דיון ועדת החוקה ננעל ללא הצבעה על תקנות הסגר

ועדת החוקה בראשות מ"מ היו"ר ח"כ מיכאל מלכיאלי דנה (יום א', 27.12.20) בתקנות הסגר ובהגבלות על מקומות עבודה שייכנסו לתוקף היום בשעה 17.00, ויהיו בתוקף עד ליום 9 בינואר 2021.

בהתאם לחוק הקורונה הגדול, גם לאחר כניסת התקנות לתוקף יכולה הוועדה לאשר את התקנות כולן או חלקן או לבטלן, או לשנות את תוקפן. במקרה בו תסיים הוועדה לדון ולא תקבל הכרעה בתוך שבוע, יעברו התקנות כעבור מספר ימים נוספים להכרעת מליאת הכנסת.

• סרטונים מן הדיון - בתחתית הידיעה

לפי התקנות:

1. קביעת הגבלות על יציאה ממקום המגורים מעבר ל 1,000 מטר, למעט חריגים כמו: יציאה להתחסן, טיפול רפואי או סוציאלי, הפגנה, הליך משפטי, יציאה לצורך פעילות ספורט (שלא בדרך של הגעה למקום בכלי רכב), העברת קטין בין הוריו הפרודים, יציאה למקום עבודה או למסגרת חינוכית שפעילותה מותרת, יציאה לצורך השתתפות בהלוויה, בחתונה או בברית (כפוף למגבלת ההתקהלות). קנס על הפרה: 500 שקל.



2. איסור יציאה ממקום המגורים לצורך שהייה במקום מגורים של אדם אחר.



3. סגירה של מקומות ציבוריים ועסקיים למעט חנויות חיוניות: מזון, היגיינה, אופטיקה, בית מרקחת, מוצרי חשמל ומוצרים הדרושים לתיקונים חיוניים בבית.



4. סגירה של יחידות אירוח וצימרים, גן חיות, ספארי שמורת טבע, גנים לאומיים, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה; מקום למתן טיפול שאינו רפואי, לרבות מספרה ומקום למתן טיפולי יופי וקוסמטיקה; מקום למתן טיפול רפואה משלימה; דרייב אין לצפיה בסרטים; קניון או שוק קמעונאי ומוזאון, וכן ביטול האפשרות לפתיחת בית אוכל בדרך של איסוף עצמי.



5. בנוגע למקום המשמש לאימוני ספורט - תתאפשר הפעלה של מקום המשמש לאימון או תחרות של ספורטאי מקצועי בלבד.



6. ביטול האפשרות לקיים שיעורי נהיגה מעשיים ואיסור על ארגון או השתתפות בטיול מאורגן.



לפי התקנות להגבלות על מקומות עבודה:

מקומות העבודה המעסיקים מעל 10 עובדים לא יוכלו לאפשר שהייה בו-זמנית של עובדים בשיעור שעולה על 50% ממצבת העובדים במקום העבודה, או 10 עובדים, לפי הגבוה מביניהם, למעט חריגים אלה: מקומות עבודה המספקים שירותים חיוניים, מפעלים למתן שירותים קיומיים, מפעלים בעלי היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה ומקומות עבודה שעוסקים בעבודות בינוי או תשתית, תעשיה ביטחונית ומפעלים תומכי ביטחון (שלגביהם יחולו מגבלות אחרות). מעבר למגבלה האמורה, יידרש המעסיק להמשיך לעמוד בתנאי התו הסגול.


