משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט מבקשים מבג"ץ (יום ד', 23.12.20) לדחות על הסף את העתירות נגד תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ולחייב בהוצאות משמעותיות את מגישיהן ובראשם לשכת עורכי הדין והתנועה למשילות ולדמוקרטיה. התקנות פורסמו בספטמבר 2018, כניסתן לתוקף נדחתה מספר פעמים וכעת התאריך ליישומן הוא 1.1.21 - בעוד תשעה ימים. העתירות הוגשו בשבוע שעבר.
המדינה אומרת כי מדובר בשיהוי כבד במיוחד של למעלה משנתיים מאז אישרה השרה דאז,
איילת שקד, את התקנות. "העותרות מנסות לנמק את השיהוי בכך ש'ימים ספורים לפני הגשת העתירה עוד נבחנו שינויים כאלה ואחרים בתקנות החדשות'. דא עקא, שהסעדים המבוקשים בעתירה אינם מופנים כלפי הסדרים פרקטיקולריים כאלה או אחרים שעוגנו בתקנות או בשינויים לתקנות, והעתירות מעלות שורה של טענות עקרוניות ובמרכזן טענת חוסר הסמכות לעיגונה של הרפורמה בחקיקת משנה דווקא.
"לפיכך, אין בטענת העותרות בכדי לתת הסבר מספק לשיהוי הניכר בהעלאת הסוגיה לביקורת השיפוטית של בית משפט נכבד זה, ואת סד הזמנים הדחוק אליו קלעו את המשיבים, ובראש ובראשונה את בית המשפט הנכבד, בחייבם את בית המשפט הנכבד להידרש לעתירות המבקשות את ביטולה של חקיקת משנה בסד זמנים כה דחוק".
המדינה מזכירה, כי לשכת עורכי הדין הייתה מעורבת לאורך השנים בכל הליכי אישור התקנות ואף הוכנסו בהן 65 תיקונים על-פי הצעותיה. "הדעת מתקשה להלום שגוף דוגמת לשכת עורכי הדין ילווה באופן אינטנסיבי ובמשך שנים הליך מקצועי ומורכב דוגמת גיבוש התקנות החדשות, ושנתיים(!) לאחר התקנת תקנות אלו, וכשבועיים ומחצה בלבד לפני כניסתן של אלו לתוקף, יעלה לפני בית המשפט הנכבד טענות לפיהן לא ניתן כלל להסדיר תקנות אלה, אלא בחקיקה ראשית". התנהגות זו, טוענת המדינה, מהווה חוסר נקיון כפיים.
עוד טוענת המדינה, כי אין יסוד לעתירות עצמן ולטענה לפיה יש להתקין את התקנות בחקיקה ראשית: "ההסמכה המפורשת בחקיקה הראשית הקיימת לשר המשפטים מכוח חוק בתי המשפט ויישומן של ההלכות המנחות בעניין ההסדרים הראשוניים, מובילות למסקנה חד-משמעית שניתן להתקין תקנות אלו בחקיקת משנה, וכי דין הטענה לתחולת כלל ההסדרים הראשוניים על התקנות שלפנינו להידחות, ועל כן דינן של העתירות להידחות אף לגופן".
לדברי משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, התקנות אינן פוגעות בזכות הגישה לערכאות אלא להפך: "מטרתן של התקנות החדשות היא דווקא להבטיח גישה קלה יותר לערכאות ולהשיג שוויון בין מתדיינים... על-פי עקרונות הרפורמה, בכל תיק יש צד סמוי מן העין והוא אינטרס הציבור המבקש את יומו בפני בית המשפט, שיש לקחת אותו בחשבון כאשר מעמידים לרשותו את המשאב היקר והמוגבל של זמן שיפוטי. הרפורמה שמה במרכז את האזרח מקבל השירות, במטרה לתת לו שירות איכותי יעיל ומהיר יותר". עוד הם דוחים טענות ספציפיות נוספות נגד תפקידו של המזכיר המשפטי והיכולת לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה.
בסיום התגובה נאמר: "ככל שינוי, בוודאי בסדר גודל כזה, מלווה הדבר בחשש שחלקו נובע משמרנות, מהעדפת המוכר ומהרצון להימנע מאי הוודאות. זאת, עד כדי התעלמות מהצורך המובהק בשינוי וממאזן היתרון והרווח הגלום בו. הדבר אינו נעלם מעיני המשיבים והם מקבלים זאת בהבנה. על-אף האמור, המשיבים קוראים לעותרות ולציבור שהן מייצגות להפגין אמון בתהליך ולשתף עמו פעולה, כך שבמעלה הדרך לא תהיה עוד מחלוקת על אודות תרומתן של התקנות לשינוי אופיו של ההליך השיפוטי, לטובת הציבור". תגובת המדינה הוגשה באמצעות עו"ד רועי שויקה.
