|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מרדכי גילת פרסם בעיתון ישראל היום כתבה ובה הציג את עו"ד נורית אלשטיין כאילו היא מנסה להתחמק ממתן תגובה למבקר המדינה (בפרשת דליה איציק) וכאילו לשם כך היא אף מתחלה ● האמת שונה: אלשטיין לקתה במחלה קשה, מה שלא הפריע לגילת לכזב ולעוול נגדה
|
|
|
|
עמוס רגב. חייב לפרסם התנצלות
|
|
|
|
|
רשעות, נבזות, אטימות, מוסר לקוי, חוסר מקצועיות - אלה רק מקצת התכונות השליליות שצריך הפעם ליחס לעיתונאי מרדכי גילת, מחמת כתבתו הבעייתית בעיתון ישראל היום (יום שישי, 16.12.09). כתבתו נועדה במקור לעסוק ביושב-ראש הכנסת לשעבר, ח"כ דליה איציק, אך בפועל הוציאה דיבה חמורה נגד היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, ופגעה בה באופן מזעזע ושלא לצורך. גילת "סימן" את דליה איציק. כדי להשיג את מטרתו - לגרום ליצירת דוח על-ידי מבקר המדינה שיפליל וגם יחמיר דווקא עם איציק, הוא אינו בוחל באמצעים, ואף לא בעשיית שימוש הדדי ובעייתי עם יועצו של המבקר, מאיר גלבוע [המבקר מיכה לינדנשטראוס כבר נדרש גם לזאת, ולכן נאלץ גלבוע להודיע על פרישתו הקרובה, י.י.]. צוות בדיקה מטעם המבקר גיבש טיוטת דוח. הצדדים-המבוקרים העלולים להיפגע נדרשו להשיב, וכך גם איציק. אלשטיין קיבלה דוח זה במסגרת תפקידה כיועצת המשפטית של הכנסת - ולא כמבוקרת. לכן היא התבקשה להשיב ולהעיר את הערותיה. אלא שעד כה נבצר ממנה, בשל המחלה שתרגשה עליה והתגברה לאחרונה, לכתוב את תגובתה, מה שלא מונע מגילת לכתוב דברים מרושעים כדלהלן: - מה כל-כך מסובך להשיב על חומרים פשוטים, ברורים, שאינם עוסקים בכור האטומי או בפרויקט כיבוש החלל? לא מסובך. אבל איציק כמו איציק מבקשת שוב לדחות את הקץ. לעזרתה נרתמה אחת המבוקרות השוליות בדוח, הטוענת כי בגין בעיה רפואית מסוימת נבצר ממנה להשיב למבקר.
תגידי, שאלתי עובדת המכירה את הנושא. העובדת החולה מגיעה לעבודה במשכן הכנסת? מתפקדת? מקבלת החלטות?
"בוודאי", השיבה, "בשביל להגיע לכנסת ולעבוד היא בריאה, בשביל לכתוב כמה עמודי תשובה למבקר היא חולה. היא פשוט צוחקת על המבקר".
|
|
בורות וכזבים מבית היוצר של גילת
|
|
כתבתו של גילת - הנגועה גם בבורות ובכזבים לא מעטים - לוקה כאמור ברשעות ובנבזות. שכן: - אלשטיין אינה מבוקרת, גם לא שולית, וכך הבהיר גם מבקר המדינה. לכן לא ניתן לדרוש ממנה מאומה מלבד את הערותיה בתפקידה כיועצת המשפטית של הכנסת ובמסגרת עבודתה בלבד;
- אלשטיין אכן משתדלת להגיע לכנסת - למרות הקושי האישי העצום, אך זאת כדי להעביר את הטיפול בעניינים רבים וחשובים לעובדים המתאימים;
- אלשטיין לקתה במחלה קשה המחייבת אותה למאבק לא-פשוט. לא נוכל לפרט כאן בשל הימנעותנו מפגיעה בפרטיות שלה. מאליו מובן, כי במצב זה אין ללחוץ עליה או לדרוש ממנה להקדיש זמן כדי להשיב על טיוטת דוח המבקר בעניין הפרקט והאמבטיה של דליה איציק - בין שזו חטאה ובין אם-לאו;
- אחרי הכל, כדאי לזכור: דוח המבקר בעניין דליה איציק - וכבודו במקומו מונח, אינו עוסק בדיני נפשות, ואילו כל זמנה, מרצה ומשאביה הפיזיים של אלשטיין אכן אמורים להיות מופנים למאבק על בריאותה;
- גילת לוקה באי-מקצועיות ואף ברשעות, כאשר הוא מביא את דבריה, כביכול, של אותה עובדת בכירה (ראו לעיל - "תגידי, שאלתי עובדת המכירה את הנושא..."), ומשתמש באותה בכירה עלומה כדי להציג את אלשטיין כמי שמתחלה, כביכול. האמת, כמובן, שונה למרבה הצער. אלשטיין לקתה במחלה קשה. אגב: מי שמכיר את עבודתו של גילת יודע: מדובר בעיתונאי מניפולטיבי שאינו בוחל בכתיבת שקרים, במאמצו להשיג את מטרותיו;
- גילת מסתיר מהציבור את איבתו האישית כלפי אלשטיין, וזאת, בין היתר, בשל עדות שמסרה בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תביעה שהגישה בתיה כרמון נגד מרדכי גילת וידיעות אחרונות. אלשטיין סיפרה את כל האמת שהייתה ידועה לה, מה שסייע לבית המשפט להכריע בעד קבלת התביעה. בית המשפט פסק כי גילת וידיעות אחרונות פרסמו שקרים, וחייבם לשלם לכרמון פיצויים בסך 200 אלף שקלים וכן הוצאות משפט 50 אלף שקלים [אגב: סביר להניח שהמידע הנ"ל על "חשבונו הפתוח" של גילת, כלפי אלשטיין, לא הוצג בפני עורך ישראל היום בטרם אישר לפרסום את כתבתו החדשה של גילת, י.י.].
