שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים רומזים, כי לדעתם יש צורך לתקן את כתב האישום בתיק 4000 (בזק), כך שיהיה בו פירוט של המקרים בהם לטענת המדינה ביקש וקיבל בנימין נתניהו משאול אלוביץ סיקור אוהד חריג באתר וואלה. כך עולה (יום א', 6.12.20) מדבריהם בדיון בטענות המקדמיות של נתניהו ואלוביץ.

מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד יהודית תירוש, טענה בתגובה לטענות על העדר הפירוט: "ניסוח כתב האישום הוא פררוגטיבה של התביעה, ואי אפשר ללמוד מתיק אחד לתיק אחר. הפירוט הוא תלוי נסיבות ותלוי ראיות. הסיפור בכללותו מצוי בכתב האישום. הוא אינו כללי, הוא מפרט מה מיוחס לנתניהו".

השופט עודד שחם: "אתם יודעים על דרישות?". תירוש: "כן". שחם: "אתם יודעים מי דרש ומה דרש?". תירוש: "לא תמיד, אבל אנחנו לא צריכים לצבוע כל דרישה האם היא הגיעה מנתניהו". שחם: "אתם יודעים אלו דרישות נענו?". תירוש: "ודאי". שחם: "תציגו את זה. זה כל מה שהנאשם מבקש. הם זכאים לדעת מהן הדרישות שלשיטתכם נענו באופן ברור. זה על פני הדברים נדבך משמעותי בכתב האישום. העדר הפירוט של הדבר הזה דורש הסבר, ואם אתם יודעים - אין סיבה שלא לפרט".

תירוש: "זה יותר מורכב, זה לא כמו העברות כספיות בבנק. זו השתלשלות של עניינים, שכל אחד מהם כולל כמה דברים ולפעמים אלה אמירות כלליות. אם ניתן רשימה חלקית, יקפצו חברי: זה לא מלא. אבל זו המציאות, כי היא מורכבת". השופט משה בר-עם: "אם זה קיים בחומרי החקירה, אפשר לחלץ משם". תירוש: "כתב האישום אמור לספר את הסיפור לנאשם, כדי שיידע בפני מה להתגונן". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "אלה לא עובדות רלוונטיות?".

תירוש: "די להבין את שרשרת האירועים. אין עבירה לכל דרישה ודרישה. אני צריכה להוכיח איזושהי מסה קריטית. אם נאלץ להגיש רשימה, היא בוודאי תהיה תחת הכותרת שהיא איננה ממצה. לא תמיד ניתן להתחקות בדיעבד אחרי כל מה שהתבקש ומה שלא פורסם. אנחנו לא אומרים שסיקור אוהד הוא לגיטימי או לא-לגיטימי; לא בזה עוסק התיק. הוא עוסק בדרישות רבות להתערבות תוכנית מאוד מדויקת באתר וואלה, ולא בבקשה כללית לסיקור אוהד. מדובר בבקשות פרטניות שנענו באופן חריג. הפירוט שבכתב האישום מספק להבנת הנאשמים מפני מה הם מתגוננים. להביא דרישות ספציפיות, זה חוטא לתמונה הכוללת".

המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות התביעה, עו"ד ליאת בן-ארי, הוסיפה: "בתיק 1000 המצב שונה. אנחנו יודעים בכמה נרכשו שמפניות וסיגרים, אנחנו לא יודעים מתי כל דבר הועבר לידי נתניהו או שרה נתניהו. לדעתנו היה כתב אספקה סדיר".

תירוש גם התייחסה לטענת ההגנה, לפיה כתב האישום יצר אישיות משפטית פיקטיבית בדמות נתניהו ובני משפחתו. לדבריה, נתניהו היה ער לפרסומים שנעשו לבקשתה של שרה נתניהו, וכאשר מדובר באיש ציבור המבקש להיבחר שוב - יש חשיבות גם לפרסומים בנוגע לבני משפחתו. בתשובה לשאלת בית המשפט אמרה תירוש, כי ההחלטה בשאלה האם להעמיד לדין את התאגידים - בזק, וואלה וידיעות אחרונות - תתקבל בשבוע הקרוב.

סניגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, הגיב, כי ההגנה דורשת פירוט של הפניות של נתניהו עצמו, של שרה נתניהו, של ניר חפץ ושל זאב רובינשטיין. "הם טוענים שאני מודע - אבל למה? לתיבה שחורה?". הוא ציטט את דברי עד המדינה, שלמה פילבר, ולפיהם נתניהו השתומם לשמוע על קשר ישיר בין שרה נתניהו לאיריס אלוביץ.

סניגורו של אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, אמר כי התביעה שולחת את ההגנה "לשחות ללא גלגלי הצלה באוקיינוס של 100,000 מסמכים" ולמצוא לבדה מפני מה היא צריכה להתגונן. לטענתו, קיים פגם בסיסי בכתב האישום שאיתו ההגנה אמורה לצאת לדרך, בשל חוסר הפירוט בתיק 4000. חן הוסיף, כי פירוט האירועים קריטי להגנתו של אלוביץ, שכן רק כך ניתן להתמודד עם הטענה לפיה מדובר בקשר מושחת של תן וקח. לטענתו, נתניהו לא פנה מעולם לאיריס אלוביץ, מספר פניותיו לשאול אלוביץ היה "פחות מאצבעות יחד אחת" ו"תמונת המציאות הפוכה מזו שמצטיירת בכתב האישום". עוד טען חן, כי בכתב האישום מוזכרים בצורה כוללנית גורמים מקצועיים במשרד התקשורת ובבזק, מבלי שההגנה יודעת במי מדובר.

סניגוריתה של איריס אלוביץ, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, תהתה, כיצד החליט היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט שלא להעמיד לדין את אילן ישועה עוד לפני שהחלה החקירה. "הם החליטו מראש את מי יעמידו לדין ואת מי לא", טענה. "יש פה תיק שהוכוון מראש. זה כתוב שחור על גבי לבן, בלשונה היפה והמכובסת של פרקליטות מיסוי וכלכלה".