האחים היהלומנים משה גרטנר ומנדי גרטנר שכרו את החוקר הפרטי צביקה נוה, במטרה למצוא מידע על השופט בדימוס
אורי גורן שיוכל לשמש אותם, אם יפסוק נגדם בבוררות עם היהלומן
דן גרטלר. כך טוען גרטלר, בתגובתו לבקשתם של גרטנר למנות בורר במקומו של גורן שהודיע על התפטרותו.
גרטנר טענו בבקשתם, כי גרטלר הוא שגרם להתפטרותו של גורן, במהלכים בהם היו מעורבים
נתן אשל (לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה) ועו"ד יוסי כהן (מפרקליטיה של משפחת נתניהו). בבוררות, שהחלה בשנת 2010, תובעים גרטנר מגרטלר 1.65 מיליארד דולר, בעוד הוא תובע מהם 235 מיליון דולר. שורש הסכסוך הוא בשורה של עסקות משותפות לרכישת נכסים בקונגו והעברות כספים מהאחים אל גרטלר בשנים 2006-2005. לטענת האחים, הם העבירו 600 מיליון דולר, עד שבשנת 2008 גילו שגרטלר מפר את ההסכמים איתם. (ראו קישור משמאל).
לדברי גרטלר (24.12.20), המידע שהתבקש נוה לספק הוא על קיומו של קשר פסול בין עורך דינו, בועז בן-צור, לבין גורן. צביקה נוה הוא אחיו של
אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, שבן-צור הוא סניגורו בהליכים נגדו. בן-צור הוא גם סניגורו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, בתיק 4000. לטענת גרטלר, משימתו של נוה הייתה להקליט את בת-זוגו של גורן, עו"ד אורנה גלזן, אומרת שייצוג בידי בן-צור בפני גורן מבטיח ללקוח שיזכה בבוררות. גרטנר ביקש מנוה למצוא מידע גם על עוזרו המשפטי של גורן, עו"ד ידידיה ניסן. לטענת גרטלר, זו הייתה הסיבה להתפטרותו של גורן.
גרטלר טוען, כי גורן הגדיר את מעשיהם של גרטנר כ"פעילות פלילית לכאורה", וכי הוא התפטר בהסכמת שני הצדדים. לדבריו, אין יסוד לטענה כאילו ההתפטרות נכפתה על גורן, אלא להפך - באי-כוחם של גרטנר נאלצו להסכים להתפטרותו. הוא מצטט את מכתב ההתפטרות של גורן, ולפיו "כשהעליתי את השאלה כיצד אנהג ואכריע במהימנות משה גרטנר, אותו בעל דין ששלח בעקבותי חוקר פרטי - אז ההסכמה המשותפת (כולל הסכמתי) הייתה כי עלי להתפטר מתפקידי".
עוד אומר גרטלר, כי סודיות הבוררות הייתה תנאי יסוד ביחסים בינו לבין גרטנר. במסגרת זו הפקידו השלושה את הסכם הבוררות ואת ההתחייבות לסודיות בידי הרב
יוסף שלום אלישיב המנוח, מחשובי הפוסקים החרדים בדורנו, ובידי האדמו"ר יקותיאל אבוחצירא, והתחייבו לקבל את אישורו של האחרון לפני פרסום כלשהו לגבי פסק הבוררות. הם גם נדרו בכתב שלא לגלות פרט כלשהו על ההליך, לא במישרין ולא בעקיפין. למרות זאת, טוען גרטלר, הפרו גרטנר את הסודיות בכך ששכרו את היחצ"ן זאב פיינר כדי להדליף פרטים מתוכה ולהשמיץ אותו. גורן מצידו הבהיר, כי אם יתברר לו שהסודיות הופרה - הוא עלול להגיע עד כדי ביטול הבוררות.
גרטלר אומר כי פנייתם של גרטנר לבית המשפט פורסמה בהרחבה בתקשורת ו"כך אבדה הסודיות אשר עמדה ביסוד הסכם הבוררות. בוררות גרטנר-גרטלר הפכה להיות אייטם תקשורתי". הוא מעלה טענות נוספות בדבר הפרת הסכם הבוררות בידי גרטנר, אשר לדעתו מחזקות את המסקנה לפיה אין למנות בורר במקומו של גורן אלא להביא לסיומה של הבוררות בלא הכרעה. בין היתר טוען גרטלר, כי גרטנר קנו את עדותו של דארקו הורבט ב-2.5 מיליון דולר, והבטיחו לו גם 9%-6% מהסכום שיפסוק גורן לטובתם. הוא מעיר, כי באי-כוחם של גרטנר התנערו ממהלך זה והבהירו שנעשה שלא בידיעתם. עוד נאמר כי גרטנר שילמו 400,000 דולר לגיל הולצמן, עובד לשעבר של גרטלר, תמורת עדותו - ובונוס של 600,000 דולר אם יזכו בבוררות. תגובתו של גרטלר הוגשה באמצעות עוה"ד דורי קלגסבלד, אמיר שרגא, דון סוסונוב, בועז בן-צור, חגי הלוי ו
קרן שמש.