יש למנות דירקטורים לחברות הממשלתיות מתוך נבחרת הדירקטורים שהכינה רשות החברות ורק במקרים נדירים להשתמש בהליך "תואם נבחרת". כך אומרת (יום ב', 14.12.20) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, בחוות דעת ששלחה לשר דוד אמסלם, הממונה על הרשות. משמעות חוות הדעת היא, שהיועץ המשפטי לא יגן על שרים שיבקשו לעקוף דרך מינוי זו, אלא במקרים חריגים בלבד.

נבחרה הדירקטורים פועלת מאז 2013 (עודכנה לאחרונה בשנת 2017) והיא כוללת מאגר של מי שהרשות מצאה אותם ככשירים לכהן בתפקיד זה, בהתאם לחברות הספציפיות. כאשר יש צורך למנות דירקטור לחברה ממשלתית, אמור השר הממונה עליה לבחור אותו מתוך אותה נבחרת. במקרים חריגים בהם טובת החברה הממשלתית מצדיקה זו (ואשר טיבם אינו מפורט בחוות הדעת) יכול השר למנות דירקטור לאחר שהוא עובר את הליך הבחינה החל על הנבחרת; אם ברצונו למנות אדם שלא עמד בתנאים, עליו לנמק זאת בכתב. זילבר מציינת, כי עד הקמת הממשלה הנוכחית - 90% מן הדירקטורים בחברות הממשלתיות מונו מקרב הנבחרת.

לדברי זילבר, "לאחרונה נשמעים קולות המבקשים להסיג את ההתקדמות שהושגה ביחס לדרך בחירתם של המועמדים שיתמנו לתפקיד דירקטור בחברה הממשלתית. כך, בשיח שקיימנו לאחרונה עם גורמי הרשות, עלה כי לעת הזו אין בהירות באשר למועד יציאת הרשות בהליך פומבי לאיתור מועמדים לנבחרת חדשה, שבמהלך תקין של הדברים היה צריך לבוא על סיומו בשלב זה. כן נמסר לנו כי מאז הוקמה הממשלה ה-35 השימוש בנוהל תואם נבחרת גבר. עניין זה מקים חשש כי המסלול הצדדי יהפוך למסלול העיקרי לדרך מינויים של דירקטורים בחברות הממשלתיות".

זילבר קובעת: "במצב המשפטי הנוכחי דרך המלך למינויים של דירקטורים בחברות הממשלתיות היא באמצעות הצעת מועמדים שנבחרו בהליך פומבי, תחרותי ושוויוני - קרי, מתוך מאגר נבחרת הדירקטורים, תוך שמירת הליך תואם הנבחרת כהליך חריג ומצומצם, או בהליך פומבי, תחרותי ושוויוני אחר". דרך זו היא המבטיחה שהשר יעמוד בחובתו למנות את הדירקטורים הטובים ביותר, שיהיו גם עצמאיים ומקצועיים - כנגזר מכך שמדובר בנכסים ציבוריים.

היא מתריעה, כי "חזרה אל שיטת המינוי הישיר שהונהגה ע"י השרים עד להקמתו של מאגר נבחרת הדירקטורים, אינה עומדת בדרישת הסבירות בנסיבות העניין. זאת, שעה שעמדנו על כך שבמציאות המשפטית שנוצרה עם הליך הקמת מאגר נבחרת הדירקטורים, וקיומו של הליך תחרותי ושוויוני בגדרו, שיטת מינוי הנעדרת מנגנון תחרותי ושוויוני, ושהונהגה ע"י השרים, אינה מגשימה את התכליות שבבסיס הסמכות שהופקדה בידי השרים למינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות - בחירת המועמד המתאים ביותר והבטחת עצמאותו ומקצועיותו של המועמד לתפקיד. במיוחד בשים לב לכך שאין מדובר במשרת אמון, כי אם במשרה התאפיינת בהיבטים מקצועיים מובהקים".

לסיכום מבקשת זילבר מאמסלם "לפעול בהקדם ככל שמתאפשר להשלמת גיבוש הליך נבחרת חדשה", ולחלופין - אם יוחלט לבצע "הליך, פומבי תחרותי ושוויוני אחר", לקדמו במהירות ותוך תיאום עם רשות החברות. ואילו מינוי שלא במסגרת הנבחרת, יכול להיות רק במשורה וכפוף למגבלות שנקבעו.