ד"ר שרון אלרעי-פרייס ראש שירותי בריאות הציבור: "ההחלטות לא מונעות משיקולים פוליטיים. היינו בפחות מ-2% מאומתים והכפלנו את האחוז. עם כל צעדי הפתיחה, אנחנו היום עם ממוצע שבועי של 3710 מאומתים חדשים עם עליה בכל שכבות הגיל והמגזרים. רואים עליה גם בחולים במצב קשה ובנפטרים. אנחנו מדי יום בהכפלה של כמות החולים הקשים ושל מספר הנפטרים. בגרף שהראינו לקבינט ב-6.12- כשהיינו עם 1500 מאומתים ליום ומקדם הדבקה של 1.25 הראינו איך המגיפה תתקדם. אחרי שני גלים אנחנו יודעים כבר לצפות את המגיפה. אמרנו לקבינט אז לפני יותר משבועיים לעצור ולעשות ריסון מהודק, לסגור גם את המסחר שזה לחזור צעד לאחור. הייתה בחירה לא לעשות זאת וידענו לאן זה יתקדם. אם לא נעשה דבר בעוד שבועיים נהיה עם 8000 מאומתים ביום. בגל השני היינו שיאני התמותה בעולם מקורונה. אם רוצים לשבת ולהגיד שהכל פוליטי ונצביע נגד זו תהיה אחריות שלכם, הגרף התממש גם מבחינת כמות החולים וגם מבחינת הקשים והקריטיים. זה בסדר שכנסת ישראל שמפקחת על הממשלה תקבל החלטה שלא צריך לעשות שום דבר, רק צריך לקחת אחריות ולהבין מה זה אומר- שנטפס בגרף וכשנחליט לעצור לוקח שבועיים עד שההחלטה מביאה לאפקט במציאות. מרגע שעושים סגר, קחו את המספרים תכפילו אותם ורק אז נתחיל לרדת ונצטרך סגר ארוך מאוד מאוד. אם היינו עוצרים ב-6.12, ייתכן שהיה ניתן למנוע את הסגר. כרגע ב-4000 ליום אי-אפשר. כרגע לומר פארקים, חינוך, טייקאווי ועוד מייצר מסננת עם יותר מדי חורים. החיסונים הם לא הרקולס. אני קיבלתי את החיסון ואהיה מוגנת רק לאחר שבוע מהמנה השנייה ורק כשרוב האוכלוסייה תתחסן. לוקח 3 שבועות בין המנה הראשונה לשנייה ועוד שבוע לאחר המנה השנייה. זה עדיין לא מספיק מהר לקצב ההדבקה הנוכחי של 1.25. אם נשאיר את המצב ככה ונחכה שהחיסון יעבוד, הגרף יעלה".



דבריה על אחריות הח"כים עוררו תרעומת בקרב חברי הוועדה: ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "בסופו של יום למרות כל מה שעשינו אתם מקבלים החלטות והופכים אותן ומאשימים את חברי הכנסת. האחריות היא שלכם. מרגע שהכרזתם על סגר החנויות גדשו מאות אנשים. למה לא לעשות את זה מדורג? למה צריך לסגור את ת"א שהיא הגדולה ביותר עם פחות מ-2% חולים".



ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם): "מה שאמרה ש"ר פרייס לא קשור לרפואה. יש לנו תפקדי לבקר ולפקח. אני דורש לדעת מהו סף הספיקה של מערכת הבריאות במונשמים. חברי המועצה הציבורית אומרים שלא היינו במצב כזה כבר שנים מבחינת יכולת הספיקה. יש משמעות למספר החולים והחיסונים וזה שעושים קופי-פייסט כאילו לא השתנה כלום זו טעות. האם יש מקומות ירוקים בארץ? אזור המושבים בערבה אדום?"



ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "אי אפשר להסתכל רק מהעיניים הרפואיות. הבעיה פה היא שגם אם כל הנתונים שמראים נכונים, מה זה קשור לסגר? הסגר לא פותר אלא יוצר בעיה יותר גדולה. מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ונוספים קובעים שסגר מזיק לבריאות הציבור".



ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): יצאתם לחיסונים. מי עצר אתכם מלבדוק סרולוגית את האוכלוסייה, אולי יש מיליון מחוסנים שחלו והבריאות? תצאו למבצע הזה במקום לדרוש חיסונים. גם אם נעלה ל-1000 מונשמים, אנחנו מדינה של 9 מיליון. יש לי חברים במשפחה ובכנסת שחלו בקורונה ואני לא מל לרגע בסבלם אבל האחריות שלנו היא להסתכל על 9 מיליון איש, על אלו שאיבדו פרנסתם ולא ראיה צרה.



