חנוכיה או עץ? משפחות רבות בארה"ב חוגגות גם את חג החנוכה וגם את חג המולד. חלק משלבים בין השניים, במה שנקרא 'עץ חנוכה' - Hanuka Bush.
31% מהיהודים ברחבי ארה"ב נשואים לבני זוג לא-יהודים. בשיקגו עומד המספר על 18%. כך על-פי נתונים שמסרה לינדה האס, נציגת הפדרציה היהודית של שיקגו, לסאן-טיימס.
לייב ונרי, אשר חיים בחלק הצפוני של שיקגו, מנסים לשלב בין שתי הדתות בחייהם. לייב, יהודיה, אומרת כי דתה חשובה לה מאד. היא מקיימת את הטקסים הדתיים ואת החגים היהודים.
כשנישאה לנוצרי ידעה, כך לטענתה, כי לא תוותר על כל אלה. אמנם סנטה קלאוס משאיר הפתעות לילדיה בקליפורניה, אך לייב שומרת על בית "חופשי מנצרות" בשיקגו. "הוריי לא היו באים לביתנו אם היה עץ בסלון", אמרה לייב. אם חג החנוכה מתקיים באותם ימים של חג המולד - מקדימה המשפחה את החגיגות על-מנת שאפשר יהיה לכבד את שני הצדדים, ואת החנוכיה מדליקים גם בקליפורניה.
אנני סימון, כתבת טלוויזיה ומנהלת, אמא וסופרת, אשר גרה בלוס אנג'לס שבקליפורניה, כתבה ספר בו היא מספרת על המשפחה היהודית אשר מוותרת לילדיה במלחמתם על סנטה קלאוס.
חנוכה "שודרג", כך היא טוענת, על-מנת לתת מענה לילדים, על הקסם שבחג המולד. "איך אפשר להסביר לילד שלך שאתה לא חלק ממשהו שקורה בכל העולם?", שואלת כאם.
הרב אירה יודוביץ', מנהל בכיר בוועד המנהל של הרבנים בשיקגו מציע תשובה: "חג המולד הוא חגיגה נוצרית של לידתו של המשיח".
ליהודים, המשיח טרם הגיע, מסביר הרב, והעץ הנוצרי אינו שייך לביתם, שם יש לגדל ילדים יהודים.
בשנות האלפיים, בהם קיימת מערכת של גבולות מטושטשים - בהם מתקיימת היהדות בתקופה המודרנית, אשר הפרידו בין יהודים לבין לא-יהודים, מטשטשים גם הם, ובמיוחד בארצות הנוצריות במערב, נשאלת השאלה: כיצד שומרים על האמונה, או על הגחלת, או איך שלא נקרא לזה.
אמנם בהיות יהודים בחו"ל ובמיוחד ישראלים, נראה כי דווקא שם מתחזקת המסורת - מי שלא היה מבקר בבית הכנסת בארץ מבקר בו בכל שבוע, מדליק נרות ומקיים יותר מצוות מיהודי חילוני ממוצע.
נו, טוב, רק עץ, כמה מתנות, והחנוכיה שבחלון מאבדת מהמשמעות שלה, חלב הנרות כבר נדבק לתחתית. אבל הנרות החשמליים שעל עץ האשוח עדיין מהבהבים בצבעים של אדום, כחול, ירוק. דמי החנוכה נראים כמו דמי כיס, לעומת מה שמסתתר בתוך הגרב התלויה על האח, ואם אין אח - מתחת לעץ. האם הגבולות המטושטשים אינם מזיקים?
ומה על נישואי תערובת?
במאמר של סטיב ישראל, אשר פורסם באתר הסוכנות היהודית כותב ישראל, כי כיום, מדובר בדור שונה, שראייתו את הזוגיות והנישואים שונה - וההשלכות של אלה מושפעות מגורמים שלא היו מבחינים בהם בעבר. לדבריו, חזר הדור האחרון למצב שהיה לפני המלחמה: שיעורים הולכים וגדלים יותר מאי-פעם של נישואי תערובת. ישראל טוען, כי קל להצביע על הסיבות העיקריות לכך, ובהן האמונה ברומנטיקה, המעודדת קשר רגשי כקריטריון יחידי קשר זוגי, חוסר הרלוונטיות של התיאולוגיה הדתית היהודית אצל רבים מהיהודים בני זמננו, חוסר הידע של המסורת ושל ההיסטוריה והרגיעה באיסורים ובעונשים הקהילתיים ועוד.
בימים כאלה, בהם נושא הדמוגרפיה לא נעדר מדפי העיתונים, יש לציין גם את חשיבותו. זוג מעורב עדיין אינו משנה מספרית את הדוחות, אך מה על הילדים? האם מתחשבים הסקרים והדוחות ב"מיהו יהודי?" והאם בדור הבא, בו ההורים יהיו חצי יהודים וחצי נוצרים יהיה אפשר להגדיר מיהו יהודי? מה תהיה אז זהותו של האדם? האם יהיה זה קץ המשמעות הדתית כחלק מהלאום?
כיום כבר אפשר לראות ניסיון, בצרפת, לטשטש את הגבולות בין הדתות. אך עוד לפני זה בחרו היהודים בעצמם שלא לחשוף את זהותם הדתית, והרבנים ביקשו - חיבשו כובעים ולא כיפות. תפילות בסתר? אז מיהו יהודים - זה שאינו יכול לחבוש כיפה, ושאמו נוצריה, ושאינו יודע זהותו הדתית מהי? ומדוע אני יכולה לומר על עצמי שאני יהודיה? רק בשל העובדה שנולדתי להורים יהודים?
זו ודאי תהיה תשובה של רבים מהיהודים הגרים בחו"ל, ואולי דווקא של ישראלים אשר ירדו מהארץ. ואולי זו תשובה מספקת?
