ירון הלוי ומוטי מימון, אשר פעלו בתחום טעינת כרטיסי הרב-קו, חשדו בקיומה של שחיתות בתחום ובמיוחד ביחסים בין מנכ"לית משרד התחבורה דאז, קרן אייל-טרנר, לבין חברת הופאון (HopOn) שבשליטת עופר סיני ודוד מזומן - אך החליטו שלא לפנות למשטרה. חשד נוסף, שגם הוא לא הוכח, היה לשחיתות בבחירתה של רכבת ישראל בשירותיה של חברת שימקוטק. כך טוען הלוי, בתביעה בסך 10 מיליון שקל שהגיש נגד מימון.

הלוי מציג את עצמו, בתביעה שהוגשה (10.12.20) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כמומחה בניהול אסטרטגי, בייעוץ עסקי ובניהול משברים. מימון הוא בעל השליטה והמנכ"ל בחברת פיסנטרה, המעניקה שירותי טעינה לכרטיסי רב-קו וכיום היא הזכיין הבלעדי של אגד, דן והרכבת ומפעילה 3,000 עמדות טעינה. הלוי טוען, כי בשנים 2018-2017 חילץ את פינסטרה מהמשבר שאיים על קיומה, מימון התחייב להעניק לו בתמורה 10% ממניותיה אך הפר התחייבות זאת. הוא מעריך ששווי החברה כיום הוא 100 מיליון שקל, ומכאן היקף תביעתו.

על-פי התביעה, בעקבות היכרות ארוכה ביניהם - פנה מימון אל הלוי בשנת 2017 וסיפר לו על הטכנולוגיה של פיסנטרה לטעינת הרב-קו ועל קשייו לחדור לשוק. לדבריו, מימון היה מתוסכל במיוחד מדחיית הצעתו בידי הרכבת וחשד שמאחורי ההתקשרות עם שימקוטק עומדים שיקולים זרים. מנכ"ל הרכבת באותה עת היה שחר איילון, לשעבר סמפכ"ל המשטרה, והלוי הציע למימון להעלות בפניו את חשדותיו בנימוק שהוא יפעל מיידית נגד כל גילוי של שחיתות. מימון פעל כך ואכן בעקבות זאת נחתם הסכם בין הרכבת לבין פיסנטרה.

בראשית 2018 החל משרד התחבורה ברפורמה הגדולה בתחום הרב-קו, שעיקרה הפסקת הטעינה באוטובוסים ומעבר לטעינה בתחנות ובעמדות ייעודיות. מימון חשד, כי המשרד מעכב בחודשים ארוכים את הרפורמה כדי לאפשר לחברת הופאון להתארגן מבחינה טכנולוגית וכספית, והיה משוכנע שאייל-טרנר (מאוחר יותר מנכ"לית משרד האוצר לתקופה קצרה) "מצויה בקשרים חבריים ומשפחתיים עם מנהלי חברת הופאון". אביו של מימון אף הביע באוזני הלוי את החשש, שבכירים במשרד התחבורה לא יקיימו התמודדות הוגנת וידחקו בצורה בלתי חוקיות את רגליו של בנו.

מימון ואביו ביקשו מהלוי לסייע בהחדרת המוצר של פיסנטרה לחברות התחבורה הגדולות, והלוי הסכים בתנאי שיקבל 10% ממניות החברה. לטענת הלוי, בנובמבר 2018 הוא נפגש עם מימון במסעדת רביבה וסיליה ברמת השרון, והשניים סיכמו שהוא יקבל נתח זה של מניות ומחצית מרווחיה של פיסנטרה משימוש בכרטיסי רב-קו מחוץ לענף התחבורה. לדברי הלוי, בעקבות זאת הוא פעל במרץ רב לקידום ענייניה של פיסנטרה. בין היתר הוא "קיים פגישות עם אנשי חוק בדימוס, לבדוק חשד לעבירות פליליות של חברת הופאון ומנהליה בהפעלת לחץ פסול על משרד התחבורה לעכב את הרחבת הרפורמה לגוש-דן; וכן פגישות עם חברת חקירות לבחינת הקשר שבין חברת הופאון לבין דן וגורמים במשרד התחבורה".

על-פי התביעה, הלוי "הקנה חשיבות עליונה לחשיפת הקשר בין גורמים במשרד התחבורה לבין הופאון" והוא "נפגש עם גורמים בכירים לשעבר במשרד התחבורה כדי לברר את מהות הקשר" בין אייל-טרנר לבין הופאון. לדבריו, מימון סיפר לו, כי רן שדמי, מבכירי משרד התחבורה, הורה לו להפסיק את הקשר עם חברת תל-אופן - בנימוק ש"זו ההוראה שהוא קיבל". מימון סבר, כי הופאון עומדת מאחורי סיכול התקשרות זו.

לדברי הלוי, הוא בחן עם עוה"ד אלירם בקל ועודד גזית דרכי פעולה משפטיות "לחשיפת הקשר שבין חברת הופאון לגורמים בכירים במשרד התחבורה". הם שקלו להתלונן במשטרה על "הקשר המושחת הקיים בין בכירי משרד התחבורה לבין בעלי חברת הופאון", אך נמנעו מכך לאחר שהלוי החליט "שלא לסבך בפלילים בעלי משפחות ולאור ההערכה כי בדיקת המשטרה תארך זמן רב ויקר".

במקום זאת, הציעו בקל וגזית בנובמבר 2018 לאחד מכתבי התחבורה לשאול את משרד התחבורה מדוע הרפורמה מתעכבת והאם יש קשר אישי בין בכיריו לבין מנהלי הופאון. המטרה של המהלך, אותו יזם הלוי, הייתה לאותת להנהלת משרד התחבורה, כי "חברת פיסנטרה מודעת היטב לקשר המושחת הקיים ביניהם לבין חברת הופאון". לדברי הלוי, שלושה ימים בלבד לאחר שהכתב הציג שאלות אלו - הודיע המשרד על חידוש הרפורמה. הופאון לא הייתה מוכנה למהלך ופיסנטרה היא שיצאה נשכרת ממנו.

הלוי טוען, כי למרות הצלחותיו אלו - מימון התנער מן ההסכם איתו ואינו מוכן להעביר לו 10% ממניות פיסנטרה. בנובמבר אשתקד השיבו באי-כוחו של מימון לבאי-כוחו של הלוי באומרם, כי בין השניים התנהלו מגעים שלא עלו יפה, ואשר הותנו בעמידה ביעדים שטרם הוגדרו. מגעים אלו לא הבשילו לידי הסכם, והלוי חדל לשתף פעולה עם החברה לאחר חמישה חודשים. עוד אמרו, כי הלוי זכאי רק ל-15,000 שקל לחודש תמורת תקופת עבודתו. תביעתו של הלוי הוגשה באמצעות עו"ד אילן בומבך וטרם הוגש כתב הגנה.