ד"ר אלרעי-פרייס השיבה: "חוץ ממשפטים יפים, מה עושים מחר בבוקר? אנחנו עובדים דיפרנציאלית כבר שבועות. השאלה מתי רוצים לעצור. למה צריך לעשות את אותה טעות כמו בסגר השני. כשהצענו לעצור מסחר ב-1500 לא רצו ועכשיו זה מאוחר מדי להצעה הזו. כל שבועיים המספרים מכפילים עצמם וזה הרבה יותר מהר מהחיסונים".

לאחר דברים אלו פנתה ליו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר ואמרה כי בהמשך לדבריו שוקלים את דרישתו לאפשר רפואה משלימה ברמות הבכירות ביותר במשרד הבריאות.



יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר כי "צריך להסתכל על הנתונים, גם בסיבוב הקודם, עם כל הקושי והכאב בסגר, זה הדבר היחיד שהצליח לעשות שינוי לבלימת הנגיף. למרות ההערכות של משרד הבריאות שכדי להגיע לתוצאה נכונה צריך יותר משבועיים, אני מקווה שהשבועיים הללו יוכלו לתת מכה לנגיף. הרחבת מגבלת היציאה לקילומטר היה הישג של הוועדה וכך גם תיקונים נוספים שהוטמעו, אך אין לנו מנוס מללכת למהלך. ככל שנעשה את זה מהר יותר נוכל להסתפק בשבועיים".



מוקדם יותר, דרש אשר "להתעקש על נושא הרפואה המשלימה. לא נכון להשאירו באופן מלא במגבלות. לדברים הללו יש השפעה יומיומית, אנשים נכנסו לטיפולים מתמשכים ואבקש לשקול זאת ולהודיע אם ניתן לשנות זאת".



סנ"צ צחי שרעבי ראש מדור מבצעים במשטרת ישראל: "הסגר הזה נבנה שונה מבחינת פריסת המחסומים, ההסתכלות על האזרח הבודד כשההתמקדות המשמעותית הפעם תהיה לגבי התקהלויות במספר אנשים גבוה ובאנשים ללא מסיכות בקבוצה, פחות באדם הבודד. לא ישר ירוצו לדוחות אך אכיפה תהיה כמו שצריכה להיות כדי לאכוף את הסגר. המסר הכללי לשוטר הוא שמאחר שמבינים שהרבה אנשים יכולים להגיע לעבודה, שוטר בקצה לא יכול לבדוק כל אדם, יש להתמקד בתשאול מעמיק אך המיקוד יהיה בעסקים, בהתקהלויות, בהפרת בידוד ופחות באדם הבודד. צריך להיות מציאותיים, נראה תנועת אנשים ברחוב ויותר מציאותי לאכוף את העסקים".

מלכיאלי הגיב לדבריו: "שימח אותי שהמשטרה רכשה מסיכות לחלוקה ואבקש שהחלוקה של המסכות תהיה מאוזנת, גם בשכונות ובערים החרדיות".



במהלך הדיון התעמתו ד"ר אלרעי-פרייס ופרופ' לוין על מדיניות המאבק בנגיף הקורונה:

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל: "יש להכיר ולמזער את נזקי הסגר לבריאות, לחברה ולכלכלה, ולהתייחס לתופעה של יאטרוגנזיס שבה הממסד הרפואי הוא שגורם את הנזק. שמענו שלא ניתן לאכוף את תקנות הקילומטר, כל אדם יכול להצהיר שהוא יוצא להפגין ולמעשה יוצא לטבע. אין שום היגיון לאסור את הדברים הללו. בסופו של דבר האדם אחראי לבריאותו ובתקנות הסגר המוגזמות הללו הממשלה גרמה להדבקות יתר בסופ"ש האחרון. חוסר השליטה בקניונים, ובשדות התעופה הוא שהוביל להתפשטות. במקום להגביל 10 בחלל סגור קבינט המומחים של מגן ישראל המליץ להגביל התקהלויות בחלל סגור ל-5 אנשים כי זוהי הסכנה להדבקות כחלופה למגבלת התנועה המזיקה, שאין לה הצדקה בריאותית. הנחיות לא מוצדקות כמו איסור איסוף עצמי פוגעות בציבור, פוגעות בעסקים ופוגעות באמון הציבור בהנחיות אחרות שהן כן מוצדקות. גם כשנוקטים בצעדים חמורים עושים זאת עם הציבור, בשיקול דעת. הסגר השלישי הגיע כי נכנסנו ויצאנו לא נכון מהשני. בגלל שמנסים להתייחס לציבור כנתינים. אם נמשיך באותו דפוס עלול להיות סגר רביעי"