עמוס רגב הוא אחד האישים החייבים לתקן את שעיוות ועיוול גילת. בתפקידו כעורך הראשי בישראל היום הוא מחויב להעמיד דברים במקומם וגם לפרסם בעיתונו תיקון והתנצלות: בפני ציבור הקוראים בכלל ובפני אלשטיין בפרט. זה המינימום הנדרש עתה ממי שטוען שהוא מייצג עיתונות אחרת, נקייה משיקולים זרים ומכזבים. ואם לא יעשה זאת - כפי שסביר שיהא... - נקבל אישור נוסף למה שידוע: עמוס רגב אינו שונה לטובה מעורכי עיתונים האחרים.
|
|
| תאריך:
|
19/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
19/12/2009
|
|
יואב יצחק
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עין צופיה
|
19/12/09 16:12
|
|
|
|
2
|
|
אליהו חיים
|
19/12/09 16:17
|
|
|
|
|
|
כבר לא חסוי
|
19/12/09 16:22
|
|
|
|
3
|
|
אמנוןא
|
19/12/09 16:31
|
|
|
|
4
|
|
היתמחות של גילת
|
19/12/09 17:03
|
|
|
|
5
|
|
ירדנה
|
19/12/09 17:36
|
|
|
|
|
|
לירדנה
|
19/12/09 18:01
|
|
|
|
6
|
|
עלהעובדת המכירה
|
19/12/09 17:38
|
|
|
|
7
|
|
חסר יושר עיתונאי
|
19/12/09 17:42
|
|
|
|
8
|
|
אלון ה
|
19/12/09 17:54
|
|
|
|
|
|
לאלון ה.
|
19/12/09 18:24
|
|
|
|
|
|
אלון ה
|
19/12/09 19:28
|
|
|
|
|
|
לאלון המנומס
|
19/12/09 22:30
|
|
|
|
|
|
אלון ה
|
20/12/09 07:37
|
|
|
|
|
|
לאלון
|
19/12/09 18:39
|
|
|
|
|
|
אלון ה
|
19/12/09 19:33
|
|
|
|
9
|
|
דודו ביתן
|
19/12/09 20:00
|
|
|
|
10
|
|
אמתי
|
19/12/09 21:15
|
|
|
|
11
|
|
נניח...
|
19/12/09 22:21
|
|
|
|
12
|
|
א.ל. רמת-גן
|
19/12/09 22:36
|
|
|
|
13
|
|
אריסטובלוס
|
20/12/09 09:22
|
|
|
|
|
|
לשליחו של גילת
|
20/12/09 16:14
|
|
|
|
14
|
|
simonha
|
20/12/09 12:37
|
|
|
|
15
|
|
אלכס לוין
|
20/12/09 19:09
|
|
|
|
16
|
|
קורןנוה טבריה
|
21/12/09 04:55
|
|
|
|
17
|
|
עיתונות ניבזית
|
21/12/09 06:18
|
|
|
|
18
|
|
יורם פרידר
|
21/12/09 11:43
|
|
|
|
19
|
|
עמוסי
|
30/12/09 06:02
|
|
|
|
20
|
|
חגי
|
22/06/10 13:14
|
|
כאנתרופולוגית אני יכולה להעיד על הנזק האדיר הטמון בהשתה של מדדים כמותניים, הלקוחים מעולם המושגים של כלכלה ניאו ליברלית, למצוינות ולחדשנות אינטלקטואלית. לפני אוניברסיטה אלטרנטיבית, אני קוראת לכולנו להתגייס לשנות את הקריטריונים באוניברסיטאות הקיימות, ולא לתת לשיח התועלת הכלכלית להרוס כל חלקה טובה.
|
|
|
|
|
הייתה לי השבוע חוויה מצמררת כאשר השתתפתי מטעם תנועת אומ"ץ בכנס חירום שארגנה השבוע ההסתדרות הרפואית בהשתתפות נציגי ארגונים המטפלים בחולים, איגודים מקצועיים רפואיים וגופים חברתיים כדי למחות על החלטתו של סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן לקצץ עשרות מיליוני שקלים מ"סל הבריאות" הממלכתי ולהעבירם לטיפולי שיניים לילדים שמהם ייהנו בעיקר ילדים במגזר החרדי.
|
|
|
|
|
נסיקתו המטאורית של היומון "ישראל היום" מדליקה בעיתונים הוותיקים, "ידיעות" ומעריב, נורה אדומה: במקרה הטוב הם רואים בו פגיעה בתפוצתם ובמקרה הרע סכנה לקיומם. על-אף יריבותם הקשה, הם חוברים עכשיו יחדיו, כאחים לצרה, כדי לקדם את פני הרעה הצפויה ממנו. בעזרתה של חקיקה פרלמנטית הם מבקשים למנוע את הופעתו. התירוץ: לא יתכן שבעליו של עיתון המופיע בארץ לא יהיו ישראלים.
|
|
|
|
|
ליאור קודנר מספר בעיתון הארץ על הדגם החדש של האישה הנבגדת.
|
|
|
|
|
מה שורש הסיפוק הציבורי למשמע פסק הדין של השופט נעם סולברג שהרשיע את אילנה דיין ותוכנית 'עובדה' בהוצאת דיבה על קצין צה"ל סרן ר'? דיין הפכה עם השנים לאייקון תקשורתי קונצנזואלי, הילדה המוצלחת בכיתה, יסודית, דעתנית, בטוחה בעצמה ובעיקר מכירה את כללי המשחק היטב.
|
|
|
|
|
