינות ולהעניק לכל הזרמים הממלכתיים את אותה מידת עצמאות פדגוגית. שנו את חוק החינוך הממלכתי כך שיהיה שוויון בין כל הזרמים. אודליה שינדרוף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "הדתה או לא הדתה היא סובייקטיבית לקהילה מסוימת. הזהות חשובה אך לא צריכה להיות אחידות".

סיכום את הדיון היו"ר רם שפע: "תודה לכולם על דיון מעמיק. יש אפשרות לייצר שוויון הרבה יותר ברור בין הזרמים. הפורום החילוני מייצג הרבה אנשים ולא מיעוט. אני מכבד את תשובת משרד החינוך, אבל משרד החינוך מיצר מציאות שרוב הארגונים הן במנעד רחב של השקפות. קראתי על הארגונים הללו שמשרד החינוך מאשר, ולא תמיד ההשקפות שלהם ראויות להילמד במערכת החינוך".