ד"ר שרון אלרעי פרייס הגיבה לדבריו: "באיזה אופן הגבלת 5 בחדר זה מה שיעשה את השינוי? אם יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור אומר שצריך הגבלות קשות אך מסתפק ב-5 בתוך חדר זה לא מסתדר. אבקש פתרון אופרטיבי ולא סיסמאות. לא אמירה של עבודה דיפרנציאלית שאנחנו עושים כבר שבועות או אמירה של הגבלה ל-5".

לאחר מכן הוסיפה כי היעדים ליציאה מהסגר הם מתחת ל-1000 מאומתים ביום ומתחת למקדם הדבקה 1. זה המדד המשמעותי. מעל ל-1 המגיפה מתפשטת ומתחת ל-1 דועכת.



פרופ' חגי לוין הגיב ליעדיי הסגר שהציבה ואמר: אנחנו לא באמת יודעים מהו מקדם ההדבקה. המדדים הללו לא הגיוניים. חייבים להגיע למצב שלא נגיע לאי ספיקה ואז קבלת ההחלטות תהיה הגיונית. כשנכנסים לסגר צריך לדעת מה המטרה אם זו המטרה המוצהרת ייתכן שנמשיך אותו הרבה מעל הנדרש. המדד הוא לא קצב ההדבקות אלא מספר החולים הקשים. אי-אפשר לסגור את הציבור בלי תקווה. אתם משגעים את הציבור



אלרעי-פרייס השיבה כי "מספרם של החולים הקשים יותר מהכפיל את עצמו מ-267 קשים וקריטיים ליותר מ-600 בתוך מספר שבועות. מס' המאומתים קשור גם לחולים הקשים ולתמותה. אנחנו מודדים כל יום את הכל. אם אנשים הולכים לעבודה וללימודים אין פה סגר אלא הגבלות, שתלוי כמה הן נוקשות כדי שה-R יירד משמעותית, וכל יתר האמירות הן של אנשים שיושבים מהצד עם אמירות יפות. נשמח לקבל מדד אחר שמראה אם המגיפה בדעיכה או התפרצות. אין פה שום עצה אפקטיבית".



עו"ד נינא כהן קרן מהייעוץ המשפטי למשרד הבריאות אמרה כי ההערכה היא שהסגר יימשך 3 שבועות.



ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית ומינהל רפואי, ממקימי צוות הטיפול במגיפות וחבר במועצת החירום הציבורית שהוקמה לטיפול במשבר הקורונה "ע"י רופאים וחוקרים בכירים המודאגים מהטיפול במגיפה כיום: "ייתכן שהתחלואה הנלווית לסגר קשה יותר מהקורונה. כרופא משפחה יש לי חולה בת 32 שלא רצתה לצאת לבדיקות ואובחנה באיחור כסובלת מסרטן מפושט. כמי שהיה מעורב בקביעת התורות לטיפול באירוע ביולוגי חריג מתחילתן, סגר כללי מעולם לא היה בארסנל הצעדים שתוכננו. היו צעדים מדתיים יותר וזה לא מקובל בעולם ולא רואים קשר בין ירידה בתחלואה בעולם לבין הסגר הכללי. מספר המאומתים אינו המדד לקבלת החלטות אלא מספר החולים הקשים. מס' הפניות החורף הזה בנושאי שפעת הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון וכך גם התפוסה במחלקות הפנימיות ואנחנו כלל לא בסכנת קריסה. 92% מהתמותה בקורונה היא של אנשים מעל גיל 60. לא צריך להוריד פטיש 5 קילו על כל האוכלוסייה. צריך לחסן במהירות את כל האוכלוסייה בסיכון וכך להוריד את התחלואה הקשה והתמותה, כאשר רוב המאומתים הם ללא סימפטומים. הנתונים שהוצגו לממשלה לקבלת החלטות בחלקם אינם נכונים".



