11 שופטי בית המשפט העליון דנים היום (יום ג', 22.12.20) ב-14 עתירות נגד חוק יסוד הלאום, אותו אישרה הכנסת ביולי 2018. העותרים מבקשים לבטל את החוק או חלקים ממנו, בטענה שהוא פוגע בזכות לשוויון של אזרחי ישראל שאינם יהודים.

בפתח הדיון אמרה הנשיאה, אסתר חיות, כי הדיון יהיה בארבע סוגיות: האם לבית המשפט העליון יש סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוק יסוד בכלל ועל חוק הלאום בפרט; אם יש סמכות כזאת - מהם מקורותיה ומהם גבולותיה; האם יש לבטל או לתקן את החוק; האם ניתן לפרש אותו לאור ערכי היסוד של ישראל בצורה שתקיים אותו כמות שהוא.

חוק הלאום מגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכמי שמיישמת את זכותו הייחודית של העם היהודי להגדרה עצמית. הוא גם מעגן בחוק יסוד את מעמדם של הדגל, סמל המדינה וההמנון, את לוח השנה העברי ואת מועדי ישראל. עוד נקבע בו, כי המדינה תעודד התיישבות יהודית, בירתה היא ירושלים ושפתה הרשמית היא עברית - לצד מעמד מיוחד לשפה הערבית. החוק אינו מגדיר את ישראל כמדינה דמוקרטית, ומכאן טענתם של העותרים שהוא פוגע בשוויון.

המדינה טוענת, כי חוק הלאום עוסק בזכויות לאומיות ולא בזכויות פרטניות, וכי באלו מובטח שוויונם של מי שאינם יהודים. לדבריה, אין המדובר בפגיעה בלב-ליבה של השיטה הדמוקרטית, המצדיקה ביקורת שיפוטית על חוק יסוד. היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, סבור, כי עתירות אלו אינן מצריכות הכרעה בשאלה הבסיסית בנוגע לסמכותו של בית המשפט העליון להתערב בחוקי יסוד. איילת שקד, שהייתה שרת המשפטים בעת אישור החוק, טוענת - כמו רבים בימין - שלבית המשפט אין סמכות כזו, שכן הוא אינו יכול להתערב במעשיה של הכנסת כרשות מכוננת.

בראש ההרכב יושבת חיות, ולצידה עשרת השופטים הבאים בוותק בבית המשפט העליון: המשנה לנשיאה, חנן מלצר; המשנה המיועד, ניל הנדל; והשופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ודוד מינץ. בין העותרים: הח"כים לשעבר אכרם חסון ורפיק חלבי, מרצ, ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, האגודה לזכויות האזרח והסופר סמי מיכאל. הדיון אינו מוגבל בזמן וצפוי להימשך כל היום.