מחלקת התביעות במשטרת חדרה הביאה בצורה פסולה לידיעת בית המשפט מידע על עברו הפלילי של נאשם, והתעקשה לנהל את התיק נגדו למרות שהיה ברור שהאיש חף מפשע. כך עולה (6.12.20) מהחלטתו של נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן. הוא קיבל בחלקה את התלונה שהגישו עוה"ד שרון רינגר וארבל עמי-גא.
עאדל עמאש הודה והורשע ביולי 2019 בעבירות אלימות ונדון חודש לאחר מכן לשמונה חודשי מאסר; מאחר שהיה עצור עד תום ההליכים, הוא שוחרר בו ביום. למחרת שחרורו התלוננה גרושתו שהוא מאיים עליה ובהמשך התלוננה שהוא תקף אותה, ולכן נעצר עמאש וכעבור שבוע הוגש נגדו כתב אישום. במקביל ביקשה התביעה משופט בית משפט השלום בחדרה,
אהוד קפלן, שנתן את גזר הדין הקודם, להבהיר האם המאסר על תנאי שהטיל על עמאש יופעל רק במקרה של אלימות פיזית, או גם במקרה של אלימות מילולית. קפלן דחה את הבקשה באומרו, כי "לא קיים הליך של 'הבהרת גזר דין'. מה לא ברור במונח 'אלימות פיזית'?".
בנובמבר 2019, לאחר שלושה חודשים במאסר, זיכה קפלן לחלוטין את עמאש. רוזן מצטט את פסק דינו: "מלכתחילה תובע סביר לא היה מגיש כתב אישום על עבירת ניסיון התקיפה... במצב דברים זה, ראוי היה שהתביעה תחזור בה מהאישום בעבירה זו, ובנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, יש לדברים משמעות מיוחדת". קפלן מתאר את פניית התביעה אליו וממשיך: "מדובר היה בדרך לא נאותה לנסות לשנות החלטה שיפוטית, או לפחות להביא לידיעת בית המשפט עובדות שאינן צריכות להיות מובאות לידיעתו עת הוא דן בהליך החדש של הנאשם".
קפלן הוסיף: "עניין נוסף שקשור לאופן ניהול ההליך המשפטי הוא התעקשותה של המאשימה להמשיך ולנהל את התיק גם לאחר שנשמעה עדות המתלוננת והתברר לכל בר דעת שלא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם בעבירת ניסיון התקיפה, וספק אם ניתן יהיה להרשיעו בכלל באיזושהי עבירה בגין אותם אירועים. ניתן היה לצפות שהמאשימה בשלב זה תמשוך ידיה מהתיק, או לפחות תסכים בשלב זה לשחרורו של הנאשם ממעצרו, אך היא לא עשתה כן".
רוזן דוחה את הסבריה של ראש יחידת תביעות חוף, סגן-ניצב חגית זמיר, וקובע: "מדובר בבקשה תמוהה החורגת מסדרי הדין. יתר על כן, לא ברורה מה נפקות החלטת בית המשפט, לו זו ניתנה לבקשת התביעה. האם סבורה הייתה התביעה, כי בכוחה של אותה בקשה להביא לשינוי גזר דין? גזר דין של בית המשפט תוקפו בעינו עד מתן החלטה אחרת של בית משפט של ערעור".
עוד קובע רוזן, כי התביעה פעלה שלא כדין כאשר ציינה פעמיים בכתב האישום השני את העובדה שעמאש שוחרר רק לאחרונה ממאסר. בכך היא חרגה מהנחיה מפורשת של פרקליט המדינה בנוגע למקרים החריגים בהם מותר לציין עובדה זו בכתב האישום. "מוחוור בעליל, כי כתב האישום בתיק מושא תלונתכם אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, בהם קיימת הצדקה להזכיר עבירות קודמות שביצע הנאשם".
פגם שלישי בהתנהלות המשטרה היה בכך שהיא לא שילמה במועד את הפיצוי שפסק קפלן לטובתו של עמאש בשל מעצרו והעמדתו לדין בפעם השנייה - 26,700 שקל. קפלן הורה למשטרה ב-17.2.20 לשלם סכום זה תוך חודש, רק ב-23.3.20 ביקשה וקיבלה עיכוב עד 6.4.20 - וגם אז לא שילמה. למעשה, המשטרה לא שילמה גם במועד בו דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעורה - 13.5.20. "שומה על התביעה להקפיד על מועדים שנקבעו בהחלטות בית משפט. הדבר לא אירע בענייננו, עת התביעה הגישה בקשתה לעכב את ביצוע התשלום באיחור, תוך חריגה ממסגרת הזמן שקצב בית המשפט מלכתחילה לתשלום הפיצוי", אומר רוזן.
