על הפרקליטות להעביר שורה של חומרי חקירה לסניגוריהם של בנימין נתניהו, שאול אלוביץ, איריס אלוביץ ונוני מוזס. כך קובעים (יום ג', 1.12.20) שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, שקיבלו חלקית את בקשות הנאשמים. משמעות ההחלטה היא, שברמה העקרונית מקבל בית המשפט את הטענה לפיה חומרי חקירה רלוונטיים לא הועברו, ודוחה את טענת הפרקליטות לפיה העבירה את כל הדרוש.

בית המשפט גם מקבל עקרונית את טענת הסניגורים, לפיה תרשומות של מו"מ בין עורכי הדין של עדי המדינה לבין נציגי המדינה הן חומרי חקירה רלוונטיים. הפרקליטות טענה, כי היה מו"מ שכזה רק בעניינו של ארי הרו וכי פרפראזה של תיעודו הועברה להגנה. פרידמן-פלדמן, בר-עם ושחם הורו להעביר מסמכים המתעדים את המו"מ שנערך עם באי-כוחו של שלמה פילבר.

בית המשפט דחה את הבקשה בנוגע לקלסר ובו תכתובות פנימיות של המשטרה והפרקליטות, וכן דוחות סודיים שהוגשו לבית המשפט בעת המעצרים בפרשה; השופטים קובעים, כי אין המדובר בחומרי חקירה. השופטים הורו להעביר שורה של מסמכים הקשורים לאילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר ומי שאמור להיות עד התביעה הראשון: רישומים של מסרונים, הפקה של מסרונים ותרשומת לגביו ישועה. הם דחו את הבקשה להעביר מסמכים נוספים הקשורים לישועה ולניר חפץ, מתוך הנחה שהחומרים הגולמיים כבר הועברו להגנה. הפרקליטות תעביר מסמכים הנוגעים לעוזי ארד (לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי) ואת המסמכים המתעדים את המו"מ עם עורכי דינו של ארי הרו; השופטים אומרים, כי בניגוד להודעת הפרקליטות - לא מצאו בתיק שהוגש להם את הפרפראזה על שיחות אלו.

הבקשה לקבלת מסמכים הנוגעים לאיסוף ראיות בתיקים השונים התקבלה בחלקה. הפרקליטות לא תעביר מסמכים שהוגשו לבתי המשפט במסגרת בקשות להאזנות סתר בעת חקירת הפרשות. לעומת זאת, היא תעביר מסמכים המתעדים את דבריהם של ראש מח"ש, קרן בר-מנחם, המשנה לראש מח"ש, משה סעדה, ודובי שרצר, שהיה חוקר בכיר במחלקה, בנוגע לחקירת תיקי נתניהו ולמעורבותו בה של אבי רוטנברג (שהיה בן-זוגה של ג'ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של נוני מוזס). הפרקליטות גם תעביר מזכרים של כמה מן החוקרים ובראשם תת-ניצב אלי אסייג, וחלק משיחה בין חפץ לבין נתניהו.

פרידמן-פלדמן, בר-עם ושחם גם הורו למדינה להמציא להם בתוך שבוע מסמכים החסרים בקלסרים שנמסרו להם. הם אישרו את הנוהל שקבעה הפרקליטות, ולפיו על הסניגורים להגיע למשרדיה כדי לעיין במסמכים שפרסומם עלול לפגוע בצדדים שלישיים. מסירת המסמכים להגנה תעוכב בשבוע, כדי לאפשר לפרקליטות לערער לבית המשפט העליון ולהוציא תעודות חיסיון כאשר הדבר נדרש.