אלרעי פרייס ראש שירותי בריאות הציבור הגיבה לטענות שהושמעו בדיון אודות אי-דיוקים בנתונים ואמרה: "35% מהחולים הקשים והקריטיים הם מתחת לגיל 60, אז יש הרבה היגיון במה שאנחנו אומרים. קשה שמדברים על נתונים לא נכונים כשהנתונים של משרד הבריאות שקופים ונגישים לציבור. ב-2020 התמותה בישראל עלתה משמעותית. התמותה מכל יתר הסיבות כולל החולים הגריאטריים שמתאבדים בבית נשארה אותו דבר, והתמותה הנוספת היא מקורונה בכל הגילים. אני לא מזלזלת בקשישים המתאבדים אך המסה של התמותה היא מקורונה".


דיון הוועדה ננעל ללא הצבעה, לאחר שמלכיאלי הודיע כי ההצבעה על תקנות הסגר תתקיים מחר בדרישה לתשובות ממשרד הבריאות, וחברי האופוזיציה נטשו את הדיון בזעם:

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): "אתה מוביל פה מהלך לא דמוקרטי. תביא את התקנות להצבעה או שתסגור את הישיבה אחרת אתה מבזה את הוועדה. אתה צובע את הוועדה בשחור. כשאתה לא מצביע על התקנות אתה כופה על מדינת ישראל סגר בלי לאפשר לנציגי הציבור הנבחרים להביע את דעתם".



ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד תל"ם): "בד"כ הכנסת מחוקקת והממשלה מיישמת ואנחנו פה בהיפוך יוצרות. אחרי ששמענו את גורמי המקצוע אנחנו דורשים להצביע, זהו צורך דחוף דמוקרטי. יש יותר מספקות לכך שהסגר פוליטי ויש טעם לפגם בכך שחברי הכנסת לא יכולים להצביע ולהכריע עליו. חייבים להצביע היום ולבטא את רצון הציבור. זו לא דמוקרטיה, זה לא מכובד"



ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "באי העמדה להצבעה אתה כופה החלטה שמבטלת את הסמכות של הרשות המחוקקת. אין שום סיבה שלא להביא את הנושא להצבעה לאחר שאמרת שתצביע היום. אתה פוגע בהתנהלות התקינה של הכנסת. אם התקנות לא עולות להצבעה אני לא רואה שום סיבה שנישאר כסטטיסטים".



יועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד גור בליי הבהיר כי התקנות מתפרסמות ברשומות בשעה זו ונכנסות לתוקף ב-17:00 וכי לפי החוק גם אחרי כניסתן לתוקף הוועדה יכולה להצביע על התקנות ולהחליט שלא את כולן או את חלקן, או לשנות את תוקפן.



מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל מלכיאלי: עדיין לא קיבלנו תשובות על חלק מהדרישות שעלו, היה לי רוב כשחברי האופוזיציה יצאו מהדיון אך לא הצבעתי, יש לי אחריות למצות את הדיון. אבקש שמשרד הבריאות ישקול מחדש את נושא הטייק אווי, את נושא הרפואה המשלימה, את חנויות כלי הכתיבה כמצרך חיוני למורות וגננות, את טקסי הבר/בת מצווה- לאפשר 10 אנשים במקום סגור מעבר למגבלת היציאה מ-1000 מ'. אין אדם שלא זוכר את הבר מצווה שלו, זה טקס חשוב".


יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר שהשתתף בישיבה באמצעות הזום הגיב לעזיבתם של חברי האופוזיציה: "אנחנו לא נוהגים לקיים הצבעות כשלא כולם יכולים ולא קיימתי הצבעות כאלו כשהאופוזיציה לא נוכחת. לא צריך ללכת על רוב מקרי שנמצא כדי לקבל החלטות מסוג כזה, זה קל לקבל החלטות כאלו ואפילו פופולרי ויש הבונים על כך קריירה פוליטית אך לבוא היום ולהשאיר את המצב כמו שהוא זה גובל בחוסר אחריות. האופוזיציה עושה את תפקידה אבל לקואליציה יש אחריות שלא נגיע לאנרכיה או כאוס כשהמספרים מזנקים".